From:
To:
Subject: FW: ויקהל ….ויצו… קחו מאתכם
Date: Fri, 21 Feb 2014 13:21:09 +1100
Subject: ויקהל ….ויצו… קחו מאתכם
פסוקי השבוע
ויבאו האנשים על הנשים
הביאו חח ונזם וטבעת וכומז
תכלת וארגמן..וערת… הביאו
תרומת כסף ונחשת – הביאו
…. (שאילה – כמה פעמים כתוב הביאו בפרשת ויקהל)
ערב שבת שלום
פרשת ויקהל היא קצת תוספת והרבה חזרה (די משעממת – גם אין הרבה פירוש רשי – לא צריך) על פרשות תרומה ותצווה.
אז למה נכתבה פרשה זו והבאה אחריה ובעצם למה כל הפירוט של בניית המשכן? הרי זו הייתה בנייה חד-פעמית לזמנה. אז מי ולמה טרחו להכניס את כל פרטי הפרטים לזכרון הלאומי, ועוד עם חזרות -.(תכלת וארגמן ותולעת שני …) {כמה פעמים חוזרת רשימת המרכיבים הזו בפרשות המשכן?) ועוד פעם פרטי צורת המנורה “שלשה גביעים משוקדים … ארבעה גביעים … וכפתר תחת שני הקנים … ככר זהב”
אז כמה שוקל ככר זהב ? – כמובן גוגל – (שואלים בגוגל – מה היה משקל המנורה במשכן – ומקבלים רשימת תשובות) = תשובה אחת
אז מדוע כל הפירוט? מזמן יציאת מצריים עד לחתימת התורה עברו כ – 800 – 900 שנה, אז מי ואיך שמרו את כל הפרטים בע”פ
לפי חז”לינו, המשכן היה פעיל, אולי זמין ואולי כמוצג מוזיאוני, כ- 480 שנה, עד ימיו של יאשיהו ואז הוא נגנז אי שם בהר הבית
וסתם אני מעלה תיאוריה שלי –,
מתי בערך נערכו/נכתבו פרשות אלה? הייתי אומר בימי עזרא – נחמיה.
כי כאשר שלמה המלך בנה את בית המקדש, היו לו ארכיטקטים אחרים משלו, שלא השתמשו במודל של המשכן, היה לו גם מספיק זהב וכסף וכדומה. בשביל לבנות מה שרצה.
בימי נחמיה, העם היה די עני, התרומות היו כנראה די דלות ומעטות. היה צורך לעודד – לדרבן את העם (בארץ ובגולה) שיתרום את אוצרותיו. אז עמד לו המנהיג (נחמיה?) והקריא מתוך מה שהיה כתוב לפניו (חרות, אולי בזכרונו עם קצת הרבה הגזמות)) על תיאורי משכן היסטורי
האנשים לא קראו רק שמעו, אז הקורא היה קורא “הביאו” (ה צרוייה, והקהל שמע הביאו “ה” קמוצה)
וכדי שגם המאחרים לכנס ישמעו על הצורך בתרומות, הנואם חזר על הסיפור פעם שנייה, וכך זה נרשם ע”י עזרא הסופר.
, קשה לי להאמין ששנה אחרי יציאת מצריים היה לעם את כל העושר הרשום
מהיכן היו הנזמים? הרי פרקו אותם לעשיית העגל
גם קשה לי להאמין שפחות מחצי שנה אחרי העגל העם פרק את כל עושרו (בשנית) בחפץ לב – אולי המגפה באותו זמן (צריך לספור שוב, כמה מגיפות והמתות, היו במשך 40 שנות הנדודים במדבר) הפחידה את העם.
משה ירד עם 2 לוחות הברית השניים, ביום הכפורים, המשכן הוקם בא, ניסן, – (כנראה שסוכות, חנוכה (י”ט כסלו) ופורים עדיין לא נחגגו)
ועוד טוב – אני מניח שכוח אדם של 600,000 גברים מסוגל לבנות משכן בזמן די קצר
(ואגב – שאילה ששכחתי לשאול = מה היה משקל העגל – גגלו בגוגל)
לפרשה –
ויקהל משה את כל עדת ,,, כמה אנשים מנה הקהל? שני מליון אנשים? באיזו איצטדיון הקהל התקהל?
ומעניין, מצוות שמירת שבת, נאמרת כאן פעם שלישית או רביעית, (ראו פרשות – יתרו, משפטים, כי תשא, ויקהל) והעונש הכבד “כל העושה בו מלאכה יומת” ממש מפחיד. מה הפלא שההתקהלות הזאת, נפתחה באזהרה על שמירת שבת וממשיכה בבקשת התרומה. הקהל פשוט היה מבועת. ולא נשכח את המתת (צלפחד??) מקושש העצים בשבת – בסקילה לעיני העם. אחרי זה התרומות זרמו.
אז מבנה הפרשה
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
מצוות יום השבת – עם אזהרה חמורה – כל העושה בו מלאכה יומת.
מצוות איסוף תרומות למשכן וגיוס עובדים
הבאת התרומות (“כל איש אשר נמצא איתו הביא”)
מינוי קבלני העבודה
עשיית יריעות המשכן ויריעות אהל המשכן
עשיית קרשי המשכן
הארון עם הכרובים
והכיור
קלעי החצר, עמודים, אדנים, יתדות ומסך השער
>>>>>>>>>>>>>>>>>>
בחומשים מאוירים יש איורים של מבנה המשכן , פריטיו ובגדי הכהנים – גם אפשר למצא את שרטוטי המשכן
ואת המנורה עצמה ניתן לראות בכניסה לכותל – חבל שהמגרש תפוס
הארות
פסוק א, = אלה הדברים
רבני קיסריה אמרו, סימן ל-ל”ט מלאכות בשבת מן התורה – א.ל.ה = א =1 ל = 30 ה = ח = 8 , לחז”ל ה נראה כמו ח, לצורך דרש
פסוק ג’ = לא תבערו אש … ביום השבת
ביום השבת אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר ביום טוב
3.
פסוק כה’ = וכל אשה חכמת לב בידיה טוו
מכאן אמרו אין חכמה לאישה אלא בפלך
מעניין — כל אישה …טוו. נושא יחיד ורבים פועל
4.
רק לו פסוק ג’ = והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר
אמר ר’…. מדבר (מ חרוקה ד קמוצה) שירד להם בבקר בבקר, מלמד שירד להם לישראל עם המן, אבנים טובות ומרגליות
.5
פרק לח פסוק ח’ = במראת הצבאות (מה זה?)
נא לעיין ברש”י {מנצלים הזדמנות להשמיץ את הנשים}
6.
פרק לז פסוק א’ = ויעש בצלאל את הארון
רק בעשיית הארון נאמר מי עשה אותו. ולמה צויין שבצלאל עשה אותו? (רהיט פשוט ביותר) כי הארון היה כלי המשכן היחיד ששרד עד ימי יאשיהו המלך ואז הוא נגנז.- כלים אחרים התישנו והוחלפו בחדשים
שאילות
1.
מה היה תאריך ההתקהלות?
2.
. כמה יריעות היו במשכן
3.
פרק לה פסוק כב, “ויבאו האנשים על הנשים” מה משמעות “על”?
4.
בעשיית המשכן מה היה ההבדל בין ה-:”כומז” וה”מראת”?
שבת שלום
להת
עמינדב