Torat Ami

–
From:
Date: Sun, Jun 9, 2019 at 12:23 PM
‪Subject: נשא את ראש, כל הבא לצבא, והקריב אותה…, ויקריבו אותם‬
To:

חג שבועות שמח

עיונים קודמים

פרשת נשא – תשע”ד
http://toratami.com/?p=155

תשע”ה
http://toratami.com/?p=392
(על: (מבן 30 עד 50…, כל צרוע וכל זב, תורת הקנאות אשר תשטה אישה, ויהי ביום כלות משה להקים יקריבו הנשיאים)

פרשת נשא – תשע”ו
http://toratami.com/?p=582
(על – נשא את ראש בני גרשון…,ושכב איש איתה שכבת…,איש או אישה כי יפליא לנדור…, אסקיזם, ושמו את שמי על…,

פרשת נשא – תשע”ז
http://toratami.com/?p=781
(על: סמיכות נושאים, ספירות/מיפקדים, כי יעשו מכל חטאת, סוטה, ויקריבו הנשיאים)

פרשת נשא – תשע”ח
http://toratami.com/?p=995
(על: וישלחו מן המחנה…, למעל מעל, איש איש כי תשטה אשתו ומעלה…, איש או אישה כי יפליא…, כה תברכו)

פסוקים מההפטרה

חידון השבוע

כמה פעמים ה”צבא” מוזכר בפרשות במדבר ונשא?
2ץ איזה תוארים תתנו לסיפור על האישה כי תשטה ו ולסיפור – תורת הנזיר?
מה ייעשה עם האישה לאחר שבטנה צבתה?
למה הנשיאים הביאו “שעיר עיזים אחד לחטאת” על מה?

הקדמה כללית

קוראים את פרשות במדבר ונשא והכל גם פשוט וגם מסובך כאחד. אם לא מתעמקים בפרטים, בסדר, פוקדים כל שבט, מסכמם, פוקדים כל משפחה בשבט לוי מסכמים, מחלקים להם את עבודתם במשכן המתפרק ונבנה במדבר – פשוט, תופשים את מי שחטא ומעל, מענישים אותו. הבעל מקנא באשתו – מתעללים בה, וכו’ וכו’.
אבל כאשר קוראים כל קטע, עוצרים וחושבים – הכל מסתבך ומתעוררות תמיהות ובעיות. והשאילה הכללית היא למה כל זה, ולמה מצד אחד פירוט נרחב ומיותר, ומצד שני, צמצום במילים ודחיסות. לשם מה מפורטים .תהליכי הספירה והמספרים. (וכבר עיינתי בנושא אחד מאתגר, למשל – ” איך מתוך שלושה בני לוי שירדו מצריימה, יצאו ממצריים 23 אלף + לוויים, תוך כ – 200 שנה”?) ובכלל, מה החשיבות של ה – 600 אלף יוצאי מצריים וחלוקתם לשבטים. לפי המקרא, הארץ חולקה לשבטים עוד לפני שנכנסו וכבשו את הארץ.
בנוסף,אם משה רבנו אכן כתב את התורה, יופי. הוא ידע והכיר את ראשי השבטים, הוא בחר במרגלים, הייתה לו כנראה איזו מזכירות (ו חלומה) והכל תועד . כך גם מתוך רצון לכבד את קורבן כל נשיא, משה רבנו אכן כתב את אותו סיפור 12 פעמים. למה לא – מגיע אותו יחס לכל נשיא שבט בנפרד ( וגם צריך להכין חומר לקריאה בתורה בשמונה ימי החנוכה, טוב סתם)
אבל איכשהו התורה עברה עריכה מתישהו כמה מאות שנים אחרי אירוע יציאת מצריים. האם המסמכים המקוריים נשמרו היכן שהו? הדמיון עובד. הסטוריית בני ישראל בקיצור –
— יציאת מצריים ונדודים – 40 שנה
— תקופת השופטים+ (ושמואל ושאול – כ – 300 שנה
— תקופת בית ראשון – כ – 450 שנה
— גלות בבל – כ – 70 שנה
— תקופת בית שני , כ – 500 שנה
חוץ למספר תקופות קצרות, למשל במי שלמה המלך, עם ישראל בארצו עבר מלחמות רבות, וסבל לא מעט – במיוחד בימי בית שני, עם ישראל = יהודה בארצו היה עם יחסית קטן והיה רוב הזמן תחת שלטון זר ולעיתים די עויין
ולפי מגילות ים המלח, התנ”ך כבר היה כתוב, אי-פעם באמצע תקופת בית שני. אז
יש להניח שלפני עורך התורה הייתה איזו מטרה – כוונה מיוחדת להדגיש מספר נושאים חשובים ודרושים לניהול עם (יחסית מפולג) ולהרמת המורל (שסביר להניח שהיה די ירוד)
אז כנראה סיפורים כמו על זה, שפעם אכן לעם ישראל היה צבא די מכובד של כ – 600,000 חיילים אמור להעלות את המורל בתקווה שאולי …

מה היה גודל צבאות אחרים באתה תקופה? למשל מתוך
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%99
….
מספרי הלוחמים המוקדונים שמוזכרים בחטף במקורות העתיקים העוסקים בתקופה שבין הפלישה הפרסית לעלייתו של פיליפוס השני לשלטון אינם גבוהים ולא עולים מעל 1,000 לוחמים. אין אפשרות לדעת אם זה כל הצבא או רק החלק שנשלח לביצועה המשימה שתוארה במקור. כך או כך נראה שהצבא המוקדוני בתקופה זו היה חלש יחסית ולא היה מסוגל לבסס את מוקדון כשחקנית מפתח בפוליטיקה היוונית.
תקופת פיליפוס ואלכסנדר הגדול – הרפורמות של פיליפוס
פיליפוס ערך רפורמה מקיפה בצבא המוקדוני. הוא שאב ממקורות עתיקים והן ממקורות יוונים, המבוססים על שהותו בתבאי בנעוריו.
החיל העיקרי בצבא המוקדוני היה הפרשים הכבדים, ההיטיירוי. פיליפוס דאג להגדיל את מספרם מ-600 בעת הכתרתו לכ-4,000 בסוף תקופת כהונתו.[4] הוא עשה את זה על ידי חלוקה מסיבית של קרקעות לאציליו כדי שתהיה להם יכולת לכלכל את עצמם. כמו כן, אימץ מבנה טקטי חדש, דמוי טריז שהיה גמיש יותר ממבנה הקו שבו השתמשו הפרשים המוקדונים עד כה.
חיל רגלים המוקדוני שתמיד היה משני ושירתו בו איכרים נבערים חסרי אימון צבאי, עבר מהפכה של ממש בתקופתו. הוא יסד את הפלנקס המוקדוני, חימש את חייליו ברומח כבד שאורכו מגיע עד 5.5 מטרים בשם סריסה. רומח זה היה כפול באורכו מחנית הדורי הסטנדרטית של ההופליטים היוונים. הרפורמה כללה לא רק שינוי חימוש, אלא בעיקר אימון אינטנסיבי. חייליו למדו להשתמש בכלי נשקם וגם לצעוד מרחקים ארוכים.
בנוסף, יסד חיל חדש ההיפספיסטים. חימושם איננו ודאי, אך ידוע שרגלים אלה היו חיילי עלית. בקרב הוצבו בדרך כלל בין הפלנקס לחיל הפרשים הכבד. בנוסף, פעמים רבות יצאו למסעות איגוף או תמרונים מורכבים אחרים. היו בין הראשונים להסתער על חומות העיר הנצורה.
פיתוח חשוב נוסף היה בחיל ההנדסה. פיליפוס יזם את הבאת כלי הארטילריה החדשים לארצו. מגוון קטפולטות, בליסטראות ושאר ההמצאות היווניות התחילו לזרום למוקדון.
(ע”כ)
600 אלף + יוצאי צבא – מבני ישראל???? – והסדר המופתי של הנודדים במדבר, והעונשים שהוטלו עלים – מגיפות וכו’??? כל אלה נצרכו להשכנת ממעת וסדר בעם קטן ונפחד שזקוק לחלום ורוד על עתיד יותר טוב (ושנזכה לביאת המשיח בב”א)
וקצת מידע באנגלית (למשכילים/ות) (מעניין – אותי לפחות) על גודל הצבא במלחמה הגורלית בין אלכסנדר הגדול לבין דרייווש, מתוך

https://en.wikipedia.org/wiki/Battle_of_Gaugamela

Size of Persian army
Modern estimates
Indian war elephants in the Achaemenid army at the Battle of Gaugamela

Units Low estimate High estimate
Infantry < 40,000 [23] > 40,000 Cavalry 12,000[24] 40,000[2]

Persian Immortals 10,000 10,000
Greek mercenaries 8,000[25] 10,000
Bactrian cavalry 1,000[3] 2,000
Archers 1,500 1,500
Scythed chariots 200 200
War elephants 15 15
Total 52,000+ [24] 120,000[26]
https://en.wikipedia.org/wiki/Battle_of_Gaugamela
Size of Macedonian army
Units Numbers
Heavy infantry 31,000
Light infantry 9,000
Cavalry 7,000

והנה המקרא אומר
מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל-יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵ֑ל תִּפְקְד֥וּ אֹתָ֛ם לְצִבְאֹתָ֖ם
האם זה הצבא שאנו מכירים? אולי.
המספרים מעניינים, אז סתם השערה פרועה שלי – מי שהכניס את המספרים על מספר הנפקדים “כָּל-יֹצֵ֥א צָבָ֖א”, קיבל השראה מהצבאות של פרס ומקדוניה.

קשה להאמין שלבני ישראל היה צבא כזה גדול והם סבלו כ – 300 שנה מהשכנים, מעמון עד הפלישתים. קצת מוזר

ונראה להלן – שגם את הלוויים פקדו בשביל —
— מִבֶּן֩ שְׁלֹשִׁ֨ים שָׁנָ֜ה וָמַ֗עְלָה וְעַ֛ד בֶּן-חֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּפְקְדֵ֑ם – כָּל-הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַֽעֲבֹ֕ד אֶת-עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
האם עבודת המשכן הייתה – תפקיד צבאי?
ומה אפשר ללמוד מהציוויים על ה”מעילה של האיש (בכסף) ושל האישה(במין) ואת תופעת הנזיר? מתוך הסיפורים המיניים שבמקרא, יש להניח שהן הגבר והן האישה “לא טמנו את ידם בצלחת” ולמי שהיה/הייתה הזדמנות למעול – מעל/ה. (אם כולם היו נוהגים במכונית ללא תאונות לא היו חוקים על הגבלת מהירות)
יש להבין את המעילות, קשה להבין שהיו הרבה נזירים, ובכלל מי שתה הרבה יין? מי הסתפר לעיתים תכופות? דורש עיון נוסף, על סגנון החיים לפני כ – 2,500 שנה. (ויש לנו את הנביאים ותוכחותיהם ) מה ניתן ללמוד מאריכות הציוויים על האישה עם בעלה, ועל הנזיר המוזר?
בסיכום, החוקים והסיפורים לא היו בסדר הכתוב, אלא היה צורך לספר היסטוריה ולחוקק חוקים כדי להשליט סדר ומשמעת בעם קטן מפורד, מדוכא, ונפחד

אז לפרשתנו –

פסוקי השבוע

וּמִ֨שְׁמַרְתָּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר
וְאַחַ֛ר יִשְׁתֶּ֥ה הַנָּזִ֖יר יָֽיִן
וַיִּשְׁמַ֨ע אֶת-הַקּ֜וֹל מִדַּבֵּ֣ר

ערב שבת שלום

פתיחה

לרענון – מה יש בפרשתנו – (כרגיל) מתוך ויקיפדיה ב –

https://he.wikipedia.org/wiki/פרשת_נשא
…..

…. הפרשה ממשיכה בעניינים שנדונו בפרשת במדבר שלפניה, כלומר במניינים, מִפקדים ורשימות, אולם יש בה גם כמה פרשיות הלכתיות. הפרשה היא חלק מרצף הפרשות בתחילת ספר במדבר העוסקות

בהקמת מחנה ישראל ובהכנות לנסיעה מהר סיני אל ארץ ישראל.
המשך העיסוק בשבט לוי: תפקידי משפחות בני גרשון ובני מררי ומניינם.
החובה לשלח טמאים מחוץ למחנה
פרטים של דיני מעילה
פרשת סוטה
פרשת נזיר
הציווי על ברכת כהנים
קורבנות הנשיאים: תרומות נשיאי השבטים לרגל סיום הקמת המשכן

ואם מחפשים דוגמה על מה שמצביע על פרשה מבולבלת, יש לנו את פרשתנו. שניים וחצי נושאים שאיכשהו קשורים זה לזה, ועוד שלושה נושאים שאינם קשורים אחד לשני, ואף הם – כל אחד לחוד גם קצת מבולבל וגם קצת או הרבה מתסכל את הקורא בן ימינו, הקורא/ת הנ”ל חושב וקצת ומתעוררות בו שאילות ותמיהות רבות
— מה עושה הלוי עד גיל 30? לומד לשיר? מתאמן בהרמת משקלות? עובד למחייתו בשדה כשכיר? חי על העשר???
— לפי ציוויים אחרים, בנוסף לצרוע ולזב, כל זכר שיוצא ממנו שכבת זרע = טמא, כל אישה שיש לה מחזור או אחר לידה = טמאה, האם כל אלה יצאו אל מחוץ למחנה?
— “למעול מעל” – מי מועל במה, למי מחזירים ומה זה “איש את קודשיו לו יהיו”
— הציווי על אישה “סוטה” שבעלה מקנא בה = מגעיל. “ועבר עליו רוח קנאה, ולא בור אם כן “שכב איש אותה” או לא, , “מים קדושים (????) עם עפר המשכן???? ויש גם להניח שבד”כ כל מי ששותה מים עם חול מלוכלך מקבל בטן צבה.
— זאת תורת הנזיר, = כמה ימים? יש מינימום? ומה היא התסבוכת של הקורבנות ותהליך “חגיגת סיום תקופת הנזירות ומי משתתף באכיל איל השלמים
— ופתאום, בי ן ציווי הנזיר להקרבת הנשיאים משתרבב לו הציווי שמכתיב את ברכת הכהנים.
— והחזרות המרובות על תוכן קורבנות הנשיאים — למה
לא פלא שמסכתות שלימות נכתבו על רוב נושאי הפרשה. בקיצור – פרשה טעונה
נושאים ופסוקים לעיון נוסף
מִבֶּן֩ שְׁלֹשִׁ֨ים שָׁנָ֜ה וָמַ֗עְלָה וְעַ֛ד בֶּן-חֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּפְקְדֵ֑ם – כָּל-הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַֽעֲבֹ֕ד אֶת-עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
משום מה – ספירת בני ישראל (ללא הלוויים) הייתה – כל זכר מבן 20 שנה
שְׂא֗וּ אֶת-רֹאשׁ֨ כָּל-עֲדַ֣ת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֔וֹת כָּל-זָכָ֖ר לְגֻלְגְּלֹתָֽם: {ג} מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל-יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵ֑ל תִּפְקְד֥וּ אֹתָ֛ם לְצִבְאֹתָ֖ם
וַיִּֽהְי֥וּ פְקֻֽדֵיהֶ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם אַלְפַּ֕יִם שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וַֽחֲמִשִּֽׁים: {לז} אֵ֤לֶּה פְקוּדֵי֙ מִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֔י
וַיִּֽהְיוּ֙ פְּקֻ֣דֵיהֶ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם אַלְפַּ֕יִם וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים: {מא} אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֗י מִשְׁפְּחֹת֙ בְּנֵ֣י גֵֽרְשׁ֔וֹן
וַיִּֽהְי֥וּ פְקֻֽדֵיהֶ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּמָאתָֽיִם: {מה} אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֔י מִשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י מְרָרִ֑י
וַיִּֽהְי֖וּ פְּקֻֽדֵיהֶ֑ם שְׁמֹנַ֣ת אֲלָפִ֔ים וַֽחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וּשְׁמֹנִֽים:
ואם נזכור מה שקראנו לפני שבוע
וַיְהִי֩ כָל-בְּכ֨וֹר זָכָ֜ר בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמֹ֛ת מִבֶּן-חֹ֥דֶשׁ וָמַ֖עְלָה לִפְקֻֽדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֤יִם וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף שְׁלֹשָׁ֥ה וְשִׁבְעִ֖ים וּמָאתָֽיִם:
כלומר שמספר הלוויים הזכרים הצעירים מבן חודש עד גיל שלושים + מספר הלוויים הזקנים מגיל חמישים והלאה היה כ – 14,000 – לא כולל את התינוקות עד גיל חודש
..
(קצת התבלבלתי, ואין זמן לעריכה מחודשת)

וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן מַ֥יִם קְדֹשִׁ֖ים
מה זה?

מתוך
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D
……
הלניזם
בדת היוונית העתיקה מים קדושים שכונו כֵרְנִפְּס (יוונית: χέρνιψ) יוצרו בכיבוי של לפיד ממקדש לאלים במים. מים קדושים שימשו על מנת לטהר מקומות ואנשים, ולהבדיל את הקדוש מהחילוני.
יהדות
רחצה במים היא חלק מכל הליך במקרא להסרה של טומאה. אך ככלל המים בהם מתבקשים להיטבל הם מים רגילים לחלוטין.
פעמיים במקרא מים מקושרים לקדושה, בטקס השעיר לעזאזל שעורך אהרון הוא רוחץ “בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ”[1], ובטקס שבו נחקרת אישה החשודה בסטייה, עליה לשתות ” מַיִם קְדֹשִׁים” מעורבים בעפר אותם מביא לה הכהן[2]. אם תיכשל האישה במבחן (כלומר שהיא אכן שכבה עם גבר אחר), נאמר שהמים יפגעו בירכה ובבטנה.
ככל הנראה במהלך המאה הראשונה לספירה הוחלף מנהג הטבילה במקורות מים טבעיים ברחצה במקוואות סגורים.
בקרב יהודים בישראל כיום יש המאמינים בסגולות של מים ששהו במחיצתו של צדיק או זכו לברכתו.[3] ביקוש רב היה לבקבוקי מים שזכו לברכתו של הבאבא סאלי.
ומתוך
https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D/

שאילה
יש מישהו שמחלק מים קדושים שהביא מעיין הבעל שם טוב באוקראינה. האם יש איזה עינין בזה?

תוכן התשובה:

בסד
שלום רב .
לא ידוע לי .
אננו מתיחסים למיים קדושים חוץ מבארה של מריים.
ואנני יודע אם קפצה הבאר לאוקראינה..
אבל עם אמונות לא מתווכחים.
מי שירצה ישתה ומי שלא אז לא ..
(ע”כ)
(בקיצור, לא ברור – מה זה מים קדושים, וסתם השתבשתי במחשבותי והגיע זמני לישון, אז)

שבת שלום

שבוע טוב

וחג שמח

להת