From:
To:
Subject: ואתחנן – ויתעבר
Date: Fri, 19 Jul 2013 13:00:50 +1000
ערב שבת שלום
שוב פרשה מאוד מורכבת – כוללת אזהרות לרוב, איך על האומה להתנהג וכמו כן
שני קטעים חשובים
1.
הדברות השניים
2.
שמע ישראל
אלו 2 נושאים שדורשים הרבה זמן, מחשבה, מחקר ומקום, אז אעזבם כרגע
הפרשה מתחילה במילים כדרבנות, משה מתחנן על חייו, למשה כבר היה נסיון והצלחה לשנות את רצונו של הקב”ה למשל במקרה של עגל הזהב ואהרון
למה פה הוא נכשל
כמובן פשוטו של דבר שהקטע הזה כמו הרבה קטעים אחרים נכתב אחר מעשה והוקדם בזמן ונוספה הסיבה, קצת שונה מהידוע לנו
ובעצם יש כמה סיבות, כי (שוב) עם הזמן שעבר בין האירוע – מנהיג שבט בנדודיו שאינו עובר את הירדן,לבין העלאת הסיפור בכתב והנצחתו
עברו כ – 800 שנה, וכנראה שהגרעין ההיסטורי – קיומו של מנהיג בשם משה ושיטוטים במדבר היה קיים בזכרון הקולקטיבי של
העם -12-13 שבטים, והסיפור על אי כניסתו לארץ קיבל כמה תיאורים שונים, ובזמן העריכה הסופית של התורה – למי זה היה איכפת
ושוב הכלל המניע של חז”ל – אם יש נצחון, סימן שקיימו מצוות, אם יש כשלון, סימן שחטאו, או שמישהו חטא
פרק ד’ פסוק כא, עוד סיבה
משה נכשל – מישהו משהו אשם, העם אשם, זה שהוא היה בן 120, לא חשוב
אבל כן, הגיל חשוב,
ויתעבר בי…..למענכם
משה בן 120, כל דור יוצאי מצריים, מעל גיל 20 ביציאה, מתו כלומר המבוגר ביותר בקהל השומעים,היה בן 60, חצי מהגיל של משה, אז למען הדור הצעיר מוטב שיהיה להם מנהיג צעיר
הכושי עשה את שלו, התפקיד של משה היה להוציא לא להכניס
ובינתיים משה מכניס חזק לעם, שמע אל החוקים
ושמרתם ועשיתם
וקצת מתחנף – רק עם חכם ונבון
העידותי בכם היום
ושמרת את חוקיו, איזה יופי של הבטחה – פרק ד’ פסוק מ
(ומה היו ההשלכות של הבטחה זו)
הארות
1.
פרק ג’ פסוקים כה – כו
אעברה — ויתעבר
יופי של משחק מילים
, לפי רש”י , ויתעבר = התמלא חימה, אולי זה קשור ל- כניסה להריון , המילוי
קצת דחוק
2.
פרק ד’ פסוק ב
לא תוסיפו, מצווה מפורשת, אז למה חז”לינו הוסיפו, למשל
עוף וחלב
היתר עסקא
אחת התשובות היא – שחז”לינו לא הוסיפו מצוות אלא תקנות – בהנחה שיש הבדל
תשובה שלי
תורה לא בשמיים, ראו תנור עכנאי
ומכאן שמותר להוסיף ואולי גם לגרוע
בעיקר כשזה קשור לעסקי ממונות
אבל בדברים שבין אדם למקום – רק מוסיפים
3.
פרק ד’ פסוק ג
בעל פעור – שייך יותר לפרשת פנחס אבל אפשר לעיין – למבוגרים בלבד
4.
פרק ד’ פסוק יג
עשרת הדברים ויכתבם על שני לוחות
כיצד היו הלוחות כתובים
חמישה על לוח זה וחמישה על לוח זה
או
עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה
5.
פרק ה’ פסוק יח
לא תחמד … ולא תתאוה
יש הבדל בין חמדה לתאווה
אסור לחמוד – אפילו במחשבה, כגון אשת איש, אבל מותר לחמוד רכוש
6.
פרק ו’ פסוק ה
ואהבת את
איך אפשר לצוות על אהבה, רגש אי אפשר ליצור, זה בא לבד
אלא – היות וה’ הקדים לאהוב את ישראל, שנאמר הבוחר בעמו ישראל באהבה
זה טבעי (אני מצטט) שאדם יאהוב את מי שאוהב אותו
ועוד
אין תענוג רוחני גדול יותר מהתרת ספיקות, כלומר גילוי האמת, = ידע, אמת, אהבה ותענוג רוחני קשורים זה בזה, וידיעת ה’ היא יסוד היהדות
ועוד
שיהא שם שמים מתאהב על ידך
טוב – קצת פילוסופיה לא תזיק
וקצת פרקטיקה
“בכל מאדך” = ממון –
מעניין למה ואיך
7.
פרק ו’ פסוקים ח’ ו-ט
וקשרתם … וכתבתם
על יד שמאל
מה לכתיבה ביד ימין, אף קשירה ביד ימין
ומזוזה
מה קשירה בגובה אף כתיבה בגובה
שאילות
1.
משמעות “אל קנא” במי ה’ מקנא
2.
לא מרובכם …. כי אתם המעט
הרי הובטח שנהיה ככוכבי השמים לרב וכחול אשר על שפת הים
מה קרה לצמצום
3.
אז יבדיל
וזאת התורה אשר שם משה
פתאום עובר לגוף שלישי, מדוע
4.
פרק ד’ פסוק לז
כי אהב את אבותיך ויבחר בזרעו, התחיל ברבים המשיך ביחיד
טוב
מספיק – אין ללימוד תורה סוף, יש רק הפסקה
שבת שלום
להת