From:
To:
Subject: FW: אישה כי תזריע, …. איש או אישה כי יהיה בו נגע
Date: Fri, 28 Mar 2014 12:06:52 +1100
פסוקי השבועוידבר ה’ אל משה… דבר אל בנ”יואם לא תמצא ידהאדם כי יהיה … והובא אל אהרון הכהןואיש או אישה, כי יהיה בובדד ישב מחוץ למחנה( רגע – חושבים)ערב שבת שלוםראשית – העבריתהאישה יולדת, האיש מולידהאישה מזרעת, האיש זורע????ולמי שלא יודעחז”לינו החליטו אישה מזרעת תחילה יולדת בן, האיש מזריע תחילה יולדת בתוליצנינו ממשיכים, נו – מה גורם להולדת תאומים בן ובת?זה טיפה קשור לפרשתנו – שמתחילה בדיני טומאה וטהרה של אישה שיולדת זכר או נקבה (מעניין שהכתוב משתמש במילים “זכר” “נקבה” במקום בן או בת)וכבר הכתוב יוצר אפלייה בין זכר ונקבה, גם בתהליך היצירה (לפי חז”ל לעיל) ) וגם בימי טהרה, הולדת בת (נקבה) גורמת ליולדת להיות טמאה כפליים !!!! ימים (בדיוק) מימי טומאה הכרוכים בהולדת בן(נו – מי אשם? הגבר כמובן)ואז בכל אופן למה יש הבדל בין לידת זכר ללידת נקבה?וטמאה שבעת ימים. שאלו התלמידים את ר׳ שמעון בן יוהאי, מפני מה אמרה תורהלזכר טמאה שבעת ימים ולנקבה ארבעה עשר, אמר להם [בשעה שהאשה כורעתלילד נשבעה שלא תזקק לבעלה], ובשיולדת זכר שהכל שמחין בו מתחרטת לשבעה[נדה ל״א ב י].ובשיולדת נקבה. שהכל עצבין בה מתחרטת לארבעה עשר(נו – לצערנו)ותוספת לעיון לעצלנים שלא מגגלים – להלן מראה מקום לשלוש דעותמדעית/חברתיתקבליסטיתפילוסופית(איזה יופי להעלות את ה”נקבה” לדרגה עליונה- ועוד אנחנו הזכרים לא מתביישים לברך “שלא עשני אישה” -פילוסופיית הפוך על הפוך)אז צריך להחליט – האם זה טוב יותר (לגבר להתאמץ) להוליד/ללדת בת או רצוי לא להתאמץ ולשמוח יותר בהולדת בן, ולהיות סדיסטיים במקצת ביום השמיני ולחתוך לואבל בקיצור – האפלייה (לדעתי לרעת האישה) של מעמד האישה בחברה מתחילה עם לידת הנקבהואגב – התורה שלעיתים מציינת פרטי פרטים, לא מתיחסת למקרים של לידת תאומים ולא מפרטת מה הן דיני טומאת האישה במקרה זהאולם פטור בלא כלום אי אפשר, ודנו בשאילה זו ראשונים ואחרונים, למשל-יולדת תאומים.
רשב”א: יולדת תאומים – מונים לה מן האחרון בין לימי טומאה בין לימי טהרה;
– ילדה נקבה קודם שקיעת החמה ונקבה אחרת אחר שקיעת החמה מונין לה שבועיים מולד שני וה”ה לימי טוהר וה”ה אם ילדה שני זכרים בכה”ג.
– ילדה נקבה לפני שקיעת החמה וזכר לאחר שקיעת החמה מחשיבים לה ימי טומאה וטהרה מהנקבה לפי שימי טומאה וטהרה של הזכר כלולים בהם.
– ילדה נקבה קודם שקיעת החמה ונפל לאחר שקיעת החמה ואין ניכר אם הוא זכר או נקבה נקטינן לחומרא דהיינו ימי טומאה מונין לה מן הנפל שמא נקבה היה וימי טהרה מונין לה מן הראשון שמא נפל זכר היה. וה”ה אם ילדה זכר ונפל דנקטינן לחומרא וכה”ג.
שו”ע: “היולדת תאומים ושהה ולד אחר חברו כגון שנולד האחד קודם שקיעת החמה – משיצא הראשון טמאה לידה ומונין ימי טומאה משיצא האחרון ואם הראשון ניכר שהוא זכר והשני ניכר שהוא נקבה או שאינו ניכר שני זה אם הוא זכר או נקבה מונה משיצא השני ימי טומאה לנקבה.”ושוב כדאי להשתעשע במספריםבתחילת הפרשה – אישה יולדת (בן או בת) מקריבה כבש (או בן יונה או תור) לעולה ובן יונה (או תור) לחטאתהיו במדבר כ – 600.000 גברים בגיל 20 עד 60, כלומר היו גם כ- 600,000 נשים באותו גיל. בדרך הטבע כל אישה ילדה כל שנה בערךמגיל 20 (ואולי גם לפני) עד 45, לחלוקה פשוטה נניח 365,000, לידות בשנהכלומר כבר במדבר כל יום, )מלבד קורבנות אחרים) רק נשים יולדות הקריבו כ – 1,000 כבשים ועוד 1,000 בני – יונה – { 1,000ליום !!!!}ברור לי שאני קצת (ואולי הרבה מגזים בהערכת הלידות, tבל אפילו אם ארד ל- 10%-5 מהאומדן לעיל, עדיין נדברים על 50-100 קורבנות ליום, שזה גם הרבה, רק נתאר לעצמנו 100 ויותר אnהות עוnדות בתור להקריב כבש או בן-יונה – ?? במבר???(ואגב — כדאי לעיין בסטטיסטיקה על הלידות בארץ)וזה מחזיר אותי לפסוקי השבוע שבדרך כלל, אני משאיר בצד לסבב הבא אי”הבנ”י (אוכלוסיה של כ- 2 מיליון) במדבר, אחרי 200 + שנות גלות, הם נודדים פה ושםתורמים כסף וזהב (אולי ניזכר ב-54 מיליון חמורים טעונים בכסף וזהב) להקמת משכן, ולהם צאן ובקר, וכנראה עשירים ועניים (????) והנה בא המנהיג ומנחית פקודותכל אישה יולדת חייבת להביא קורבן – שה לעולה ובן-יונה לחטאת, 600,000 נשים שומעות את הפקודה ושותקות, פתאום הם נעשות טמאות, 7 ימים או 14 יום. האם זו גזירה חדשה, או הרגל מזה שנים שרק קיבל ניסוח תחוקתיויש כנראה נשים שאין להן כבש לקורבן, אז למי היה צאן ובקר, שעל זה ביקש משה את פרעה “בצאננו ובקרנו נלך”ואמשיך להרהר בכתבוהובא אל אהרון הכהן – מתי יש לאהרון הכהן זמן אם עליו להקריב 100 או 200 או יותר עולות ביוםמלבד עולת הבוקר והערבוהמצורע (לא המצורעת) יושב מחוץ למחנה, מחוץ לאוהלו – בדד. כמה מקום תופסים מאות אלפי אוהלים?המוח חושב, משתומם וקשה לתפוס, מה בדיוק קורה כאןושוב – המחשבה מתמקדת, כן, אלה חוקים שיוצאים מ”חצרו” של עזרא הכהן/הסופר, לבושים באיצטלה של חוקת המדבר, מסורת “מילולית” (?) שהועברה מאב לבן במרוצת 900 שנות התנחלות בכנעןפרשתנו מתעסקת בשני נושאים עיקריים הקשורים הקשורים לגוף האדם (וללבושו)דיני אישה יולדתדיני מחלות עור ובגדיםזוכרני – כשלמדתי פרשה זו עם אבי ז”ל, עברה בי תמיד. מידי שנה – צמרמורת, כל פרטי הפרטים של מחלות עור. יש לשער שבאותם ימים מחלות עור זהומיות מסוג זה היו נפוצותמעניין שלא היו רופאי שבט במדבר (לפחות לא בטיפול מחלות עור) והתפקיד ניתן לכהנים. שכנראה שלא חששו להידבקותועוד מעניין פרק יג פסוקים מה – מו. :טמא טמא יקרא” “בדד ישב מחיץ למחנה”ופעם, בעתיד אי”ה אנסה לעיין בנושא של אותיות :זעירא” ו”רבתי”בפרשתנו יש “ג” רבתי, קל לזהות את המקום בקריאה – להלן הארה 2הארות1.פרק יב פסוק ב = אישה כי תזריע וילדה זכר וטמאההשימוש במילה תזריע, מלמד שהיא טמאה רק אם ילדה בלידה רגילה (כולל השתתפות פעילה של בעלה ביצירה) אבל אם היא אם פונדקאית או מופרית “מלאכותית” היא אינה טמאה ולא צריכה להקריב קורבן.הסיבה לקורבן (רשב”י לעיל) היא “משום שכל יולדת נשבעת, בשל צער הלידה, בהכרה או בתת-הכרה, שלא תיזקק עוד לבעלה., והקורבן מתיר את השבועה2.פרק יג פסוק לג =והתגלחוהתגלח ג׳ רבתי באמצע פסוקי התורה:ג׳ דהחגלח אמצע פסוקי התורה.3.פרק יב פסוק ז = וטהרה ממקור דמיה, זאת תורת היולדתחמשה דמים טמאים באשה , האדום והשחור וכקרן כרכום וכמימי אדמה.זאת תורת היולדח . היולדת בין פיקחת בין שוטה , שכן אדם מביא קרבן על אשתושוטה,ועודזאת תורת היולדת . מלמד שמביאה קרבן אחד על ולדות הרבה4.פרק יג פסוק מב = בקרחת או בגבחתבקרחת או בגבחת. איזהו קרחת ואיזהו גבחת, מהקדקד שופע לאחריו) זו היאקרחת, מהקדקד שופע לפניו זו היא גבחת5.פרק יד פסוק ח – וישב מחוץ לאוהלולעיין ברש”יוישב מחוץ לאהלו . אין אהלו אלא אשתו ואמרה תורה וישב מחוץ לאהלו — ולא מחוץל אוהלה , מלמד שהמצורעת מותרת בתה״מ”) [כריתות ח׳ ב י ] .בתה”מ – בתשמיש המיטה6.פרק יד פסוק לז = בקירות הביתבקירות הבית , ת ״ ר , בית ענול — דיגון, טריגון, פנטיגון , אינו מטמא כ נ ג ע י ם ,טטרגון מטמא בנגעים, מאי ט ע מ א , למטה הוא אומר קיר קירות ולמעלההוא אומר קיר קירות הרי כאן ארבעשאילות1. איך בתלמוד קראים לרחם האישה?2. בפרשה יש קטע שכולל רצף של 14 מילים בנות 4 אותיות כל אחת – מה הוא הקטע3.
פרק יג פסוק ה = וראהו הכהן
מה דינו של הצרוע, אם יש לו נגע על האף (או על האצבע וכו’,) שמשתרע על שני הצדדים?
שבת שלום
להת