From:
To:
Subject: FW: תרומה… זהב וכסף ונחשת…ערות אילים… אבני שהם
Date: Fri, 31 Jan 2014 12:16:54 +1100
Subject: Fwd: תרומה… זהב וכסף ונחשת…ערות אילים… אבני שהם
פסוקי השבוע
וכפתר תחת שני הקנים
וכפתר תחת שני הקנים
וכפתר תחת שני הקנים
(האם שרו את זה במקהלה?)
ערב שבת שלום
פרשה ללא סיפורים
הפרשה כולה עוסקת בנושא של הנחיות, תכניות ומפרט טכני לבניית המשכן, ומתחילה במגבית, “ויקחו לי תרומה …תקחו את תרומת… וזאת התרומה אשר תקחוי”
3 פעמים חוזרת המילה המשמעותית של “לקיחה” ולא “נתינה”, אומר דרשני.
מעניין מה חשב משה רבנו על מה שיקרה אחרי מותו. עובדה שבנ”י חיכו כ- 400 שנה עד לבניית המקדש,. דויד המלך הביא את הארון בעגלה, היכן היו המזבחות, הפרוכות ועוד חפצים?
אחפש בגוגל
אז – סיכום מענין ניתן בויקיפדיה – המשכן וכליו
חזרה לפרשתנו – בנ”י (כמיליון זכרים) במדבר עם רכוש גדול. צאן ובקר (מתי התחילו להקריב קרבנות? במדבר?? על המזבח הקטן היחיד?, טוב בע”ה גם לזה נגיע)
אז כל הפרשה – שבמפתיע היא מאוד מסודרת כיאה למפרט טכני שיינתן לקבלן בצלאל, אז אין קפיצות, אין פסוקים שלא לעניין, מכילה פרטי פרטים (גם משאירה משהו לדמיון ולחידה) אז מעניין איך כל הפרטים (הקטנים והגדולים) האלה נשארו במורשת הספרותית תנ”כית.
לפי התנ”ך וחז”לינו, המשכן הוקם כ- 400 שנה לפני הקמת המקדש ע:י שלמה המלך, מה קרה לו במרוצת השנים? אצטט לעצלני החיפוש
תולדות המשכן
המשכן וכליו יוצרו ע”י חכמי לב בראשות משה רע”ה, ע”פ צווי ה’. שנאמר, ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם (שמות כ”ה, ח’). המשכן יוצר במשך ג’ או ה’ חדשים, החל מי”א תשרי שנת ב’ אלפים תמ”ח (2448 – לבריאת העולם). בר”ח ניסן הסמוך (ביום שנולד יצחק), הוקם המשכן ע”י משה רע”ה (תנחומא, פקודי, י”א) . המשכן התקיים במשך 480 שנה. כליו שירתו גם במקדש ראשון וגם במקדש שני. דהיינו ס”ה, 1310 שנה (הכלים נגנזו ע”י מלכי ונביאי ישראל לפני החורבן). סוד קיומו רב השנים של המשכן (יותר ממקדשי הקבע), נעוץ בעובדה שניתן היה לפרקו לנושאו ולהקימו באתרים אחרים. ואכן המשכן הוקם ופורק בשנות קיומו ל”ה פעמים, כמפורט להלן:
בעת מסעות בני ישראל במדבר במשך ל”ט שנה ,הוקם המשכן, פורק ונישא ל”א פעמים. בפעם הל”ב פורק בערבות מואב והוקם בגילגל שם שהה י”ד שנה. בפעם הל”ג פורק והוקם בשילה ושהה שם שס”ט שנה (שם גנזו רק את הקרשים ובנו במקומם בית של אבנים – זבחים קי”ב.). בפעם הל”ד פורק והוקם בנוב , בפעם הל”ה פורק והוקם בגבעון, וימי גבעון ונוב יחד נ”ז שנה (הרמב”ם, בית הבחירה, פ”א, ב’-ג’), עד שבנה שלמה את בית המקדש בירושלים. משנבנה מקדש ראשון נגנז אוהל מועד, קרשיו, בריחיו, עמודיו ואדניו תחת מחילות ההיכל (סוטה ט., יומה עב.) , מלבד הכלים שנשארו לשרת במקדש. כלאמר, תקופת המשכן נמשכה 480 שנים, בעוד שבית ראשון התקיים 410 שנים ובית שני 420 שנים. מכאן נראית חיבתו היתרה של ה’ למשכן. כי למרות האמור השמים כסאי והארץ הדום רגלי (ישעיה ס”ו), השרה ה’ את שכינתו במשכן לזמן רב, ובסופו נגנז ולא שלטה בו יד שונא. משום שנעשה בהתנדבות ובתרומות כלל ישראל, בכך סימל ה’ לדורות את הדדיות קשר האהבה הנצחית הטמון בין ישראל לאביהם שבשמים. כדתנא דבי אליהו “מפני מה נטמן המשכן עד היום הזה? מפני שעשאוהו כשרים בנדיבות ליבם. לעתיד לבא יבא הקב”ה וישרה בתוכו”.
המשכן וכליו יוצרו ע”י חכמי לב בראשות משה רע”ה, ע”פ צווי ה’. שנאמר, ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם (שמות כ”ה, ח’). המשכן יוצר במשך ג’ או ה’ חדשים, החל מי”א תשרי שנת ב’ אלפים תמ”ח (2448 – לבריאת העולם). בר”ח ניסן הסמוך (ביום שנולד יצחק), הוקם המשכן ע”י משה רע”ה (תנחומא, פקודי, י”א) . המשכן התקיים במשך 480 שנה. כליו שירתו גם במקדש ראשון וגם במקדש שני. דהיינו ס”ה, 1310 שנה (הכלים נגנזו ע”י מלכי ונביאי ישראל לפני החורבן). סוד קיומו רב השנים של המשכן (יותר ממקדשי הקבע), נעוץ בעובדה שניתן היה לפרקו לנושאו ולהקימו באתרים אחרים. ואכן המשכן הוקם ופורק בשנות קיומו ל”ה פעמים, כמפורט להלן:
בעת מסעות בני ישראל במדבר במשך ל”ט שנה ,הוקם המשכן, פורק ונישא ל”א פעמים. בפעם הל”ב פורק בערבות מואב והוקם בגילגל שם שהה י”ד שנה. בפעם הל”ג פורק והוקם בשילה ושהה שם שס”ט שנה (שם גנזו רק את הקרשים ובנו במקומם בית של אבנים – זבחים קי”ב.). בפעם הל”ד פורק והוקם בנוב , בפעם הל”ה פורק והוקם בגבעון, וימי גבעון ונוב יחד נ”ז שנה (הרמב”ם, בית הבחירה, פ”א, ב’-ג’), עד שבנה שלמה את בית המקדש בירושלים. משנבנה מקדש ראשון נגנז אוהל מועד, קרשיו, בריחיו, עמודיו ואדניו תחת מחילות ההיכל (סוטה ט., יומה עב.) , מלבד הכלים שנשארו לשרת במקדש. כלאמר, תקופת המשכן נמשכה 480 שנים, בעוד שבית ראשון התקיים 410 שנים ובית שני 420 שנים. מכאן נראית חיבתו היתרה של ה’ למשכן. כי למרות האמור השמים כסאי והארץ הדום רגלי (ישעיה ס”ו), השרה ה’ את שכינתו במשכן לזמן רב, ובסופו נגנז ולא שלטה בו יד שונא. משום שנעשה בהתנדבות ובתרומות כלל ישראל, בכך סימל ה’ לדורות את הדדיות קשר האהבה הנצחית הטמון בין ישראל לאביהם שבשמים. כדתנא דבי אליהו “מפני מה נטמן המשכן עד היום הזה? מפני שעשאוהו כשרים בנדיבות ליבם. לעתיד לבא יבא הקב”ה וישרה בתוכו”.
[אשרי המאמין – אגב המספרים לעיל לא הכי מקובלים ומדויקים, דוד המלך לא העביר משכן, רק ארון]
.מי היה הארכיטקט של מקדש שלמה לא ידוע. אבל סבורני שפרט לשני החדרים בפנים אין כל דמיון ביו המקדש למשכן, ומדוע שיהיה? לא חשוב
מה שכן – כל זמן שהיו סיפורים, איכשהו אני מבין את המסורת. של המורשת ההיסטורית בדרך של העברת סיפורי פולקלור מדור לדור, אבל כשיש פירוט “מדויק” נשאלת השאילה – איך נשמרו הפרטים?
מבניית המשכן לפי התורה, עד ימי עזרא, עברו כ- 1000 שנה, קצת לפני זה, מסופר במלכים ב’ פרק כב, על חלקיהו הכהן הגדול שמצא את ספר התורה ונתן אותה לשפן הסופר שהעביר אותו למלך יאשיהו (שהיה בן 18). אולי אפשר לכתוב במקום “מצאתי” – “המצאתי”. והרי אפשר גם לדמיין “שהפונקציונרים” חלקיהו ושפן (עובדי ציבור בכירים, הם שהגו רעיון ושחלקיהו הוא שהכתיב לסופר “תורה” ושלח אותו למלך הצעיר. (טוב לא אכנס לספקולציות במיוחד כשאינן שייכות ישירות לפרשה)
ומה שכן, מימי יהושע, עד ימי יאשיהו (האם יש קשר בין 2 השמות?) לא היה ספר תורה ידוע. אז איך ולמה דווקא נשמרו פרטי המשכן, באופן כפול – המפרט והבנייה?
ובעצם יש לקרא ולעיין גם בפרשת ויקהל שחוזרת ועוסקת בבנייה.(משום מה זה מזכיר לי את חלומות פרעה, וגם קצת את מגילת אסתר, “מטות זהב וכסף”)
(אז למי שמעוניין שאילה – מה היה משקל המשכן?)
מי שכתב/ערך את שתי הפרשיות חייב היה להיות ארכיטקט/נגר/צורף
טוב – כשאני תמה – אני מציץ בגוגל, ומצאתי שלשה מאמרים מעניינים
במאמר זה טוען הכותב שרק 6% נתרמו בגלוי, היתר בסתר (איך אומרים באידיש – :זאל זיין אזוי) ואני רק אומר אוי (אולי 6% ניתנו מרצון היתר נלקחו, טוב אני סתם מלעיז)
ובהרחבה
וגם פירוט מפורט
ואני הקטן, סתם בור ותמים, קורא, מתפלא, ורוצה להבין מקרא כפשוטו
אז כמו שקשה לי לקבל שיציאת מצריים כללה מעל 2 מליון נפשות ( שפרו {ש סגולה} ושרצו מ-כ- 60 גברים ל-כמליון גברים תוך 4 דורות) כך קשה לי לקבל שאכן נבנה במדבר משכן כזה מפואר. יותר נראה לי שהיה פה מעין “טלפון שבור” שבמרוצת הדורות, סיפור קטן על משכן קטן, הלך וגדל “פרה ורבה ושרץ ועצם במאוד מאוד”
קשה להאמין שהיושב במרומים אכן רוצה מעם של עבדים (שכל פעם מתמרמר, חוטא ומתלונן) שיבנה לו משהו לתפארת, ואולי זה עונש או משימת מבחן לבגרות שהוטלה על בנ”י. וכבר דנו בזה גדולי היהדות
אז מה יש בפרשתנו
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
הודעה (רשמית מלמעלה) על מבצע התרמה
ארון, כפרת וכרובים
שלחן וכליו
מנורה וכליה
יריעות המשכן, לולאות וקרסים
קרשים, טבעות ואדנים
פרכת ומסך
מזבח עץ מצופה נחשת
עמדים, קלעים, יתדות ואדנים, גדר לחצר
<<<<<<<<<<<<<<<
וכמהנדס (מיל.) אני תמה, למשל
1. האם ה’ (או העם במדבר) באמת זקוק למשכן זמני מפואר? לא מספיק מזבח אחד וחצר קטנה? האם ביום של נדודים, הדליקו את המנורה ונשאוה דולקת?
2. תכלת, ארגמן, ערת אלים מאדמים, ערת תחשים (ראו הערה) אבני שהם — מהיכן כל זה? במדבר?.
3. שנים כרובים, – 2 פרשות קודם, מעמד הר סיני – דיברה ב’ – לא תעשה לך פסל” – ופתאם כרבים??
4. מזבח הנחשת – עשוי עצי שטים, מצופה נחשת, מידותיו – 5X5X3 אמות.
אז – על המזבח ( אם נניח שאמה היא בערך 30 – 50 ס”מ, כלומר שגדלו היה מקסימום 2.5X2.5X1.5 מטר) אמורים היו להקריב קרבנות, הוא עשוי עץ ומצופה נחשת. כמה קרבנות אפשר יהיה לשרף עליו, לפני שהנחשת תותך והעץ יישרף?
אגב – קשה לי לתאר פר מוקרב על מזבח כזה)
(אגב 2 – סתם שאילה, כמה קרבנות נשרפו כליל – עולות – בחג הסוכות? ובכלל האם חגגו את חג הסוכות במדבר?)
לפי המדרש, משכן פורק כ- 31 פעמים במשך 40 שנות נדודים במדבר, האם הפרוכות נשמרו במצב טוב?
טוב אפסיק לשאול שאילות תם, היו הרבה נסים בבנית המשכן, אחת מהם “ערת תחשים” . מה היא חיה/בהמה זו? חזלינו החליטו שהיא נבראה אך ורק לצרכי בניית המשכן. בסדר שיהיה.(ואני התם חושב לתומי שהם היו אולי ערת נחשים, והיכנשהו חל שיבוש בעריכה)
הארות
1.
פרק כה פסוק י
אמתיים וחצי = באמה בת שישה טפחים
2.
פרק כי פסוק כח = והבריח התיכון
תני – בנס היה עומד
3.
פסוק ל = את השכן כמשפטו
וכי יש משפט לעצים< – אלא קרש שזכה להינתן בצפון יינתן בצפון, בדרום …
4.
פסוק לי = מעשה רקם
רש”י = רקם, שם האומן ולא שם האמנות
אמר רבי אליעזר שרוקמין במקום שחושבים – כלומר שבתחילה מצייר הצורה על בגד ע”י צבע ואח”כ רוקמה במחט ונקרא זה מעשה חושב (ראו פסוק א)
משמי דר’ נחמיה, מהו מעשה רקם – מעשה מחט, לפיכך פרצוף אחד (בשני הצדדים, לא כמעשה חושב ששם היו שתי צורות, אחת מצד אחד ושנייה מצד שני)
5.
פרק כז, פסוק לא = נבוב לוחות
אמר ר’ אבדימי דמן חיפה, קדם שיאכל אדם וישתה יש לו שני לבבות שנאמר (איוב י”א י”ב) איש נבוב ילבב (איש נבוב כשהוא חלול בלא כרס מלאה ילבב הוא בעל כמה לבבות …
6.
פרק כה, פסוק י
ועשו ארון… אמתיים וחצי
המידות אינן במספרים שלמים, על האדם לדעת , שלעולם לא יגיע לשלמות אלא בקושי לחצי הדרך
שאילות
1.
פרק כה פסוקים לג לד
גביעים, כפתריה ופרחיה
כמה גביעים כפתורים ופרחים היו על המנורה?
2.
פרק כה, פסוק יח = כרבים
מה הייתה צורת הכרובים?
3.
עורות תחשים
אלה הצעות (כולל = גירפה) יש על החיה/בהמה/דג = תחש
שבת שלום
להת