From:
Date: Sun, Jul 28, 2019 at 2:38 AM
Subject: ראשי המטות, חמשת מלכי מדיין, בני מכיר
To:
הערה – השבת עדיין יש פער של פרשה אחת בין הקריאה בתורה בישראל לבין קריאת הפרשה בחו”ל.בישראל קוראים את פרשת מטות, בגולה קוראים את פרשת פנחס. בשבוע הבא בישראל קוראים את פרשת מסעי, בגולה קוראים את שתי הפרשות המחוברות (לעיתים קרובות) פרשות מטות + מסעי.
למעוניינים/ות ניתן לעיין במאמר (ארוך) על הנושא
“פרשת השבוע – ממנהגים שונים למנהג אחיד” ב –
ttp://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/sarshalom-2.htm
ולפרשתנו — ערב שבת שלום
פסוק פותח
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃ אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר
מתוך הסבר אוניברסיטאי על פרשת מטות (ומסעי) ב –
https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/mattoth/piq.html
….
בפרשת מטות יש שלושה נושאים עיקריים, שהקשר ביניהם נראה רופף מאוד: הפרשה נפתחת בפנייה לא ברורה לראשי המטות ומיד עוברת לדון בנדרי רשות ובשבועות רשות (ל:ב-יז).
הנושא השני הוא המלחמה עם מדיין, והוא משלים את הסיפור שבסוף פרשת בלק ובראשית פרשת פינחס. בתוך סיפור זה יש תיאור של עצם המלחמה, כעסו של משה רבנו על לקיחת השבויות, הנחיות אלעזר הכהן להכשרת כלי מדיין, נתינת המכס לה’ והתרומה ללוויים ותרומת הפקודים על החיילים (פרק לא).
הנושא האחרון הוא הצעת שני השבטים – ראובן וגד, לקבל את נחלתם בצד המזרחי של הירדן, תגובת משה ותשובת השבטים, הסיכום שהתקבל בסופו של הדיון וירושת עבר הירדן על ידי ראובן, גד וחצי שבט מנשה.
(מומלץ לעיון)
עיונים קודמים
פרשות מטות + מסעי תשע”ג
פרשת מטות תשע”ד
(על: וידבר/ויאמר, נדרים, מלחמת מדיין/מואב והמלקוח, חצי מנשה, יאיר בן מנשה)
פרשת מטות + מסעי תשע”ה
(על: משה המנהיג, בני ישראל במדבר, איש כי ידור, מלחמת מדיין והשלל והבתולות, ונס – ויסעו ויחנו, גבולות הארץ*
פרשת מטות תשע”ו
(על: וידבר משה אל ראשי המטות, נקום נקמת…. מאת המדיינים אחר תיאסף, ומקנה רב היה לבני גד ולבני מנשה….ולחצי שבט מנשה…,
פרשות מטות + מסעי תשע”ז
(על:נושאים בפרשות פנחס ומטות, איש כי יידור… ואה כי…, נקום נקמת בני ישראל, וכל הטף בנשים, ואת בלעם… הרגו בחרב, זאת הארץ אשר תיפול…)
פרשת מטות – תשע”ט
(על: סיכום אירועים ב 40 שנות הנדודים,איש כי ידור נדר…, אלף למטה, ועתה הרגו כל זכר…,וישבו בני ישראל את נשי מדיין… ואת כל חילם בזזו…,והנה קמתם… תרבות אנשים…,
פסוקים נבחרים
עיון מקיף במספר פסוקים בפרשה ניתן ב –
https://sites.google.com/site/galmaniparasha/matot .
יש לשים לב שהפרשה מתחילה בפסוק ב’. (את פסוק א’ קראנו בשבוע שעבר)
- וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל
מי הם הראשים הללו? תואר לא ברור ודי מבלבל את הקורא, וכמובן שבמרוצת 2,000 שנות ניתנו פירושים שונים לתואר הזה.
אולי רמט”כלים של כל שבט???? כי מייד לאחר הציווי (המוזר) על “איש כי ידור או אישה כי תידור” מופיעה הציווי
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: {ב} נְקֹ֗ם נִקְמַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל:…. {ג} וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל-הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר הֵחָֽלְצ֧וּ מֵֽאִתְּכֶ֛ם אֲנָשִׁ֖ים לַצָּבָ֑א …. אֶ֚לֶף לַמַּטֶּ֔ה אֶ֖לֶף לַמַּטֶּ֑ה לְכֹל֙ מַטּ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֔ל תִּשְׁלְח֖וּ לַצָּבָֽא: וַיִּמָּֽסְרוּ֙ מֵֽאַלְפֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֖לֶף לַמַּטֶּ֑ה שְׁנֵים-עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף חֲלוּצֵ֥י צָבָֽא: {ו} וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה אֶ֥לֶף לַמַּטֶּ֖ה לַצָּבָ֑א
כלומר היו 12 מטות ויש להניח שלכל מטה היה ראש. אז למה הם קבלו ישירות את הציווי על נדרי איש או אישה? לדעתי פשוט – טעות בעריכה ובמקום
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל-הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר הֵחָֽלְצ֧וּ מֵֽאִתְּכֶ֛ם אֲנָשִׁ֖ים לַצָּבָ֑א …. אֶ֚לֶף לַמַּטֶּ֔ה … וַיִּמָּֽסְרוּ֙ מֵֽאַלְפֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֖לֶף לַמַּטֶּ֑ה…וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה אֶ֥לֶף לַמַּטֶּ֖ה
היה צריך לכתוב
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל-הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר הֵחָֽלְצ֧וּ מֵֽאִתְּכֶ֛ם אֲנָשִׁ֖ים לַצָּבָ֑א …. אֶ֚לֶף לַמַּטֶּ֔ה … וַיִּמָּֽסְרוּ֙ מֵֽאַלְפֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֖לֶף לַמַּטֶּ֑ה , וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה….וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה אֶ֥לֶף לַמַּטֶּ֖ה
(אבל מי אני הקטן שיעז)
ואולי פרשת נדרים השתרבבה בטעות בין דיבור משה
הסבר מסורתי ניתן ב –
…
יש לשאול מי הם ראשי המטות ומה פשר אזכורם בפסוק. רש”י מסביר שראשי המטות הם הנשיאים, וכך כותב גם רמב”ן שמתלבט בשאלה באלו נשיאים בדיוק מדובר. אולם הגמרא בנדרים עח. (שמביאים גם רש”י והרמב”ן) לומדת מכאן שמפרים נדרים בפני יחיד מומחה, ומשמע שהכוונה ש”ראשי המטות” כאן הם הסנהדרין וגדולי התורה ולא ראשי הציבור מבחינה פוליטית. (ע”כ)
אבל ניזכר בסיפור על מרד קורח
וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: {יז} דַּבֵּ֣ר | אֶל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְקַ֣ח מֵֽאִתָּ֡ם מַטֶּ֣ה מַטֶּה֩ לְבֵ֨ית אָ֜ב מֵאֵ֤ת כָּל-נְשִֽׂיאֵהֶם֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מַטּ֑וֹת אִ֣ישׁ אֶת-שְׁמ֔וֹ תִּכְתֹּ֖ב עַל-מַטֵּֽהוּ:….
ולא לעניין אבל מעניין (אותי לפחות) נא לעיין ב –
- פסוקים ג’ וד
גאִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהֹוָ֗ה אֽוֹ־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכׇל־הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃ דוְאִשָּׁ֕ה כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֖דֶר לַיהֹוָ֑ה וְאָסְרָ֥ה אִסָּ֛ר בְּבֵ֥ית אָבִ֖יהָ בִּנְעֻרֶֽיהָ׃ הוְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ ..
מסתבר שמספיק פסוק 1 לצוות על נדר איש, פשוט מאוד (לא מזכירים מה לעשות אם האיש בגיל 2שנתיים או 12), לעומת נדרים של אישה, שבמקרה, הנודר הוא כלומר היא נודרת, המקרה מסובך ותלוי בגיל או במצבה.
מי אמר שכולם שוים לפני הבורא????
מעניין לקרא את המאמר ב –
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4401200,00.html
ולעומתו משהו קיצוני ב –
(לא אצטט)
3.ועַתָּ֕ה הִרְג֥וּ כָל-זָכָ֖ר בַּטָּ֑ף וְכָל-אִשָּׁ֗ה יֹדַ֥עַת אִ֛ישׁ לְמִשְׁכַּ֥ב זָכָ֖ר הֲרֹֽגוּ:{יח} וְכֹל֙ הַטַּ֣ף בַּנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-יָדְע֖וּ מִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑ר הַֽחֲי֖וּ לָכֶֽם:
יפה, ציווי =להח להרג גם תינוקות וכו’. והדמיון מעורר מספר שאילות ותמיהות.
— היכן הייתה צייפורה המדיינית? האם היא כבר מתה?
— היכן היו 6 בנות יתרו, האם הן נישאו? מתו? האם אחת או כמה מהן נותרו בתולות? האם משה לא ריחם על איש
— אם למשה רבנו לא הייתה כל מרידה?
— מה עם הבתולות הזקנות?
וכך גם נטען ב –
https://www.hofesh.org.il/freeclass/parashat_hashavua/19/matot-kalish.html
….משה מקבל את הצו הזה ללא כל ערעור או הרהור. בהמשך הפרשה הוא אף יחריף אותו. קשה להבין את התנהגותו של משה. כאשר משה ברח ממצרים הוא הגיע למדיין, שם הצילו אותו ממוות יתרו וכהן מדיין ובנותיו. משה עצמו נישא לציפורה, בתו של יתרו. יתרו ביקר את משה במדבר וצייד אותו בעצות טובות. כיצד הוא יכול לסיים את סיפור חייו דווקא בנקמה כל כך אכזרית בעם שנתן לו מחסה? (ע”כ)
יש לנו סיפור מלחמה איום ולא מחמיא לבני ישראל בפרט ולמש ה רבנו בכלל? ולה’???
ושאילה דומה היה צורך לשאול לפני מספר שבועות. כי היה מישהו (או מי שהם) בחטא בעל פעור. הא
וְהִנֵּ֡ה אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל בָּ֗א וַיַּקְרֵ֤ב אֶל-אֶחָיו֙ אֶת-הַמִּדְיָנִ֔ית
ולפני זה במשלחת אל בלעם
וַיֹּ֨אמֶר מוֹאָ֜ב אֶל-זִקְנֵ֣י מִדְיָ֗ן… וַיֵּ֨לְכוּ֜ זִקְנֵ֤י מוֹאָב֙ וְזִקְנֵ֣י מִדְיָ֔ן וּקְסָמִ֖ים בְּיָדָ֑ם
האם לא היה מישהו מזקני מדיין שזכר את משה ונישואיו עם צפורה?
ואולי אחת התשובות תהיה – כזבי בת צור הייתה מצאצאי יתרו ר”ל, או להיפך – יתרו ומשפחתו התגיירו, אמן כן יה”ר.
ולקראת סוף הפרשה – עוד מלחמות כיבוש (מלחמות (ליכוד”)
- וַיֵּ֨לְכ֜וּ בְּנֵ֨י מָכִ֧יר בֶּן-מְנַשֶּׁ֛ה גִּלְעָ֖דָה וַֽיִּלְכְּדֻ֑הָ
וְיָאִ֤יר בֶּן-מְנַשֶּׁה֙ הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֖ד אֶת-חַוֹּֽתֵיהֶ֑ם
וְנֹ֣בַח הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֥ד אֶת-קְנָ֖ת וְאֶת-בְּנֹתֶ֑יהָ
האם בני ישראל למלחמות נוצרו? נבחרו?
קשה להחליט האם פרשת מטות משמחת את הלב או מעציבה? גם זה קורה.
שבת שלום
שבוע טוב
להת