שמיני תשע”ד

From:
To:
Subject: FW: ביום השמיני קרא…קח…קחו… ויקחו
Date: Fri, 21 Mar 2014 22:42:26 +1100

פסוקי השבוע

תאכלו …אתה ובניך ובנותיך

דרש — דרש (חצי התורה במילים (?)

ערב שבת שלום

פרשה מאוד מעניינת, וחשובה עקב השלכותיה על מנהגי אכילה שלנו כיום מה מותר ומה אסור,

בנוסף גם קצת המשך הטלנובלה – תאונת עבודה, והמשך שפיכת הדמים – של בעלי החיים, שנקטע עקב הטרגדיה האישית/לאומית, ועקב טעות מצערת במילוי הוראות משה

אז נעסוק לרגע במספרים

ברוב החומשים בפרק י’ פסוק טז, באמצע צירוף המילים דרש דרש, מופיעה פיסקה שאומרת, “חצי התורה בתיבות דרש מכאן – דרש מכאן” ומסתבר שזה לא כל כך נכון כפשוטו. אז ישבו חז”לינו האחרונים על המדוכה ומצאו משהו

http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/shmini/mer.html

לציטוט קצר

(העתקתי ויצא הפוך תמונה בראי, אז מומלץ לדלג על הקטע הבא, לעיין במקור ולהמשיך בקריאה)

:רמאנ (א”ע ,ל) ןישודיקב
תויתואה לכ םירפוס ויהש ,םירפוס םינושאר וארקנ ךכיפל ןייצח (במ אי ‘יו) ןוחגד ו”או :םירמוא ויהש ,הרותבש
ןייצח (זט י ‘יו) שרד שרד ,הרות רפס לש תויתוא לש .םיקוספ לש (גל י ‘יו) חלגתהו תובית לש
םילימה ,תויתואה תא רופסנ םא ירהש ,ןבומ וניא הז רמאמ םילימה רפסמ ,לשמל .תורחא תואצות לבקנ ,םיקוספהו
,39,990 תוביתב הרותה לש ויצח אצמנ ,79,980 אוה הרותבש תליחתמ 40,922 -ו 40,921 םילימה ןה “שרד שרד” וליאו
.תישארב

(ולהלן בהיפוך – התווסף ב 07/04/2015)

בקידושין )ל, ע”א( נאמר

לפיכך נקראו ראשונים סופרים, שהיו סופרים כל האותיות שבתורה, שהיו אומרים: וא”ו דגחון )וי’ יא מב( חציין של אותיות של ספר תורה,

דרש דרש )וי’ י טז( חציין של תיבות

 והתגלח )וי’ י לג( של פסוקים.

מאמר זה אינו מובן, שהרי אם נספור את האותיות, המילים והפסוקים, נקבל תוצאות אחרות.

למשל, מספר המילים שבתורה הוא 79,980, נמצא חציו של התורה בתיבות 39,990,

 (ע”כ)ואילו “דרש דרש” הן המילים 40,921 ו- 40,922 מתחילת בראשית.

אחד הסיפורים “המוזרים” במקרא שמופיע בפרשתנו הוא מיתת שני בני אהרון כולל צורת פינויים מהמשכן. “ויקחו… נדב ואביהו איש מחתתו ויתנו בהם אש…. ותצא אש מלפני ה’  ותאכל אותם…ויקרבו (מישאל ואלצפן) … וישאום בכותונתם”

סיפור פולקלוריסטי (קצת על משקל הנזל וגרטל) קצת מזעזע. כנראה עובדה היסטורית – אסון שקרה לפני שנים רבות בעת הקרבת קורבנות – שנחקקה בזכרון הלאומי עד שנכתבה ונחתמה. אז כמובן שלא יודעים (גם חז”לינו”)  בדיוק מה היה חטאם ולמה נענשו במיתה בשריפה? וכמובן שיש הסברים. (ואני הקטן טוען שאם יש יותר מהסבר אחד, אז לפחות אחד לא נכון  ויתכן גם שכולם) נשאלת השאילה, היכן היו אהרון ושני בניו האחרים באותו זמן? הם עמדו והסתכלו? למה לא ניסו לכבות את השריפה (בתפילה וכדומה)

ועוד מה אומר משה לאהרון “בקרובי אקדש” האם האסון היה צפוי?

תמוה. אולם כנראה שמרוב שימוש באש בעת הקרבת הקורבנות, פרצה שריפה וזהו. גוויות מפוחמות, – עוטפים בכותונת וזהו

 הרי בעיקרו של דבר – אהרון היה בן 84 עם 4 בנים, שפתאום “נחתה” עליהם הגזירה להיות כהנים “טירונים” מה הם הבינו  מכל ה”טררם” הזה של לשחוט, לנתח, לרחוץ, להזות דם, לשרוף, לאכול חלקים, להימשח בשמן, בקיצור כנראה היה בלגן די גדול בשבוע הראשון לכהונתם

ומה שעוד תמוה, הוקם המשכן, יש אהל מועד, היה טקס חגיגי, הוקדשו כהנים, ואין כל סיפור על הקרבת קורבנות במדבר. האם הקריבו? כל יום 2 כבשים תמימים? אז למה בקשו בשר וקיבלו שליו?

ועוד, “את שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שורף” פשלה לאומית. “מדוע לא אכלתם את החטאת”. מה הבעייה של משה? מה איכפת לו (או להקב”ה) שלא אכלו את הבשר? ובעצם כמה בשר יכול בן אדם לאכול ביום או יומים? הם סה”כ 5-6 כוהנים, והיה להם את שוק התרומה וחזה התנופה של שור ושל איל והיה גם עגל וכבש שבעצם נשרפו כליל – איזה בזבוז – ולהגיד לנו היום שככה צריך לעשות כדי להתקרב לא-לוהים. איך אמרו על חז:לינו, הם ידעו להעביר פיל בחור של מחט.

כל התהליך של אותו יום קצת הרבה לא ברור (לי וגם לחז”לינו) כי כנראה יש  כפילויות על מה שנאמר בפרשה קודמת

ואהרון התמים ממציא תירוצים, (כמו בבניית עגל הזהב) אני לא אשם, לא טעיתי, הוא גם לא אומר שנמאס להם לאכול הרבה בשר – כי הנותר ממנו באש תשרופו

כלומר שאפילו אם הם היו רק טועמים מבשר שעיר החטאת, הם בין כך היו שורפים את הבשר כעבור יום או יוציים

אז למה משה קצף:? אולי הוא היה רעב, הוא פשוט חיכה שיביאו לו מנה בשר מהשעיר, וכשזה לא הגיע הוא דרש דרש, דורש

ושעיר החטאת כנראה נשרף יחד עם נדב ואביהוא

מה יש בפרשתנו

>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

קורבנות היום השמיני – לכפר

ברכת אהרון (פיסקה קצרצרה)

ברכת משה ואהרון (פיסקה קצרצרה)

שריפת 3 בני אהרון

מנהגי אבילות

איסור שתיית משקאות משכרים לפני כניסה לעבודה באוהל מועד (במקדש)

אהרון ובניו (הכהנים) מצוווים להורות את החוקים לבנ”י

מנהגי אכילה של הכהנים

התנגשות מילולית בין משה ואהרון בנוגע לשעיר החטאת

דיני מותר ואסור באכילת בשר בעלי חיים (הולכי על 4, על 2, בעלי כנף,זוחלים, קופצים ושוחים וכו’

דיני טומאת מגע וטהרה

>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

נושאים מענינים לסבב הבא בע”ה

הארות

 1.

פרק ט פסוק א’ = ויהי

אותו היום היה שמחה להקב”ה כיום שנבראו בן שמיים וארץ, כתיב הכא  “ויהי ביום שמיני וכתיב התם “ויהי ערב ויהי בוקר”

2.

פרק ט פסוק כב = וישא אהרון את ידו אל העם ויברכם

בעמידה, או אינו אלא בישיבה? ת”ל (פרשת עקב) לעמוד לפני ה’ ולשרתו ולברך בשמו, מה שירות בעמידה אף הברכה בעמידה

3.

פרק י פסוק ב = וימותו לפי ה’

 בפנים. אם כן למה נאמר ויקרבו וישאום …, והא מישאל ואלצפן לוויים היו ואסורים להיכנס לשם, אלא מלמד (?) שהטילו חנית של ברזל וגררום לחוץ

4.

 פרק י פסוק ו – ראשיכם אל תפרעו

 מניין לאיסור תספורת באבל 30 יום? כתיב הכא ראשיכם אל תפרעו, וכתיב בנזיר גדל פרע שיער ראשו, מה להלן 30 יום אף כאן 30 יום

5.

פרק י פסוקים י’ יא’ = ולהבדיל …. ולהורות

אמר ר’… כל הפורש מאשתו סמוך לווסתה, הויין ליה בנים ראויים להוראה …

6.

פרק יא פסוק ט = כל אשר לו סנפיר וקשקשת

כולל מיני דגים שטרם פיתחו קשקשים אולם בהתבגרותם יהיה להם, וכנ”ל להיפך כאלה שעם התבגרותם הקשקשים נופלים

7.

פרק יא פסוק יט’ = ואת החסידה

למה נקרא שמה “חסידה”? – שעושה חסד עם חברותיה

ואם  כך למה היא אסורה באכילה? תשובות בע”ה בסבב הבא

 שאילות

1. פרק יא פסוקים ד-ז = הגמל השפן הארנבת והחזיר

למה יש ניסוח שונה – “מפריס… יפריס… הפריסה”  זמן עבר הווה ועתיד אצל המינים?

2. האם הארנבת והשפן מעלים גרא? אם לא = למה נכתב שכן?

3.החזיר = יש אומרים שבעתיד לבוא החזיר יותר באכילה, האומנם? ואיך זה ייתכן?

שבת שלום

להת

Leave a Reply