From:
To:
Subject: כי תשא,,, ונתנו … ולקחת
Date: Fri, 14 Feb 2014 17:50:10 +1100
פסוקי השבוע
ולקחת את כסף הכפורים.. לכפר על נפשותיכם
הודיעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך
ערב שבת שלום
פרשת כי תשא היא די חשובה, מענינת ומבלבלת כאחד, יש בה הרבה מן ה”לא ברור”
מתחילה בחוק מיסוי (שווה לכל נפש) ממשיכה עם הופעת סולו של כבוד ה’ ומסתיימת בציווי שבת ושלשה רגלים (ללא הזכרת סוכות)
אבל – מה שחשוב ביותר הוא סיפור הטרגדיה, החנינה והטראומה לדורות של חטא העגל
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
נושאי הפרשה
מס לגולגולת
כיור למשכן
שמן משחת קדש
מתכון הקטורת
מינוי קבלן וקבלן משנה לבניית המשכן
שמירת שבת
יצירת העגל מנזמי הזהב
שבירת הלוחות והרג קרובי משפחה
משה פותח משרד
סדרת דיונים בין משה וא-להים על עונש העם והמשך הקשר עם א-להים
הופעת יחיד (ה’) ליחיד (משה) והמשך דיונים תוך קבלת תקציר הוראות
כתיבת לוחות שנית
משה עם מסכה (מסוה)
פרשה מאוד מאוד מעניינת, בחלקה השני פרק נוסף בטלנובלה (עם שיאים חדשים ומפתיעים) המשך תיאור של אירועים היסטוריים ובחלקה הראשון והשני תערובת (לעתים די מבולבלת) של מצוות להוראת שעה ולדורות
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< <<<<<<<<<<<<<<<
הסיפור על העגל מאוד תמוה, (רצוי לקרא את הסיפור המקביל בפרשת עקב) וכמו בפעמים אחרות, אני אומר מסופקני. יש בו 4 נקודות עיקריות,
1. משה נעלם
2. העם מבקש מאהרן “עשה לנו א-להים…ו
3. אהרן (בחפץ לב??) יוצר מנזמי זהב – עגל ומכריז (מרצונו??) על יום חג
4. משה מופיע ,שובר לוחות והלוויים הורגים כ- 3.000 מבנ”י
לא כתוב שאהרן (הידוע במדרש כרודף שלום – כלומר – אחד שמסכים עם כל הצדדים ואומר כולם צודקים) ניסה להרגיע או להשתיק את העם, להיפך כתוב, “וירא אהרן (את העגל:) וייבן מזבח” ואפילו משה מבין מה קרה “כי פרעה (ע חלומה) אהרן לשמצה.” ואהרן מיתמם “אני לא אשם”
מה בעצם קורה/קרה פה? (את זה שאהרן קיבל את הכהונה בתור “פרס” אשאיר לפעם אחרת)
סתם אני מעלה תיאוריה
אהרן האח הגדול רצה להיות המנהיג. הוא ניצל את זה שאחיו נעלם, והחליט לקחת את מקומו, להיות גם כהן העם וגם מנהיג העם. בנראה גם היו לו תומכים (הרגו איש אחיו,…) משה חזר ודיכא את המרד בכח
הלוויים זכו במשרה ציבורית לדורות ואהרן – נסלח לו והוא איכשהו זכה בכהונה
נושא שני מעניין – הוא השימוש/האיום בעונש מוות ככוח מרתיע ומפחיד
,
“ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם” מי שלא משלם את המס עלול למות
“ורחצו מים ולא ימותו” אולי זו המלצה הגיינית
איש אשר יעשה כמה… יתן ..על זר ונכרת מעמיו” אסור למי שאינו כהן להנות ממה שיש לכהן
:איש אשר יעשה כמה להריח בה ונכרת מעמיו” איסור לייצר ו/או למכר מה שיש רק לכהן
“כל העושה מלאכה ביום השבת מות יומת” ברור למדי
ובמיוחד – די מפחיד
החלק האחרון בפרק הטלנובלה בפרשתנו הוא “והנה קרן עור םניו… ויתן על פניו מסווה”, וזה מזכיר לי את פאנטום האופרה, המסכה.
עכשיו, יש לנו 2 אפשרויות, בהבנת הכתובים – או להאמין בניסים, או “אין מקרא יוצא מידי פשוטו” – אז למה מכסים את הפנים? להסתיר משהו (או לא להזדהות). מי שמאמין לא מפחד/מהסס, הכל ברור ומוסבר יפה ע”י חז”לינו, יש א-להים שמתערב בחיינו בצורה זו או אחרת ופעם היו יותר נסים.
לעומת זאת אפשר לנסות להסביר הרבה מהדברים המופלאים,בצורה יותר טבעית והגיונית (לאדם הפשוט)
מה קורה כאן – אעלה 3-4 השערות
1. נאמר “הר סיני עשן כלו,” (משה גם התקרב אל סנה בוער), פשוט , משה עלה על ההר התקרב לפתח הר הגעש ונכווה קשות בפניו
2. מחלת עור (או התפתחות מאוחרת כתוצאה מכוויה) שגרמה לפצעי פנים, או לגידול שנראה כמו בליטה
3. משה שלח מישהו אחר במסכה לדבר בשמו
היו אירועים דומים – כנראה בקנה מידה קטן,, שנחקקו בזכרון של זקני השבטים הנודדים. אחרי כמה מאות שנים הזכרונות שעברו מפה לאוזן, תפחו, התנפחו, נוספו להם פרטים דמיוניים, נוספו להם קישורים לכוחות עליונים, על-טבעיים והפכו לצ’יזבאטים,
“בצלאל בן אורי בן חור” ” בן כלב בן חצרון” בן פרץ בן יהודה (ראו שאילה 2 להלן – וחשבו – ( “ח” גם חרוקה וגם פתוחה) (והסתכלו ביושע י”ד פסוק ז’)
(אגב בזמנו הסרטתי את אחי ז”ל כמה חודשים לפני פטירתו. לפני מספר ימים הסתכלתי בסרט, והנה במרכז מצחו יש בליטה עגולה, בגודל של כדור טניס שולחן. אם פסל יפסל אותו, אולי יחקה את מיכאל אנג’לו)
טוב קשקשתי רבות
הארות
1.
פרק ל’ פסוק יב = ונתנו איש
איש ולא אישה
2.
פסוק יב = ורחצו
מכאן אמרו, נטילת ידיים לתפילה
3.
= את ידיהם ואת רגליהם
כיצד מצוות קידוש, נותן ידו הימנית ע”ג רגלו הימנית וידו השמאלית ע”ג רגלו השמאלית ומקדש
4.
פרק לא פסוק יג = אך את שבתותי תשמרו
— מנין לספק פקוח נפש שדוחה את השבת, ת”ל אך …, אך — מיעוט
פסוק טז = ושמרו בנ”י את השבת
מניין לפקוח נפש שדוחה את השבת
ת”ל ושמרו … (וו ההיפוך) … אמרה תורה יחלל שבת אחת כדי שישמר שבתות הרבה
5.
פרק לב פסוק ד = אלה אלהיך (לשון רבים)
ר’ שמעון בר יוחאי אומר, י”ג עגלים עשו ישראל (מעניין שהוא אומר ישראל ולא אהרן)
– אחד לכל שבט ואחד משותף
6.
פסוק י = ועתה הניחה לי
מלמד שתפסו משה להקב:ה כאדם שתופס את חבירו בבגדו ואמר לפניו, רבש”ע, איני מניחך עד שתמחול להם
7.
פרק לב פסוק כ = וישק את בני ישראל
נתכוון היה לבודקו כסוטות
שאילות
1. למה דווקא, מחצית שקל?
2. בן כמה היה בצלאל כשהתמנה לבנות את המשכן, ובן כמה היה אביו – אורי – כשהוליד את בצלאל? (רמז – סנהדרין, ס”ט ב’)
3. היכן בפרשה יש רמז למרדכי היהודי?
להת
שבת שלום