נח – תש”פ

ערב שבת שלום
פרשת נח
מי לא מכיר את הסיפור על נח והתיבה. כשהיינו קטנים ממש התלהבנו, איזה יופי, איך הדמיון עבד שעות נוספות,  שניים שניים מהחיות, או שבעה שבעה מהבהמות הטהורות (מה עם הג’ירף, זוג או שביעייה???) ושבעה שבעה מהעוף הטהור – צועדים, זוחלים, או עפים לכיוון התיבה  ותופסים את מקומם???? (מקומות מסומנים)? לקיים מה שנאמר “וגר זאב עם כבש” ????
איךl נראתה (בדמיון) התיבה המאוכלס? ציור (חתך) מתוך
image.png
ושוב יש כאלה שטוענים שמצאו את התיבה. למשל –
(ויש עוד)
בגיל מבוגר קשה כבר לדמיין ואז עוברים למטפורות והתפלספויות.
עיונים קודמים

פרשת נח תשע”ד

http://toratami.com/?p=55

פרשת נח תשע”ה

http://toratami.com/?p=260

(על – “הצלת הבריאה והתיקונים. החטא ועונשו, 7 מצוות בני נח, וישת יין, 10 דורות, מגדל בבל)

פרשת נח תשע”ו

http://toratami.com/?p=464

(על- בשנת 600 שנה לחיי נח, ויחל נח…ויטע כרם,  נמרוד גבור ציד, ועתה לא ייבצר מהם לעשות, ואיורים)

תשע”ז
(על: – נח-חם-כנען, נח איש צדיק, ואני הנני מביא מבול…,ותהי שרה עקרה, מבול מקומי או גלובלי)
פרשת נח – תשע”ח
(על: נח איש צדיק, ואני הנני מביא מבול, ויאמר א-להים… ויזכר א-להים, המבול ומגדל בבל, יפת א-להים ליפת)
פרשת נח – תשע”ט
(על: שאילות מטרידות, למה מבול, את קשתי, ויקח ….להם נשים)
למעוניינים/ות בלימוד/עיון נוסף, ניתן לבחור חומר לקריאה באוסף מאמרים אוניברסיטאי שמובא ב –
חידון לשעשוע
לפי חז”לינו, מה רומזים לנו שני הפסוקים הבאים —
הראשון – הציווי לפני הכניסה לתיבה —
 
וּבָאתָ֙ אֶל-הַתֵּ֔בָה אַתָּ֕ה וּבָנֶי֛ךָ וְאִשְׁתְּךָ֥ וּנְשֵֽׁי-בָנֶי֖ךָ אִתָּֽךְ: 
הני לפני היציאה מהתיבה
  צֵ֖א מִן-הַתֵּבָ֑ה אַתָּ֕ה וְאִשְׁתְּךָ֛ וּבָנֶ֥יךָ וּנְשֵֽׁי-בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ:
פסוקים ונושאים נבחרים 
לפני שבוע קראנו
 
זֶ֣ה סֵ֔פֶר תּֽוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם
 וַֽיְחִ֣י אָדָ֗ם שְׁלֹשִׁ֤ים וּמְאַת֙ שָׁנָ֔ה וַיּ֥וֹלֶד
 וַֽיְחִי-שֵׁ֕ת חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד
  וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל-יְמֵי-שֵׁ֔ת שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת:
….
וַיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח שֶׁ֧בַע וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד…..
וַֽיְחִי-לֶ֕מֶךְ שְׁתַּ֧יִם וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד בֵּֽן: 
וַיִּקְרָ֧א אֶת-שְׁמ֛וֹ נֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר זֶ֠ה֞ יְנַֽחֲמֵ֤נוּ ,,,
 וַֽיְהִי֙ כָּל-יְמֵי-לֶ֔מֶךְ שֶׁ֤בַע וְשִׁבְעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת:
והשבוע קוראים
 
 אֵ֚לֶּה תּֽוֹלְדֹ֣ת שֵׁ֔ם 
שֵׁ֚ם בֶּן-מְאַ֣ת שָׁנָ֔ה וַיּ֖וֹלֶד 
 וַֽיְחִי-שֵׁ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הֽוֹלִיד֣וֹ אֶת-אַרְפַּכְשָׁ֔ד חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת:
 וְאַרְפַּכְשַׁ֣ד חַ֔י חָמֵ֥שׁ וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד
….
 וַיְחִ֣י נָח֔וֹר תֵּ֥שַׁע וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד
 וַֽיְחִ֣י נָח֗וֹר אַֽחֲרֵי֙ הֽוֹלִיד֣וֹ .. וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת:
 וַֽיְחִי-תֶ֖רַח שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֨וֹלֶד֙ אֶת-אַבְרָ֔ם אֶת-נָח֖וֹר וְאֶת-הָרָֽן:
 …..
 וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת-אַבְרָ֣ם בְּנ֗וֹ וְאֶת-ל֤וֹט בֶּן-הָרָן֙ בֶּן-בְּנ֔וֹ וְאֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּת֔וֹ אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣ם בְּנ֑וֹ וַיֵּצְא֨וּ אִתָּ֜ם מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָלֶ֨כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן 
שתי הפרשות – בראשית + נח, מסתימות (בערך) ברשימה סתמית של 10 דורות של בני אדם (זכרים). 10 דורות מאדם עד נח, ו – 10 דורות מנח עד אברם
בעצם מנח עד אברם יש 11 דורות וצריך לומר 10 דורות משם (בן נח) עד אברם
מעניין ההבדל הלשוני בין הרשימה הראשונה לשנייה
קצת על לו”ז של 20 הדורות
4 פסוקים על גילים
 
 וַֽיְהִי-נֹ֕חַ בֶּן-חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֣וֹלֶד נֹ֔חַ אֶת-שֵׁ֖ם אֶת-חָ֥ם וְאֶת-יָֽפֶת:
 וְנֹ֕חַ בֶּן-שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וְהַמַּבּ֣וּל הָיָ֔ה מַ֖יִם עַל-הָאָֽרֶץ: 
  וַֽיְהִי֙ כָּל-יְמֵי-נֹ֔חַ תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וַֽחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת:
אֵ֚לֶּה תּֽוֹלְדֹ֣ת שֵׁ֔ם שֵׁ֚ם בֶּן-מְאַ֣ת שָׁנָ֔ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת-אַרְפַּכְשָׁ֑ד שְׁנָתַ֖יִם אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל:
מה חושב/ת הקורא/ת, בזמן קריאת רצף עשר הדורות, השממות, המספרים….? (אותי זה מיד שעמם. אבל זה כתוב בתורתנו הקדושה. מישהו טרח לתת לנו מעין לו”ז. מישהו החליט/קבע שיש התחלה לעולמנו וכו’. כבר כתבתי על 10 הדורות לפני 5 שנים, אבל אכתוב שוב,עד כמה שזה משעמם, זה גם מאתגר)
 
10 דורות ראשונים
מתוך
……
. עובדה נוספת העולה מרשימת התאריכים היא, שהמבול היה בשנת 1656 לבריאת האדם, בדיוק בשנה זו מת מתושלח. היחידים שראו את המבול משושלת שת הם נח ובניו. (נראה שמתושלח, שמת בשנת המבול, לא נספה במבול אלא מת מיתה טבעית” ממשיך הדורות ארפכשד נולד “שנתיים אחר המבול” (יא, י). א”כ משושלת שת הבחירית לא נפגע אף אחד במבול

שושלת קין שושלת שת עד לידת בנו מלידת בנו סה “כ חייו לידתו לבריאת האדם מיתתו לברית האדם
1. אדם אדם 130 800 930 0 930
2. קין שת 105 807 912 130 1042
3. חנוך אנוש 90 815 905 235 1140
4. עירד קינן 70 840 910 325 1235
5. מחויאל מהללאל 65 830 895 395 1290
6. מתושאל ירד 162 800 962 460 1422
7. למך יבל, יובל חנוך 65 300 365 622 987
8. תובל קין מתושלח 187 782 969 687 1656
9. למך 182 595 777 874 1651
10. נח 500 450 950 1056 2006
או מתוך
 התרשים ממחיש כמה זמן חי כל אחד, ואיפה יש חפיפה בזמנים – מי חי בזמנו של מי. למשל: האם אדם הראשון הכיר את נח? את מי מצאצאיו הוא הספיק להכיר?
image.png
מעניין שנח נולד כ- 1,000 (1,056) שנה אחרי בריאת אדם. ואברם נולד (פרטים להלן) כאלפיים שנה אחרי בריאת אדם,  וייתכן שעורך הרשימה אכן ידע חשבון ומתוך כוונה תחילה האריך את התקופה שנח “המתין עד להולדת בניו, כדי לוודא שכל 10 הדורות ששמם מוזכר ברשימה, הלכו לעולמם לפני פרוץ המבול.
וכך גם מפרשים חז”לינו.
11 דורות מנח עד אברם
מתוך
 תולדות שם מוזכרים פעמיים בפרשת נח:

בפעם הראשונה בפרק י, בקצרה, כחלק מתולדות בני נח.

בפעם השניה, בפרק יא,  מופיעים תולדות שם בנפרד, בפירוט ובאריכות, במהלך המוביל משם עד אברהם.

בתרשים שלפניכם תוכלו לראות בצורה ברורה את סדר הדורות מנח עד אברהם, וללמוד מתוך כך מי חי באותו זמן? מי יכול היה להכיר את מי? מי היה חי בזמן סיפור מגדל בבל? ועוד

image.png
לעומת נח שנולד 1,056 שנה אחרי בריאת אדם, אברם נולד 1,948 שנה אחרי בריאת אדם. אבל היות ונח היה בן 500 כאשר הוא הוליד את שם,  10 הדורות מלידת שם עד לידת אברם ארכו “רק” 492 שנה.
מעניין שפרט לנח, כל אב הוליד את הבן לפני גיל 200, רק נח היה בן 500 כאשר הוא הוליד (באותה שנה???) את שם חם ויפת. אבל שם היה בן 100 שנה – שנתיים אחר המבול כך שהוא נלד כאשר נח היה בן 502???? (או שאני טועה היכן שהוא) ואכן מתוך
 ……. שם חי 600 שנה, נולד בשנת א’תק”ס לבריאת העולם (2201 לפנה”ס) ומת בשנת ב’ק”ס (1601 לפנה”ס)[דרוש מקור]. הוא מוזכר בספר בראשית, כמו גם בדברי הימים[1].

אף על פי שבתורה[2] נאמר: “ויולד נח את שם את חם ואת יפת” כך שנראה שהוא הבכור, כמה פרשנים מתייחסים אליו דווקא כאל הבן השני או השלישי בגילו. זאת משום שבפסוק אחר נאמר “שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתיים אחר המבול”[3], ואילו היה שם הבן הגדול היה צריך להיות בן 100 בזמן המבול (שכתוב “ויהי נח בן חמש מאות שנה”).

בזמן המבול היה שם בן 98 שנה, ושהה עם משפחתו בתיבה.

כתוצאה מחוסר בהירות בקשר לגיל בני נח, לפני ואחרי המבול, חז”לינו החליטו שיפת הוא הבכור ולא שם.

כמו כן – יש לשים לב שכל 10 הדורות , ברשימה השנייה, עדיין הי בחיים כשאברם נולד. ויש כלה שעוד המשיכו לחיות לאחר שאברם נפטר.

 עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי-גֹ֔פֶר:…

 וּפֶ֥תַח הַתֵּבָ֖ה בְּצִדָּ֣הּ תָּשִׂ֑ים תַּחְתִּיִּ֛ם שְׁנִיִּ֥ם וּשְׁלִשִׁ֖ים תַּֽעֲשֶֽׂהָ: 

 וַֽאֲנִ֗י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אֶת-הַמַּבּ֥וּל מַ֨יִם֙ עַל-הָאָ֔רֶץ לְשַׁחֵ֣ת כָּל-בָּשָׂ֗ר אֲשֶׁר-בּוֹ֙ ר֣וּחַ חַיִּ֔ים מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֥ל אֲשֶׁר-בָּאָ֖רֶץ יִגְוָֽע:

מתוך

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C

…..

יש ארכאולוגים והיסטוריונים המשערים כי הסיפורים הרבים, מתרבויות שונות, על אודות מבול, הם הדיו של אסון טבע היסטורי כביר שהתרחש, לאו דווקא כפי שהוא מוצג בסיפורים.

היו שחשבו למצוא עדות למבול בשכבת טיט שהתגלתה בחפירות ארכאולוגיות באור, עיר שומרית שבדרום מסופוטמיה; זו הייתה סברתו של הארכאולוג האנגלי ליאונרד וולי[18], שעמד בראשה של החפירה שם בשנות ה-30 של המאה ה-20, אולם בחפירות לא נמצאו ממצאים התומכים בעדויות למבול[18].

תאוריה אחרת שהועלתה על ידי ד”ר ויליאם רייאן וד”ר וולטר פיטמן מאוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית[19], ואוששה במחקרים נוספים, היא שהמסופר הוא הד להצפה קטסטרופלית שהתרחשה בים השחור. על פי תאוריה זו, הים השחור היה בעבר ימה של מים מתוקים שלא הייתה מחוברת לאוקיינוס הגלובלי. בשל התחממות כדור הארץ לאחר עידן הקרח האחרון והמסת קרחונים, עלו פני הים התיכון ונבקע פתח או נוצר מפגש שבו זרמו מים מן הים התיכון לים השחור, אזור המהווה היום את מיצרי הבוספורוס. צוללות שנשלחו למשימות תיעוד, מצאו שרידים ליישובים, חלקם גם בעומק הים השחור. ממצאים אכן מצביעים כי הים השחור לפני כ-7,500 שנה היה קטן בממדיו מאשר ממדיו הנוכחיים וששטחי חופיו הקדומים הוצפו כליל[20]. מיפוי קרקעית הים מראה פני שטח שניתן לזהות בהם ערוצי נחלים, דיונות חוף ואיים שמצויים מתחת לפני הים. ניכר מעבר חד ממשקעים האופייניים לאגמים מתוקים לשכבה שמכילה שרידי בעלי חיים האופייניים לים התיכון[21][22]. הרב אורי שרקי מפרש את סיפור המבול המקראי בהתאם להשערות המחקריות בדבר מבול מצומצם[23].

ישנן תאוריות נוספות, מקובלות פחות, על כך שכוכב שביט חדר את האטמוספירה של כדור הארץ ופגע באחד האוקיינוסים – מה שגרם לאידוי עצום של מי ים שירדו כגשמים שיחד עם גל צונמי אדיר ועוצמתי הכו באזורים מיושבים[24].

הדעה הרווחת במחקר המיתולוגיות היא שקרוב לוודאי שלא ייתכן שהיה שיטפון בכל האזורים בהם היה מיתוס מבול, ולכן ההסבר המסתבר יותר הוא שהמיתוסים נועדו מלכתחילה לשמש כמטאפורה להעברת המסר שהעולם כשל והבורא נצרך להורסו על מנת שיבנה מחדש בצורה טובה יותר. רעיון זה מתכתב עם יסורי המצפון על כישלונות ועם הרצון האנושי להזדמנות שנייה. המהות הסימבולית של שטיפת העולם במים לצורך תיקונו מופיעה גם בטקסי היטהרות הקיימים בדתות שונות

….

בתלמוד (תלמוד בבלימסכת זבחיםדף קי”ג, עמוד ב’) מובא שרבי יוחנן גרס שבארץ ישראל לא היה מבול ל.

(ע”כ. מומלץ לעיון)

ומשהו על המבול במיתולוגיה העולמית

מתוך

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9C

סיפורי מיתולוגיה של רבים מן העמים והקבוצות האתניות ברחבי העולם כוללים סיפרים מיתיים שבהם שיטפון גדול והרסני, דוגמת המבול בספר בראשית המקראי, מוחה את מרבית בני האדם, ולעיתים אף את בעלי החיים. מיתוסים של מבול הם בדרך-כלל, אך לא תמיד, חלק ממיתוסים של בריאה, ותכופות הם מספרים שהשטפון נגרם על ידי האל או אלים בוראים, אשר אינם מרוצים מבריאתם הראשונית, או שהם זועמים על ברואיהם מסיבה כלשהי. ברבים מסיפורים אלו, גיבור או מספר קטן של גיבורים ניצלים מן המבול באופן ניסי, והופכים למייסדים של אנושות חדשה. לעיתים מיתוס מבול הוא אטיולוגי, ומסביר כיצד נוצרה האנושות הנוכחית, או כיצד נוצר העם או הקבוצה האתנית שבהם הוא מסופר. תחום המחקר של מיתולוגיה השוואתית חוקר את הדמיון וההבדלים בין מיתוסים של מבול ברחבי העול

….

הודו-סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל אחת מן הקבוצות האתניות הרבות בהודו-סין ודרום-מזרח אסיה מסופר מיתוס מבול משלה, שבו זוג ניצולים נחשבים לאבות המייסדים של קבוצה אתנית זו. זוג הניצולים הם באופן טיפוסי אח ואחות, או לחלופין אישה וכלב, אשר נאלצים לקיים ביניהם יחסי עריות לא-טבעיים על-מנת להמשיך את האנושות. מזיווגם הנסי נולדת דלעת פלאית, שממנה מגיחים בני הקבוצות האתניות המקומיות. למעלה מ-300 גרסאות של מיתוסים כאלו נאספו במחקר אחד שנערך בוייטנאם לבדה[6].

כל הסיפורים פותחים באסון טבע אדיר: מבול או שטפון קטסטרופלים. בין יושבי אזור החוף מתואר עלייה במפלס פני הים, גשמים ורוחות עזות, ובאזורים הקרים יותר מתואר מבול של שלג. סיפורים אלו הם הגזמות של מזג האויר ואסונות טבע טיפוסיים לאזור. עם זאת, מוטיב העונש מיד האל וטיהור האנושות החוטאת, הנפוץ בסיפורי המבול של המזרח התיכון, נדיר בסיפורי המבול של דרום-מזרח אסיה. בחלק מן הסיפורים הקטסטרופה היא טבעית, ובאחרים היא נקמת חיה או ציפור רגילים, כגון עורב, דיה, קרפדה, נחש מים או סרטן, אשר באופן כלשהו השפיעו על אלי הנהרות ומזג האוויר. לפעמים אלים גורמים למבול שלא בכוונה, או כתוצאת לוואי של מאבקים ביניהם. רק בקרב כמה קבוצות אתניות המושפעות מדתות מפותחות מאזורים אחרים קיים המושג של אל קנא הנוקם בבני האדם על כך שאינם מצייתים לחוקיו, למשל במחוזות מסויימים בוייטנאם, רעידות אדמה נחשבות כעונש אלוהי על גילוי עריות[

(ע”כ)
 
וּמִכָּל-הָ֠חַ֠י מִֽכָּל-בָּשָׂ֞ר שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל תָּבִ֥יא אֶל-הַתֵּבָ֖ה לְהַֽחֲיֹ֣ת אִתָּ֑ךְ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה יִֽהְיֽוּ:
מֵֽהָע֣וֹף לְמִינֵ֗הוּ וּמִן-הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ מִכֹּ֛ל רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל יָבֹ֥אוּ אֵלֶ֖יךָ לְהַֽחֲיֽוֹת: 
וְאַתָּ֣ה קַח-לְךָ֗ מִכָּל-מַֽאֲכָל֙ אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֔ל וְאָֽסַפְתָּ֖ אֵלֶ֑יךָ וְהָיָ֥ה לְךָ֛ וְלָהֶ֖ם לְאָכְלָֽה: ….
כָּל-הַֽחַיָּ֨ה אֲשֶׁר-אִתְּךָ֜ מִכָּל-בָּשָׂ֗ר בָּע֧וֹף וּבַבְּהֵמָ֛ה וּבְכָל-הָרֶ֛מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל-הָאָ֖רֶץ (הוצא) הַיְצֵ֣א אִתָּ֑ךְ וְשָֽׁרְצ֣וּ בָאָ֔רֶץ וּפָר֥וּ וְרָב֖וּ עַל-הָאָֽרֶץ:…..  
 וַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהֹוָ֑ה וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל | הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהֹרָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָע֣וֹף הַטָּה֔וֹר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ: ….
 כָּל-רֶ֨מֶשׂ֨ אֲשֶׁ֣ר הוּא-חַ֔י לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאָכְלָ֑ה כְּיֶ֣רֶק עֵ֔שֶׂב נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם אֶת-כֹּֽל…
אוסף יפ של פסוקים, אשר מצד אחד מראים התחשבות והגנה על בעלי חייים,ומצד שני אפשר להקריבם על המזבח ולאכול אותם.
מתוך
….

“תיבת נח” הפכה לסמל תרבותי, ופרוייקטים שונים לשימור המינים ברחבי העולם מכונים בשם זה, שהרי הסיפור המקראי על תיבת נח מביע דאגה לשמירת המינים של בעלי החיים. במאמר זה אבקש לבחון את מעמדם המורכב של בעלי החיים כפי שהוא עולה מפרשתנו, פרשת “נח”. אך תחילה אראה בקצרה שמעמד מורכב זה בא לידי ביטוי כבר בפרשת “בראשית”.

  1. מעמדם המורכב של בעלי החיים בפרשת “בראשית”
מצד אחד, פרשת “בראשית” כוללת היבטים חיוביים רבים ביחס לבעלי חיים: בעלי החיים הם ברואי ה’ (א:כ-כא, כד-כה) ומכונים “נֶפֶשׁ חַיָּה” (א:כ, כד, ל ועוד), בדומה לאדם ובשונה מהצמחים; חלקם (אלו שבשמיים ובים) זוכים לברכת ה’ (א:כב) וה’ אף רווה נחת מבריאת בעלי החיים כולם: “וַיַּרְא אֱ-לֹהִים כִּי טוֹב” (א:כא, כה). בעלי החיים שביבשה אף נבראו באותו היום שבו נברא האדם, ביום השישי, ויש בכך כדי להעיד על הקרבה שבינם לבינו….
 אולם מצד אחר, האדם לבדו נברא בצלם האל, ה’ דיבר עמו ישירות ואף העניק לו ברכת שלטון על בעלי החיים (בר’ א:כו-כח). טיבו של שלטון זה אינו לגמרי נהיר, אך הוא בא לידי ביטוי בקורבן מן החי של הבל, שדווקא הוא התקבל על-ידי ה’ (בר’ ד:ד).

כאמור, מעמדם המורכב של בעלי החיים מוצג גם בפרשת “נח”, ובכך יעסקו שלושת הסעיפים שלהלן.

  1. היבטים חיוביים ביחס לבעלי החיים בפרשתנו

נח מצוּוה להציל את כל סוגי בעלי-החיים, בלא קשר לשאלה אם מועילים הם למין האדם אם לאו. מכך נראה, שיש להם תכלית קיום עצמאית, ושהם לא נבראו אך ורק לשמש את האדם.

כאשר ה’ מחליט לשים סוף למבול, הוא זוכר לא רק את נח ובני ביתו אלא גם את בעלי החיים שעימם בתיבה, ככתוב: “וַיִּזְכֹּר אֱ-לֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר   אֱ-לֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם” (בר’ ח:א). יתרה מזאת, לאחר המבול, ה’ כורת ברית גם עם בעלי החיים, בהבטיחו לאדם ולכל “נפש חיה” כי לא יוסיף להביא מבול על הארץ, והוא קובע בשמים את אות הקשת (בר’ ט:ח-יז)….

לעומת ההיבטים החיוביים הללו ביחס לבעלי החיים בפרשתנו, יש בה שני היבטים מטרידים. ראשית, העובדה שנח מקריב קורבן מן החי. ושנית, ההיתר לאכול בשר. בכך נעסוק להלן.

  1. הקרבת קורבנות מן החי בידי נח

על פי הכתוב, הפעולה הראשונה שעשה נח, לאחר שיצא מן התיבה, היא הקרבת קורבנות מכל בעלי החיים הטהורים שהיו בתיבה: “וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַה’ וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ” (בר’ ח:כ). האם הייתה פעולה זו לרצון ה’? יש להזכיר את דעת המדרש בויקרא רבה וכן דעת רמב”ם, ולפיה כל נושא הקורבנות הוא התפשרות של האל עם הטבע האנושי, החש צורך להקריב….

סמוך למסופר על קורבן נח והחלטת ה’ שלא להוסיף להשמיד את העולם, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, מסופר על ברכת ה’ לנח, שמורא בני האדם יהיה על בעלי החיים (בר’ ט:ב) ועל ההיתר לאכול בעלי-חיים: “כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל” (בר’ ט:ג). הסברים שונים ניתנו להיתר הזה; לעיתים הם משלימים ולעיתים סותרים.[4] כך למשל מסביר ר’ יוסף בכור שור בפירושו על אתר, שבעלי החיים ניצלו בזכות נח, ולפיכך מותר לנח ולצאצאיו לעשות בהם כטוב בעיניהם. לעומתו, אברבנאל מציע הסבר פרגמטי: המבול השחית את הצמחייה ולכן נח ובניו חייבים היו לאכול מן החי. יש הטוענים כי ההיתר לאכילת בשר נובע מכך, שלאחר המבול עלתה הרמה הרוחנית של המין האנושי.[5] לעומתם, הראי”ה קוק טוען בדיוק ההפך: “הרפיון האנושי, הנמשך גם כן מנפילתו המוסרית” של המין האנושי הוא שהביא להיתר הזמני לאכול בשר, והיתר זה עתיד להתבטל כאשר המין האנושי יתנער וישוב להכרה המוסרית הראויה.[6] אך כל עוד מצוי האדם בשפלותו ובחולשתו, ההוראה שלא לאכול בשר הייתה גורמת לקלקלה, משום “שהתאוה הבהמית לאכול בשר, כשהיתה מתגברת, לא היתה אז מבחנת בין בשר אדם לבהמה ..

 לסיכום,  פרשתנו, בדומה לפרשת “בראשית” שלפניה, מציגה יחס מורכב כלפי בעלי החיים: ה’ דואג להצלת כל המינים של בעלי החיים, ולאחר המבול כורת עימם ברית. לעומת זאת, פרשתנו כוללת גם את קורבנו של נח לה’ והיתר לאכילת בשר. ראינו שניתן לפרש את שני אלה כחלק ממסקנתו העגומה של ה’, שיצר לב האדם רע מנעוריו.   שיצר לב האדם רע מנעוריו.

(ע”כ.בסיכום ???  – “מסקנתו העגומה של ה’, שיצר לב האדם רע מנעוריו”.מי אשם בזה ש”יצר לב האדם רע”???)

שוב הארכתי – בלי כוונה מראש, אז

שבת שלום

שבוע טוב

להת

Leave a Reply