From:
To:
Subject: FW: ואלה המשפטים…כי תקנה… וכי ימכר…וכי יכה
Date: Fri, 24 Jan 2014 13:32:44 +1100
פסוקי השבוע
???האשה וילדיה תהיה לאדניה (רבים
וכמשפט הבנות ייעשה לה
ערב שבת שלום
סוף סוף מתחיל החלק הרציני יותר של התורה.
בקטעים הראשונים של הפרשה – משפטים – חוקים שכמעט כולם = חוקים חברתיים (או בלשון חכמים – חוקים שבין אדם לחבירו) בכל תחומי החיים, אדנות ועבדות,התנהגות משפחתית ועזרה לנזקקים, נזקים, כספים, חקלאות, ועוד מספר איסורים והתראות כולל 2-3 פסוקים על יחסים מיניים.
ולסיום חלק זה של חוקים – חוק עבודה ומנוחה (6 ימים בשבוע) שמירת שבת וחוקי החגים הלאומיים, (ויש לזה המשך כיום – חוק יום העצמאות, אז כל הכבוד לחג הפסח – ואולי נהפוך את חג יום העצמאות לחג שבוע העצמאות, עם מצווה לברך על אכילת פלפל כל יום וכדומה
(אגב האם חוק השבת – הוא חוק שבין אדם לחבירו או חוק שבין אדם למקום, יתכן שזה התחיל כחוק שבין עובד למעביד, והתפתח יותר לכיוון של בין אדם למקום – נושא לעיון)
ובסוף הפרשה, פתאום חזרה למתן התורה, אבל בגירסא אחרת, משה עולה – פעמיים ( ]עפ לבד פעם עם נדב ואביהוא – היכן אלעזר ואיתמר???) ועם 70 זקנים “ויגש משה לבדו … ויבא משה ויספר לעם” … ויען כל העם נעשה..”. מה עם ההר העשן והאש? מה עם כל הסיפור בפרשת יתרו? האם סוף פרשת משפטים הוא סיפור תוספת או במקום? ומה עם חטא עגל הזהב? מחכה לנו בפינה בפרשה הבאה.
ואז כל העם רואים “את א-להי ישראל ותחת רגליו כלבנת הספיר…”
ומי הם נערי ישראל ואצילי העם? נא חפשו
יש בפרשתנו (כרגיל), פסוקים תמוהים וכמובן שיש עליהם הרבה דרשות והסברים (לעיתים תמוהים לא פחות)
אז בעצם התחלתי בחלוקת הפרשה לנושאיה, והפעם זה קצת קשה, כי יש הרבה נושאים קטנים בתפזורת
>>>>>
הפרשה מדברת על
דיני עבד ואמה
דיני מריבות ומכות בין אנשים
,דיני נזקים שנגרמים ע”י אדם או בהמה
דיני שמירת רכוש
דין שכיבה עם בתולה או עם בהמה – מעניין שההפסק בין שני אלה הוא דינה של מכשפה
דיני עזרה לאוכלוסיה מדוכאת ולסובלים
איסור לקיחת שוחד
שמיטה ושבת – על בסיס מספר 6
קיצור דיני 3 רגלים (לעומת אכילת מצות וביכורים – ישיבה בסוכות לא מוזכרת)
[איסור בישול גדי בחלב]
המלאך השומר – שליח א-להים
הצרעה – כלי נשק סודי (כנראה שהוצאה משימוש – נשק ביולוגי/כימי??)
עליית משה לפגישה עם ה’ – דם הברית – ראיית א-להים
עלייה שנייה (ושוב המספר 6 – ) וראיית ה’
(ופה ושם דינים = חוקים קצרצרים – כגון “לא תזבח על חמץ דם זבחי” והבטחות כגון “את מספר ימיך אמלא”
וכמובן שלא חסרים איומים “השמר מפניו ושמע בקולו”
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
כן – פרשה עם הרבה פרטים כנאמר לעיל רובם בתפזורת שדורשת עריכה יותר טובה
יש בפרשה 52 מצוות (חוקים – משפטים) של “עשה” ו”לא תעשה”. לרשימה מלאה (של כל ה- 613 מצוות = חוקים= משפטים) נא לראות למשל
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1601
מעניין שהמצווה על עזרה לגר וסיבתה “כי גרים הייתם בארץ מצריים”, מוזכרת פעמיים
החשיבות שהתורה נותנת ליחסים עם הגרים – מעניינת, וחז”לינו הסבירו
מצווה סג: מצוות לא תעשה – שלא להונות גר בדברים
סד: מצוות לא תעשה – שלא להונות גר בממון
ולמרות זאת, חזלינו הכריזו “קשים גרים לישראל כספחת”
ואין מנוס מהשוואת תנאי החיים היום למה שהיו לפני 3500 שנה.
במיוחד – דיני עבד עברי ומכירת הבת לאמה, איך אנחנו (דתיים וחילונים) מתיחסים לזה, או למצווה “מכשפה לא תחייה”. או לפירוט הנרחב על נגיחות שור וחפירת בור, אז אין זה פלא שיש לנו מסכת בבא קמא – 4 אבות נזיקין
אפשר – לפי פרטי החוקים – לדמיין מה הייתה צורת החיים באותם ימים. קשה לחשוב שחוקים אלה אכן ניתנו במדבר, לשבטים הנודדים, לפני שהתנחלו בארץ. קשה גם להניח שלבני ישראל יוצאי מצריים, היו עבדים,הם, בנ”י היו בעצמם עבדים שזה עתה השתחררו.
אז כללית, הפרשה היא המשך לסוף הפרשה הקודמת, בקטע המתחיל “ויאמר ה’ אל משה כה תאמר אל בנ”י “….. “ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם” אלה המצוות (= חוקים = משפטים)
רובם של חוקים אלה, הם די הגיוניים ודרושים לקיומה של חברה תקינה, ואכן הם נכללים בצורה זו או אחרת במערכת החוקים של ימינו, (לפחות בעולם המערבי)
יש גם איסורים (הגייניים) למשל “ובשר בשדה טרפה לא תאכלו” או “לא ילין חלב (ח צרויה) חגי עד בקר”
ומיד אחרי זה “לא תבשל גדי בחלב… ( ל צרוייה) ומי שמתעניין שיעיין ב ??? הויכוח התלמודי אם יש אם למקרא
יש גם מדריך להתנהגות חברתית , למשל “ונשיא בעמך לא תאר” או “לא תשא שמע שווא” , “כי תפגע שור אויבך… תועה, השב תשיבנו לו”
האם היינו רוצים להשליט בימינו את חוקי התורה? (למשל אפשרות למכור את הבת – טוב, צוחק) טוב שחז”לינו החליטו שעין תחת עין = ממון
או – דיני נזקים (במשפט האזרחי) כיום, קצת או הרבה שונים, מחוקי המקרא
למשל “גונב שור או שה וטובח” – משלם קנס של 400-500%
והפסוק :למען ינוח שורך .. וינפש בן אמתך” די ברור, גם אברהם אבינו הוליד בן לאמתו
טוב אשאיר משהו לסבב הבא
הארות
1.
פרק כא פסוק ב’ = יצא לחפשי חנם
מה תלמוד לומר חנם – לומר שאין צריך גט שחרור ואין צריך ליתן לו מעות
2.
או אפילו חלה והוציא עליו רבו הוצאות הרבה אינו חייב לו כלום
3.
פסוק ו = אל הדלת
שומע אני בין עקורה בין שאינה עקורה, ת”ל מזוזה. מה מזוזה מעומד, אף דלת מעומד
4.
פסוק ז = וכי ימכר איש את בתו
האיש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת את בתה
האיש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת את עצמה
את בתו הוא מוכר ואינו מוכר את בנו
5.
פסוק י- שארה כסותה ועונתה
לפום שארה תן כסותה, שלא יתן של ילדה לזקנה ושל זקנה לילדה, לפום עונתה תן כסותה, שלא יתן חדשים בימות החמה ולא שחוקים בימות הגשמים
6.
פסוק כא = אשה הרה
ממשמע שנאמר ויצאו ילדיה איני יודע שהיא הרה? אלא לומר
— שבח הריון לבעל
— אינו חייב עד שיכנה כנגד בית הריונה
7.
פרק כב פסוק כד = אם כסף תלוה את עמי
כל אם רשות חוץ משלושה מקרים
אם יש לך כסף – תלווה
8.
פרק ג פסוק כא = חמור שונאך רובץ
רובץ ולא רבצן, אם החמור רגיל לרבוץ, אין כל חובה לעזור לו, ובמצב כזה, זכאי לדרוש תשלום
שאילות
1.
למה רוצעים דווקא את האוזן
2.
פרק כא פסוקים טו ו – יז = מות יומת
מה ההבדל ביניהם בהוצאה להורג?
3.
פרק כד פסוק כה (דרגת קושי גבוהה) – ויעלו עלת ויזבחו שלמים
מה ההבדל?
שבת שלום
להת
עמינדב