From:
Date: Sun, Jan 27, 2019 at 4:45 AM
Subject: וישמע יתרו… וישמע משה… אם שמע תשמעו… דבר אתה עמנו ונשמעה
To:
עיונים קודמים
פרשת יתרו -תשע”ד
http://toratami.com/?p=93
(על: ביקור יתרו, 10 הדברות)
תשע”הhttp://toratami.com/?p=312
(על: יתרו ושם הפרשה, ויצא משה לקראת… וישתחו, וישלח משה…, וקידשתם היום ומחר…, והר סיני עשן, מזבח אבנים….לא תגלה)
תשע”וhttp://toratami.com/?p=522
(על: וישמע יתרו… ויחד יתרו, והזהרת אתהם את החוקים…, השמרו לכם עלות בהר – 3 ימי הגבלה, ואל ידבר עמנו א-להים)
פרשת יתרו – תשע”זhttp://toratami.com/?p=721
(על: יתרו… כהן מדיין, ציפורה אשת, וייאמר למשה…, ויספר משה… וישאלו איש, מעמד הר סיני (אל תגשו אל אישה), 10 הדברות.)
פרשת יתרו – תשע”ח
http://toratami.com/?p=946
(על: וישמע…ויקח… יתרו, בחודש השלישי … ביום השלישי. והר סיני עשן, לא תחמד… לא תחמד, אלהי כסף ואלהי וזהב)
פסוקים מההפטרה
וָאֶשְׁמַ֞ע אֶת־ק֤וֹל אֲדֹנָי֙ אֹמֵ֔ר אֶת־מִ֥י אֶשְׁלַ֖ח וּמִ֣י יֵֽלֶךְ־לָ֑נוּ וָאֹמַ֖ר הִנְנִ֥י שְׁלָחֵֽנִי וַיֹּ֕אמֶר לֵ֥ךְ וְאָמַרְתָּ֖ לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה שִׁמְע֤וּ שָׁמ֙וֹעַ֙ וְאַל־תָּבִ֔ינוּ וּרְא֥וּ רָא֖וֹ וְאַל־תֵּדָֽעוּ׃
הַשְׁמֵן֙ לֵב־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאָזְנָ֥יו הַכְבֵּ֖ד וְעֵינָ֣יו הָשַׁ֑ע פֶּן־יִרְאֶ֨ה בְעֵינָ֜יו וּבְאָזְנָ֣יו יִשְׁמָ֗ע וּלְבָב֥וֹ יָבִ֛ין וָשָׁ֖ב וְרָ֥פָא לֽוֹ׃
חידון השבוע
1. באיזה גיל היו בני משה כשהם (כנראה) נפגשו עם אביהם ברפידים?2. כמה ציוויים יש ב 10 הדברות?3
כמה פעמים בפרשתנו משה עלה על ההר וירד
הקדמה כללית — שלושה חדשים ראשונים
לפני שבועיים קראנו על היציאה החפוזה של בני ישראל ממצריים לאחר לילה בו מתו בכורי מצריים (בני אדם ובהמות). לפני שבוע קראנו על המעבר הניסי בים סוף (וטביעת פרעה וצבעו), שירת על הים(ויציאה ספונטנית במחול). בני ישראל עברו את ים סוף והחלו במסע במדבר. המסע כלל נדודים ממקום למקום, כמה תלאות ובעיות של אספקת שתייה ומזון ואפילו מתן חוקים. עברו שלושה חדשים ובני ישראל מוצאים את עצמם חונים ליד איזה הר. אנסה לסכם בקצרה מה עבר עליהם מאז ליל מכת בכורות והחלה היציאה ממצריים? ואצטט מספר תאריכים, זמנים ומקומות
זה התחיל — הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה:וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ לְמִשְׁמֶ֔רֶת עַ֣ד אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְשָֽׁחֲט֣וּ אֹת֗וֹ כֹּ֛ל קְהַ֥ל עֲדַת-יִשְׂרָאֵ֖ל בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם:
והביצוע — וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֛ל מֵֽרַעְמְסֵ֖ס סֻכֹּ֑תָה כְּשֵׁשׁ-מֵא֨וֹת אֶ֧לֶף רַגְלִ֛י הַגְּבָרִ֖ים לְבַ֥ד מִטָּֽף: וְגַם-עֵ֥רֶב רַ֖ב עָלָ֣ה אִתָּ֑ם וְצֹ֣אן וּבָקָ֔ר מִקְנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד: וַיֹּאפ֨וּ אֶת-הַבָּצֵ֜ק אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֧יאוּ מִמִּצְרַ֛יִם עֻגֹ֥ת מַצּ֖וֹת כִּ֣י לֹ֣א חָמֵ֑ץ כִּי-גֹֽרְשׁ֣וּ מִמִּצְרַ֗יִם וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לְהִתְמַהְמֵ֔הַּ וְגַם-צֵדָ֖ה לֹֽא-עָשׂ֥וּ לָהֶֽם:
הנחיות כיוון (GPS ???)דַּבֵּר֘ אֶל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֒ל וְיָשֻׁ֗בוּ וְיַֽחֲנוּ֙ לִפְנֵי֙ פִּ֣י הַֽחִירֹ֔ת בֵּ֥ין מִגְדֹּ֖ל וּבֵ֣ין הַיָּ֑ם לִפְנֵי֙ בַּ֣עַל צְפֹ֔ן נִכְח֥וֹ תַֽחֲנ֖וּ עַל-הַיָּֽם:
כמעט מלחמה עם צבא מצריים –וַיִּרְדְּפ֨וּ מִצְרַ֜יִם אַֽחֲרֵיהֶ֗ם וַיַּשִּׂ֤יגוּ אוֹתָם֙ חֹנִ֣ים עַל-הַיָּ֔ם כָּל-סוּס֙ רֶ֣כֶב פַּרְעֹ֔ה וּפָֽרָשָׁ֖יו וְחֵיל֑וֹ עַל-פִּי֙ הַֽחִירֹ֔ת לִפְנֵ֖י בַּ֥עַל צְפֹֽן:
המעבר בים ביבשה וטביעת צבא מצריים — וַיֵּט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת-יָד֜וֹ עַל-הַיָּ֗ם וַיָּ֨שָׁב הַיָּ֜ם לִפְנ֥וֹת בֹּ֨קֶר֙ לְאֵ֣יתָנ֔וֹ וּמִצְרַ֖יִם נָסִ֣ים לִקְרָאת֑וֹ וַיְנַעֵ֧ר יְהוָֹ֛ה אֶת-מִצְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם: וַיָּשֻׁ֣בוּ הַמַּ֗יִם וַיְכַסּ֤וּ אֶת-הָרֶ֨כֶב֙ וְאֶת-הַפָּ֣רָשִׁ֔ים לְכֹל֙ חֵ֣יל פַּרְעֹ֔ה הַבָּאִ֥ים אַֽחֲרֵיהֶ֖ם בַּיָּ֑ם לֹֽא-נִשְׁאַ֥ר בָּהֶ֖ם עַד-אֶחָֽד: וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָֽלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֣וֹךְ הַיָּ֑ם וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם:
המשך המסעות — וַיַּסַּ֨ע מֹשֶׁ֤ה אֶת-יִשְׂרָאֵל֙ מִיַּם-ס֔וּף וַיֵּֽצְא֖וּ אֶל-מִדְבַּר-שׁ֑וּר וַיֵּֽלְכ֧וּ שְׁלֹֽשֶׁת-יָמִ֛ים בַּמִּדְבָּ֖ר וְלֹא-מָ֥צְאוּ מָֽיִם:
וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֨יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל-כֵּ֥ן קָֽרָא-שְׁמָ֖הּ מָרָֽה….
וַיִּצְעַ֣ק אֶל-יְהֹוָ֗ה וַיּוֹרֵ֤הוּ יְהוָֹה֙ עֵ֔ץ וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶל-הַמַּ֔יִם וַֽיִּמְתְּק֖וּ הַמָּ֑יִם שָׁ֣ם שָׂ֥ם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט וְשָׁ֥ם נִסָּֽהוּ:
וַיָּבֹ֣אוּ אֵילִ֔מָה וְשָׁ֗ם שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֛ה עֵינֹ֥ת מַ֖יִם וְשִׁבְעִ֣ים תְּמָרִ֑ים וַיַּֽחֲנוּ-שָׁ֖ם עַל-הַמָּֽיִם
וַיִּסְעוּ֙ מֵֽאֵילִ֔ם וַיָּבֹ֜אוּ כָּל-עֲדַ֤ת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֙ אֶל-מִדְבַּר-סִ֔ין אֲשֶׁ֥ר בֵּין-אֵילִ֖ם וּבֵ֣ין סִינָ֑י בַּֽחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לְצֵאתָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם
(והמעוניינים/ות – נא לקרא בפרשת בשלח על הורדת מן מן השמיים ומצוות שמירת שבת) וַ֠יִּסְע֠וּ כָּל-עֲדַ֨ת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֧ל מִמִּדְבַּר-סִ֛ין לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל-פִּ֣י יְהוָֹ֑ה וַיַּֽחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ים וְאֵ֥ין מַ֖יִם לִשְׁתֹּ֥ת הָעָֽם:
ומשה הכה בסלע –וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל-מֹשֶׁ֗ה עֲבֹר֙ לִפְנֵ֣י הָעָ֔ם וְקַ֥ח אִתְּךָ֖ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַטְּךָ֗ אֲשֶׁ֨ר הִכִּ֤יתָ בּוֹ֙ אֶת-הַיְאֹ֔ר קַ֥ח בְּיָֽדְךָ֖ וְהָלָֽכְתָּ: {ו} הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם | עַל-הַצּוּר֘ בְּחֹרֵב֒ וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָֽצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: {ז} וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הַמָּק֔וֹם מַסָּ֖ה וּמְרִיבָ֑ה
המלחמה הראשונה — וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם-יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם: וַיַּֽחֲל֧שׁ יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת-עֲמָלֵ֥ק וְאֶת-עַמּ֖וֹ לְפִי-חָֽרֶב:
והספר הראשון (שנעלם ??? או שזו תחילת כתיבת ספר התורה) –וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל-מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ (משפט מוזר???)
בַּחֹ֨דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי:
וַיִּסְע֣וּ מֵֽרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֨אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַיַּֽחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן-שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר:
סיכום קצר של שישה וחצי שבועות של מסע של כ – 2 מליון נפש מאי שם במצריים עד לאיזה הר שידוע בשם הר סיני אבל מקומו אינו ידוע. ומה שקורה ליד ההר לא יאומן – אבל זה חלק חשוב באמונה היהודית. בעצם זו החוליה השנייה באמונה היהודית, אחרי הפרק הראשון של היציאה ממצריים. אז ל –
פסוקי השבוע
שְׁמַ֤ע בְּקֹלִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ וִיהִ֥י אֱלֹהִ֖ים עִמָּ֑ךְ
אִם-שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י
אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵֽרַכְתִּֽיךָ
ערב שבת שלום
פתיחה
פרשה גם מעניינת וגם חשובה וגם קצת (מבולבלת ו-) לא ברורה בעריכתה.
לרענון – פרשתנו מכילה שלושה נושאים וחצי —
— ביקור יתרו ועצתו למשה למינוי מערכת משפטית– הכנות למעמד הר סיני
— הופעה אור קולית של א-להים והצהרת 10 הדברות
— מספר מצוות על איסור עשיית פסלים בניית מזבח והשימוש בו
ולפי פשוטו לא ברור מדוע הוכנס ביקור יתרו בין המלחמה עם עמלק למעמד הר סיני. ומה בכלל עושים 4 המצוות בסוף הפרשה בין עליית משה להר והמשפטים שניתנו למשה בהר (בפרשה הבאה).
שמות רבה ענה על השאילה (פירוט להלן)
(ועל נושא זה ++ ניתן לקרא באחד מעיוניי בשנים קודמות שמובאים לעיל)
נושאים ופסוקים לעיון נוסף
1. וישמע יתרו… ויבא יתרו … ויאמר חותן משהאו וַיִּקַּ֗ח יִתְרוֹ֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת-צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ: וְאֵ֖ת שְׁנֵ֣י בָנֶ֑יהָ אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם …} וְשֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר…. וַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל-מֹשֶׁ֑ה אֶ֨ל-הַמִּדְבָּ֔ר אֲשֶׁר-ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם הַ֥ר הָֽאֱלֹהִֽים: וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹֽתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ: וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה לִקְרַ֣את חֹֽתְנ֗וֹ וַיִּשְׁתַּ֨חוּ֙ וַיִּשַּׁק-ל֔וֹ וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ-לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁל֑וֹם וַיָּבֹ֖אוּ הָאֹֽהֱלָה: וַיְסַפֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ לְחֹ֣תְנ֔וֹ …
יופי של פתיחת סיפור. יופי של פגישה, יתרו שומע, לוקח איתו את בתו אשת משה ושני נכדיו, בא אל חתנו משה, החתן משתחווה לחותנו כהן מדיין מנשק אותו ושומע לעצתו, מתעלם מאשתו ובניו והם (הגברים) יושבים לאכול ולקשקש. ולפי האמור להלן, לפי דעתם של כמה מחז”לינו, יתרו היה מבוגר ממש בכ – 30 שנה + -. (מוסר השכל- כדאי לשמע לעצות החותן, בעל הנסיון. ויתכן מאוד שבשנים שמשה היה רועה את צאן חותנו כהן מדיין – תפקיד מכובד לפי התואר – הוא משה, למד כמה דברים בתיאולוגיה של אותם ימים???)
בדרך כלל החותן מבוגר מהחתן. האם כך גם אצל משה ויתרו?
לפי הכתוב – משה היה בן שמונים כאשר הוא עזב את חותנו וחזר עם אשתו ובניו למצריים. מה שלא ברור הוא, באיזה גיל משה התחתן ובאיזה גיל נולדו גרשום ואליעזר בני משה.האם הבנים היו כבר בוגרים או עדיין ילדים? ההרגשה הכללית היא שהם היו עדיין ילדים, בעיקר לפי הסיפור (הלא כל כך ברור)
וַיְהִ֥י בַדֶּ֖רֶךְ בַּמָּל֑וֹן וַיִּפְגְּשֵׁ֣הוּ יְהֹוָ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ הֲמִיתֽוֹ: וַתִּקַּ֨ח צִפֹּרָ֜ה צֹ֗ר וַתִּכְרֹת֙ אֶת-עָרְלַ֣ת בְּנָ֔הּ וַתַּגַּ֖ע לְרַגְלָ֑יו וַתֹּ֕אמֶר כִּ֧י חֲתַן-דָּמִ֛ים אַתָּ֖ה לִֽי:
וסתם לקישוט
צפורה מלה את בנה. ציור מעשה ידי פייטרו פרוג’ינו משנת 1482. הקפלה הסיסטינית
לפי הספר המסורתי “סדר ימי עולם” שמפרט שנים ותאריכים שונים (ומשונים ואירועים) —
משה היה בו 76 כאשר הוא התחתן עם ציפורה בת יתרו. כלומר בני משה היו בערך בני 4 -5 בביקור יתרו.
מה יודעים על יתרו? הרבה (ומבולבל) מומלץ לעיין ב –
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95
ומתוך שמות רבה ב –
http://www.daat.ac.il/daat/tanach/raba2/1.htm
אמר רבי חיא אמר רבי סימון: שלושה היו באותה עצה, בלעם ואיוב ויתרו
בלעם, שיעץ, נהרג. איוב, ששתק, נדון ביסורין. יתרו, שברח, זכו בניו וישבו בלשכת הגזית, דכתיב (דה”א ב, נה): ומשפחות סופרים יושבי יעבץ, תרעתים שמעתים שוכתים, המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב, וכתיב (שופטים א, טז): ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה.
ועוד מתוך שמות רבה ב –
http://www.daat.ac.il/daat/tanach/raba2/27.htm
… דבר אחר: טוב שכן קרוב, הוא יתרו, שהיה רחוק לישראל מן עשו אחיו של יעקב. ביתרו מה כתיב? (ש”א טו): ויאמר שאול אל הקיני וגו’. בעשו כתיב (דברים כה): זכור את אשר עשה לך עמלק. אתה מוצא דברים רבים כתובים בעשו לגנאי, וכתובים ביתרו לשבח. בעשו כתיב (איכה ה): נשים בציון ענו. וביתרו כתיב ויתן את צפורה בתו.
בעשו כתיב (תהלים יד): אוכלי עמי אכלו לחם. וביתרו כתיב: קראן לו ויאכל לחם.
בעשו כתיב: ולא ירא אלהים. וביתרו כתיב: וצוך אלהים.
עשו בטל את הקרבנות. וביתרו כתיב (שמות יח): ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים.
עשו שמע ביציאתן של ישראל ונלחם עמהם, שנאמר (שם יז): ויבא עמלק. יתרו שמע בשבחן של ישראל ובא ונדבק עמהם, שנאמר: וישמע יתרו: ….
.. עמלק ויתרו היו בעצה עם פרעה, כשראה יתרו שאבד הקב”ה את עמלק מן העוה”ז ומן העוה”ב, תוהא ועשה תשובה, שכן כתיב למעלה: כי מחה אמחה את זכר עמלק ואח”כ וישמע יתרו. אמר: אין לי לילך אלא אצל אלוה של ישראל. ומנין אתה למד שעמלק והמדינים צריהם של ישראל? שנאמר ( במדבר כב): וילכו זקני מואב וזקני מדין. וכן (שופטים ז): מדין ועמלק ובני קדם. וכן בלעם הרשע אומר: וירא את עמלק, שלא חזר בו, וכשראה ליתרו שעשה תשובה, מה אמר? (במדבר כו) וירא את הקיני. (ע”כ)
(כלומר לפי מדרש רבה, יתרו היה יועץ פרעה לפני שמשה נולד, נניח בן 25 + – כלומר שהוא היה בן 100 + כשהוא חיתן את בתו הצעירה ציפורה למשה, ובן כ – 105 כאשר הוא בא לבקר את חתנו ברפידים. קצת הרבה מוזר. וכידוע יש מחלוקות רבות בין חז”לינו. וזה לא חשוב מה באמת היה. העיקר שזה מאוד מעניין, משעשע, ומפתח את הדמיון. שיהיה. )
מה יודעים על ציפורה? מתוך
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%94
….צפורה נישאת למשה ויולדת לו שני בנים, גרשום ואליעזר. על פי חלק מהמפרשים היא הייתה צעירה מאוד בעת נישואיה.[8] על פי השל”ה היא הייתה גלגול של הבל…
(עיון במקור 8 לעיל ב _
http://www.daat.ac.il/daat/vl/midrashlekahetov/midrashlekahetov05.pdf
ציפורה הייתה בחורה)
כלומר, אפשר לטעון שמשה היה בן 76 וצפורה בת 17 -18 כשנישאה, ובת 22 לערך כשיתרו החזירה לחתנו משה עם שני הילדים בני 4 – 5 לערך. יפה (ומוזר)
ואפשר גם להוסיף מקורות לעיון על גרשום ואליעזר
גרשום ב –
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9D_(%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA)
אליעזר ב –
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_(%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%A9%D7%94)
(לא אצטט. שני הסיכומים לעיל, מעניינים ומומלצים. מה שכן הרבה ממדרשי חז”ל בנושא סותרים זה זה לעיתים. נתגבר)
בכל אופן מה שמע יתרו? מתוך
http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/14-2.htm
…. חז”ל שואלים: מה שמועה שמע ובא? והם חלוקים בתשובתם לשאלה זו: רבי יהושע אומר: מלחמת עמלק שמע ובא… רבי אלעזר המודעי אומר: מתן תורה שמע ובא1… רבי אליעזר אומר: קריעת ים סוף שמע ובא (תלמוד בבלי, זבחים קטז ע”א). לכאורה, מה מקום לשאלה זו? הרי הפסוק עצמו מפרש ואומר מה שמועה שמע יתרו: “וישמע יתרו כהן מדין חתן משה. את כל אשר עשה א-להים למשה ולישראל עמו, כי הוציא ה’ את ישראל ממצרים”. ועוד, וכי יתרו בלבד שמע? הלוא נאמר: “שמעו עמים ירגזון” – כל יושבי תבל שמעו! ועוד, הלוא בוודאי שמע יתרו את כל השמועות הללו – גם דבר קריעת ים סוף גם מלחמת עמלק וגם מתן תורה – מהו אפוא פשר מחלוקת זו בין החכמים?
ר’ מנחם מנדל מקוצק משיב על השאלה הזאת, ואומר שהדגש הוא על המילה “ובא” – “מה שמועה שמע ובא”? ודאי ששמע יתרו את כל השמועות הללו, אך השאלה היא: איזו מן השמועות הללו גרמה לו לבוא אל משה? אכן כל העמים שמעו, אך אף אחד מהם לא בא. איש מהם לא הסיק את המסקנות הראויות מכל אשר עשה ה’ לישראל. ואילו יתרו “שמע ובא”. חז”ל נחלקו אפוא בשאלה: איזו מן השמועות גרמה לו לבוא ולהצטרף לעם ישראל? כי היו שסברו שיתרו התפעל מן הכוח והעצמה הפיזית שהעניק ה’ לעם ישראל, שגבר במלחמה על עמלק; ויש שסברו שיתרו התפעל מן הנס השמֵימי של קריעת ים סוף; אך היו שסברו שיותר מכול התפעל יתרו ממעמד מתן תורה ומן המסרים המוסריים והמשפטיים הכלולים בתורה. לפי דעה זו יתרו בא אפוא לראות ולהתרשם, כיצד מתפקדת מערכת משפטית שמקורה מן השמים. הדברים שהוא רואה מפתיעים אותו: “ויהי ממחרת וישב משה לשפּט את העם, ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב” (ע”כ. כך שכולם צודקים, רק ש…)
אז מעניין לעיין בפירוש אברבנאל שמובא ב –
http://www.daat.ac.il/daat/vl/abarbanel-shmot/abarbanel-shmot005.pdf
שכדרכו, שואל שאילות, עונה תשובות ומנתח (כמעט) כל מילה —
…. השאלה הא’ למה אחרי שאמר הכתוב וישמע יתרו… את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו שהוא דיבור כללי לכל מופתי מצרים ועל הים, חזר לומר כי הוציא ה’ את ישראל ממצרים? והרי היציאה הייתה בכלל כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו. ולמה לא זכר ששמע את מכות הארץ ההיא ואת תחלואיה שהיו נסים עצומים, כי אם בלבד היציאה ממצרים. ולמה לא זכר גם כן ששמע מה שעשה למשה? השאלה הב’ למה זכר כאן שמות בני משה גרשום ואליעזר בסיפור השבת אשתו אליו. והנה שם גרשום כבר נזכר בפרשת ואלה שמות, וגם שם האחד אליעזר לא היה זה מקום נאות לזכרו. השאלה הג’ באומרו ויאמר אל משה אני חותנך יתרו בא אליך ואחר זה אמר ויצא משה לקראת חותנו וידוע שקודם יצא משה לקראתו וישתחו וישק לו, ואחר כך דיבר יתרו עמו. ואמר לו אני חותנך יתרו. וגם שבהיותם מדברים איש אל רעהו, מה צורך לומר אני חותנך יתרו, האם לא היה משה מכירו קודם לכן? גם ואשתך ושני בניה עמה. במקום שהייתה השגת חוש לא היה צריך להודעה ההיא. השאלה הד’ ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה ה’ לפרעה ולמצרים, כי הנה כל זה כבר ידע אותו יתרו לשמע אוזן, והוא בכלל וישמע יתרו. גם תשובת יתרו ברוך ה’ אשר הציל אתכם מיד מצרים והוסיף לומר אשר הציל את העם מבואר הוא שהוא כפל, ומותר … (ע”כ. מומלץ לעיין במקור ולקרא את תשובותיו.)
2. וַֽיְהִי֙ מִֽמָּ֣חֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת-הָעָ֑ם וַיַּֽעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל-מֹשֶׁ֔ה מִן-הַבֹּ֖קֶר עַד-הָעָֽרֶב:
יש לנו עסק עם כ – 2 מיליון נפש שרק לפני כשישה שבועות יצאו מעבדות לחירות, רק לפני מספר חדשים הם למדו להכיר את משה שהגיע מאי-שם והתחיל לדבר בשמם עם פרעה, על יציאתם לחירות והנה הם רק יצאו, כבר יש דיונים משפטיים באמצע מדבר, באמצע לא כלום. מוזר. על מה בכלל היה להם צורך להשפט? על בעיות רכוש של צאן ובקר?
מסתבר שחלק מהמפרשים מבין את המילה “לשפוט” בתור – ללמד משפטים וחוקים
מתוך
http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&catid=136%3Aahuvaklein&id=3562%3Ayitro-kes&Itemid=167
.
רש”י סובר: כי לטענת יתרו ניתן להבין שמשה היה יושב בעת מלאכת השיפוט על כיסא , בעוד שהעם הבא לפניו היה עומד על רגליו.ולגבי משך זמן השפיטה: משה לא היה שופט במשך כל היום, אלא בשעות מסוימות ובזמן הנותר היה מלמד תורה, רש”י מבסס את דבריו על פי מכילתא: “וכי מן הבוקר עד הערב היה משה דן את ישראל? והלוא אין הדיינין דנין אלא עד זמן הסעודה [היא השעה השישית] ומה תלמוד לומר: “מן הבוקר עד הערב”? אלא מלמד שכל מי שמוציא דין אמת לאמיתו, מעלה עליו הכתוב כאילו היה שותף עם הקב”ה במעשה בראשית. כתיב הכא: “מן הבוקר עד הערב” ובמעשה בראשית כתיב [בראשית א, ה] “ויהי ערב ויהי בוקר..” כלומר, משה היה שופט רק כמה שעות במשך היום, אך התורה רוצה ללמדנו כי כל דיין שדן דין אמת, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף למעשה בראשית של הקב”ה.
ה”כלי יקר” אומר: כדברי רש”י – באמת משה לא היה שופט את העם במשך כל היום, אלא רק שש שעות, אך לאחר שפסק את הדין העם לא היה מקבל זאת ברוח טובה והיו נשארים לריב אתו עד הערב, יתרו בדק האם יש לעם סיבה מוצדקת לריב עם משה, אבל לא מצא איזה דופי במעשיו, לפיכך שאל אותו מה הוא עושה במשך כל היום עם העם? ומדוע הוא ממשיך , משה לא ענה לו. יתרו הסיק כי: אותם אנשים שיצאו מחויבים בדין היו מריבים עם משה.
לכן שאל יתרו: מדוע משה פועל לבדו? שהרי אם היו לצדו עוד קבוצת דיינים לא היו יודעים האשמים מי בדיוק פסק להם את החיוב בדין וממילא היו מתקשים לדעת למי לכוון את כעסם.
לגבי עמידת העם, אומר ה”כלי יקר”: כאן מתעוררות שתי שאלות:
א] התורה מקדימה את “העמידה” למילה “עם” ואילו יתרו הקדים את “העם” אל לשון “ניצב”
ב] מדוע יתרו השתמש במילה: “ניצב” ואילו התורה השתמשה במילה: “ויעמוד”?
ונראה לבאר: כאשר נאמר שהם עומדים, הכוונה למצב טרם הכרעת הדין, כמו שכתוב: “ועמדו שני האנשים אשר להם הריב” [דברים י”ט, י”ז] אך כאשר נאמר שהם ניצבים, הכוונה – לאחר מתן פסק הדין, כאשר התוצאה אינה מוצאת חן בעיניהם והם מתחילים לכעוס ולריב עם השופט, כמו שנאמר:”טרחכם ומשאכם וריבכם”[דברים א, י”ב]
ועוד מוסיף ה”כלי יקר” שבכל מקום שהתורה מזכירה את ישראל בלשון “עם”, זהו שם כינוי לרשעים כמו שנאמר: “ויהי העם כמתאוננים”-על כך אמר רש”י כי אותם מתאוננים-רשעים היו.[במדבר י”א א]
נאמר: “..וכשיהיו בעלי דינים עומדים לפניך יהיו בעינך כרשעים וכשנפטרים מלפניך יהיו בעינך כזכאין, לכשקבלו עליהם את הדין” [מסכת אבות א, ח] לאחר שהאדם קיבל את הדין יש להעריך שעשה כבר תשובה. לכן כאן כשהתורה מתארת בתחילת הדין קודם ההכרעה במשפט : “ויעמוד העם” שהרי יתכן שלא היו רשעים, אבל העמידה שלהם בדין גרמה שיהיו דומים כרשעים, לכן התורה הקדימה את לשון העמידה למילה עם. אך כוונת יתרו לציין כי לאחר הכרעת הדין אם היו מקבלים את התוצאה- היו נחשבים לצדיקים ,אבל כיון שקראו תגר על הדיין לכן כינה אותם רשעים… (ע”כ)
ומתוך פירוש הכלי יקר שמובא ב –
http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=2&perek=35&mefaresh=kli_yakar
….
ובפרשת יתרו כתיב (שמות יח יג): ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם, ופירש רש”י שם כי זה היה למחרת יום כיפורים. ונראה לפרש שידוע שהקהל זה היה להודיע להם מצות המשכן והנדבה כמו שיתבאר בסמוך, והיה משה חושש פן יתנדב אחד מהם למשכן דבר שאינו שלו, והוא חושב כי הוא תופסו בדין, וזה לא יתכן לבנות הבית הגדול והקדוש הזה מן הגזל, ומקום המשפט שמה הרשע, על כן הכריז משה תחלה: מי בעל דברים יגש אלי למשפט, באופן שכל העם על מקומו יבא בשלום, ונודע לכל אחד מה שהוא שלו או אינו שלו, ע”י שהיה דן ביניהם, ואז היה מודיעם ענין הנדבה לאמר: קחו מאתכם תרומה לה’, ומאתכם היינו משלכם ולא משל חבירכם, דאם לא כן מאתכם מיותר, ואע”פ שבלי ספק לא היה יכול לשפוט את כל העם ביום אחד, ואפילו באותו יום לא היה שופט כל היום, כי אע”פ שנאמר (שם יח יג): מבקר עד ערב, היינו כפירוש רש”י: שכל הדן דין אמת לאמתו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב”ה במעשה בראשית, שנאמר (בראשית א ה): ויהי ערב ויהי בקר. דאם לא כן אימתי הודיעם מעשה המשכן? מכל מקום, גם הנדבה לא נשלמה ביום אחד, ואולי היה מודיעם שכל דבר שב’ חלוקים עליו שלא יתנום נדבה, עד כי יתברר תחילה הדין עם מי. (ע”כ)
(ואולי ניתן להבין מזה, שאולי יתרו הגיע לביקור בזמן שמשה נעלם – פעם שנייה בהר סיני וחיכה יחד עם כולפ עד שמשה ירד. בינתיים ציפורה ובניה השתכנו היכןשהוא ומשה שהיה עסוק עם הלוחות וכו’ והיה טעון בכל המשפטים והחוקים ששמע על ההר, לא היה לו זמן לבקר את אשתו ובניו)
ומתוך
http://www.yk8.org.il/rec/717-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95-%D7%A2%D7%A6%D7%AA-%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%95
…. אולי נתחיל בעצם הצורך של העם בכלל להגיע אל משה, מה קרה באותה תקופה שגרם למשה עפ”י הפשט לשפוט העם “מן הבוקר ועד הערב” כלשון הכתוב.
“הדרש והעיון” שמובא בספר “מעינה של תורה” תולה את העניין בעצם העובדה שישנם יהודים רבים שלצערנו מצד אחד מדקדקים במצוות שבין אדם למרום ומד שני הם מזלזלים במצוות שבין אדם לחבירו. הם יבואו אל הרב אפילו בשביל חשש קטן של טריפה אבל אם קיים אצלם חשש מסוים שגזלו או שהונו מישהו לא יבואו אל הרב אלא רק לאחר שכבר פרץ סכסוך בינו לבין חבירו, רק אז יילכו הם לדין תורה. אם כל אחד מהם היה נזהר בבין אדם לחבירו כמו שנזהר באיסורים שבבין אדם למקום אז היו נמנעים הרבה משפטים ודיני תורה. ולכן, משה משיב ליתרו שהוא צריך לדון “מן הבוקר ועד הערב” כיוון שבעניינים שבין אדם למקום באים תחילה לשאול שאלה – “כי יבוא אליי העם לדרוש אלוקים”, אבל בעניינים שבין אדם לחבירו ממתינים עד אשר “כי יהיה להם דבר” ורק אז באים אל משה לאחר פרוץ הסיכסוך וזהו העניין אשר העסיק את משה “מן הבוקר ועד הערב”.
ה”ילקוט מעם לועז” תולה העניין בעובדה שבאותה תקופה הי באים האנשים אל הנביא מהרבה טעמים. היו כאלו שביקשו לדעת האם ימותו או יחיו עקב מלתם וביקשו שיבקש עליהם משה רחמים, היו שהיו מאבדים משהו ומבקשים ממשה שימצאהו להם שכפי שמבארים בספר מלכים שמי שהיה בצרה היה הולך אצל הנביא לדעת אם יש לו תקוה. היו כאלו שהיו באים ללמוד תורה והיו כאלו שבאו גם כפשוטו ממש להתדיין בפני משה – מכאן רואים אנו שתפקידיו של משה כשעמד במשפט לא הסתכמו רק בדיינות אלא כללו הרבה נושאים אחרים שהיה אחראי להם הנביא באותה התקופה ולכן אפשר להבין אולי למה עמד משה “מן הבוקר ועד הערב” (ע”כ)
3. מיקומו של ה’ – או – א-להים במעמד הר סיני
וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל-הָֽאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהוָֹה֙ מִן-הָהָ֣ר
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל-מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָֽנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֘ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ וַיֵּ֧רֶד יְהוָֹ֛ה עַל-הַ֥ר סִינַ֖י אֶל-רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהוָֹ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל-רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵ֠י אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְהוָֹ֖ה בָּאֵ֑שׁ וַֽיְהִי֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָֽאֱלֹהִ֖ים יַֽעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל: וַיֵּ֧רֶד יְהוָֹ֛ה עַל-הַ֥ר סִינַ֖י אֶל-רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהוָֹ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל-רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה וּמֹשֶׁה֙ נִגַּ֣שׁ אֶל-הָֽעֲרָפֶ֔ל אֲשֶׁר-שָׁ֖ם הָֽאֱלֹהִֽים…. אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם כִּ֚י מִן-הַשָּׁמַ֔יִם דִּבַּ֖רְתִּי עִמָּכֶֽם
אוסף הפסוקים לעיל מרשים בעוצמתו. כמה שאני יותר קורא את שמות פרק י”ט אני יותר נתבלבל. והמסקנה (שלי) שקשה לדעת מהיכן ואיך ה’ מדבר. כל הכבוד לעורך
אז אשאיר את זה כך.
שבת שלום
שבוע טוב
להת
על המלחמה הראשונה בהיסטוריה של עם ישראל.
עם ישראל קיים בתור אומה קצת פחות משנה, וכבר עם או שבט מנסה להכחידו. נכון לפני שבוע (בכרך שנה קראנו שרק כמה ימים אחרי שבני ישראל יצאו ממצריים, פרעה (עם צבא קטן) רוד אחרי בני ישראל הבורחים, אבל לא במטרה להשמידו, אלא במטרה לתפוס את העבדים ולהחזירם לעבדות. בני ישראל קצת פחדו, לא עשו שום צעד להלחם, למרות שמספרם היה רב יותר ממספר הרודפים, ואז קורה איזה “נס” וכל הצבא של המצרים טובע בים. ומה עושים בני ישראל? כמובן — רוקדים.
עוברת שנה ואולי פחות ובני ישראל נלחמים. במלחמה הזו בני ישראל יוצאים וידם על העליונה (תרתי משמע). מה היה מספר חיילי עמלק? לא ידוע. ומה שמע יתרו?
לפי המקרא, היה קשר משפחתי בין עמלק למדיין. ומה שומע כהן מדדין? את החדשות מלפני שנה, אב לא את החדשות מלפני כשבוע שבועיים.
מה יותר חשוב, נס טביעת המצרים, א נצחון בני ישראל במלחמה עם עמלק? גם משה לא מזכיר את עמלק
וַיְסַפֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ לְחֹ֣תְנ֔וֹ אֵת֩ כָּל-אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהוָֹה֙ לְפַרְעֹ֣ה וּלְמִצְרַ֔יִם עַ֖ל אוֹדֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֤ת כָּל-הַתְּלָאָה֙ אֲשֶׁ֣ר מְצָאָ֣תַם בַּדֶּ֔רֶךְ וַיַּצִּלֵ֖ם יְהוָֹֽה:
.
מי זה היה עמלק? ואיך זה שיתרו לא שמע על זה
מדין ועמלק היו קרובי משפחה – קצת רחוקים – שבטים נודדים.