סיפור שביעי – רשימת משפחת עשו וצאצאיו (ונשאלת השאילה האם את זה אכן כתב משה רבנו? ולמה זה חשוב לנן? והאם יש בזה קדושה?)
חידון השבוע
מה הוא סך כל בעלי החיים שיעקב שלח לעשו?
מי הם האנשים המוזכרים בתורה, ששמם נכלל בביטוי לעגני בשפה העברית?
ובמבט על – סיכום ביניים – מעורר מחשבה
ציטטתי לעיל חלקי פסוקים משישה שבעה סיפורים עלילתיים שמסופרים בפרשתנו. מה יש לנו ומה היה לנו עד עכשיו
השבוע אנחנו ממשיכים לקרא על הרפתקאות נוספות של יעקב נכד אברהם, כידוע, במרוצת חייו, בגיל 97 יעקב זכה לשם שני = ישראל, יעקב הוא האב השלישי של של האומה היהודית. אומה ששמה הוא עם ישראל על שם שמו השני של יעקב
במבט מעל – רובו של חומש בראשית הוא אוסף כרונולוגי של סיפורים על חיי אבותינו שחיו – לפי המסורה – משנת 1948 עד שנת 2309 (מות יוסף)
סיפורים אלה הם מבחר של אפיזודות על קורותיה (הרפתקאותיה) של משפחה שמית, החל מהופעתו על הבמה של אבי המשפחה תרח , שהיה דור 18 לבריאת העולם או דור תשיעי של שם בן נח.
תרח,הוליד (בין השאר) את אברם, שממנו צמח העם העברי/ישראלי /יהודי.
תרח משום מה לא זכה לתהילה ולמקום כבוד, ולמרות שהוא היה הראשון שרצה ומשום מה לא הגשים – לעלות (בעצם לרדת) מאור כשדים בצפון מזרח (דרך חרן , שם הוא נתקע) לארץ כנען בדרום מערב, שמו של תרח הפך למילת לעג בעגה של השפה העברית.
אברם (ששמו הוסב לאברהם) בן תרח היה הראשון שהתנחל בארץ כנען וחי בה (כולל שהייה “קצרה” במצריים) 100 שנה.
סיפורים על אברהם נכללים – בעיקר, ב 13 פרקים שנכללו בשלוש פרשות
אברהם האב הראשון של האומה, בגיל 87 הוליד (עם שפחתו הגר) את ישמעאל, בגיל 100הוליד (עם אשתו שרה) את יצחק, ומתישהו אחרי מות שרה אשתו הוא הוליד (עם אשתו קטורה) עוד שישה בנים
יש לנו מעט סיפורים על ישמעאל ואימו הגר, פרט או שניים על ששת בני קטורה ופרשה אחת (במשותף עם רחל האם ובניה יעקב וועשו ) בת 3 פרקים על יצחק.
בגיל 60 יצחק (עם אשתו רבקה) מוליד תאומים עשו ויעקב. ומאז —
מחציתו השנייה של חומש בראשית עוסקת בהרפתקאות של יעקב ומשפחתו, 4 נשים ו 12 בנים ובת, בשש וחצי פרשות וכ 25 פרקים
כאמור אנחנו בפרשת וישלח, אי שם בין חרן לשכם, אמצע חיי יעקב ומשפחתו.
מה היא מטרת הסיפורים ולמה הרפתקאות מסויימות נכתבות באריכות לפרטי פרטים, כמו מספר בעלי החיים שיעקב שולח כמנחה לאחיו, והרפתקאות אחרות שמוזכרות במשפטים בודדים? מה החשיבות שניתן לייחס לפרטים הללו?. האם סתם להעשרת הדרמטיות? לפתות את הקורא/ת להמשיך ולחזור ולקרא כל שנה אותם סיפורים? ואולי הם בעצם “סוכריה מתוקה/חמוצה” שדרכה, מבלי משים, נכנסת ומושרשת דמותו של בורא העולם בשמותיו וכינוייו הרבים, בעיקר ה’ או א-ליהם?
אברהם יצחק ויעקב היו (בין השאר) רמאים. האם יש להשוויץ ולהתגאות במעשיהם?
אבל גולת הכותרת בפרשתנו הוא רצח עם שבוצע במרמה,על ידי שני בני יעקב (שאחד מהם, א-להים בחר והעניק לצאצאיו פרס) ובעצם הם לא רצחו זרים אלא גרים, אנשים שהתגיירו בכוונה טובה.
האם הסיפורים האלה מוסריים? האם הם באים לחנך? האם אבותינו היו אנשים שיש ללמוד משהו מהתנהגותם?
(ואולי א”יה אחזור לעיון ודיון בנושא, לכשנגיע לסיום הסאגה המשפחתית עם סיום חומש בראשית במותם של בני יעקב’, הידוע כישראל בשנת..
עיונים קודמים
פרשת וישלח תשע”ד
http://toratami.com/?p=70
פרשת וישלח תשע”ה
http://toratami.com/?p=280
(על – מנחת יעקב לעשיו, גיד הנשה, ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש, ראובן ובלהה, אונס דינה,
פרשת וישלח תשע”ו
http://toratami.com/?p=481
(על – אבות ובנים, שמות הפרשה, ויקן את חלקת השדה, והחריש יעקב… וישמע ישראל, ויבא יעקב אל יצחק אביו, ותמת דבורה)
פרשת וישלח תשע”ז
http://toratami.com/?p=685
(על: וישלח יעקב מלאכים…, מפגש האחים. ארצה שעיר, וילן שם בלילה ההוא, ויאבק איש…, וישתחו ארצה 7 פעמים…וירץ עשיו, ותמת דבורה)
פרשת וישלח – תשע”ח
http://toratami.com/
?p=881
(על: תאריכים, ארצה שעיר…ויעבור את נחל…ויעבירם, מעבר יבוק, ויקן את…,וירא א-להים אל יעקב…, ואלה תולדות עשו…, ואלה שמות אלופי…,)
פרשת וישלח תשע”ט
(על: יעקב וקשריו המשפחתיים, ואתה אמרת….. דור יעקב נדר…, וירא והנה עשו בא…ויקח עשו…. כי היה רכושם רב…)
(והרבה שאילות נשאלות והרבה תשובות ניתנות ולאלה עם זמן, רצון ובסבלנות מומלץ לעיין בפירוש אברבנאל. והשבוע על פרשת וישלח מתוך (קצור אברנאל) ב
(מומלץ לא אצטט)
פסוקים נבחרים לעיון נוסף
הַמַּֽחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת
שיעור בדקדוק מתוך רש”י
המחנה האחת והכהו. מחנה משמש לשון זכר ולשון נקבה, אם תחנה עלי מחנה (תהלים כז, ג.), הרי לשון נקבה. המחנה הזה (בראשית לג, ח.), לשון זכר. וכן יש שאר דברים משמשים לשון זכר ולשון נקבה, השמש יצא על הארץ (שם יט, כג.), מקצה השמים מוצאו (תהלים יט, ז.), הרי לשון זכר, השמש זרחה על המים (מלכים-ב ג, כב.) הרי לשון נקבה. וכן רוח, והנה רוח גדולה באה (איוב א, יט.), הרי לשון נקבה. ויגע בארבע פנות הבית (שם), הרי לשון זכר. ורוח גדולה וחזק מפרק הרים (מלכים-א יט, יא.), הרי לשון זכר ולשון נקבה. וכן אש, ואש יצאה מאת ה’ (במדבר טז, לה.), לשון נקבה. אש לוהט (תהלים קד, ד.), לשון זכר:(ע”כ)
כִּ֣י עַל-כֵּ֞ן רָאִ֣יתִי פָנֶ֗יךָ כִּרְאֹ֛ת פְּנֵ֥י אֱלֹהִ֖ים וַתִּרְצֵֽנִי:
האמנם – עד כדי כך????
חלק מהסבר מתוך
כי על כן ראיתי פניך – שהם יקרים בעיני לראותם כראות פני אלהים , ואתה כבר רצית אותי
.ר’ יוסף בכור שור:כי על כן ראיתי פניך – על כן כי ראיתי פניך במנחה , כדרך שרואים פני אלהים במנחה , כדכתיב ו”אני בצדק אחזה פניך” (תה’ יז , טו) , ותרצני המנחה , ותבִאני שהייתי חפץ לראות פניך כראות פני
אלהים.
רמב”ן:כי על כן ראיתי פניך – אמר לו: תקח מנחתי בידי , בעבור שראיתי פניך , שהם לי כראות פני אלהים , ותרצני בקבלת המנחה , כאשר האלהים רוצה את יראיו (ע”פ תה’ קמז , יא) בקבלת מנחתם
קרבנם; כענין “ונרצה לו” (וי’ א , ג); “עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי” (יש’ נו , ז); מלשון “יהי רצוי אחיו” (דב’ לג , כד); “ואור פניך כי רציתם” (תה’ מד , ד); “כי רצו עבדיך את אבניה” (תה’ קב , מו);
כולם ענין חפץ וחשק בדבר. ורבנו שלמה כתב: על שנתרצית למחול לי על סורחני; ותרצני – נתפיסת לי. וכבר אמרתי (בר’ לב , כא) שאיננו טוב , שיהיה לו מזכיר עון.
רד”ק
:ויאמר. כי על כן ראיתי – על כן ראוי לך לקבלה , כי בלב טוב אני נותנה לך; כי כשראיתי פניך , ישר בעיני כמו פני המלאך שראיתי. וזכר לו ראיית פני המלאך , כדי שיירא ממנו לעשות לו רע , כמו שאמר לבן (ראה בר’ לא , כט); כי יודע היה עשו , כי יעקב היה צדיק ותמים , כמו שהיה יושב אהלים מנעוריו (ראה בר’ כה , כז); והאמין בו , שהמלאך נראה לו. ודמיון ראיית פני אדם לראיית פני המלאך הוא על דרך הפלגה , כמו “ואדני חכם כמלאך אלהים לדעת כל אשר בארץ” (ראה ש”ב יד , כ). ותרצני היתה לרצון לי. או פרושו: אחר שרצית בי.רלב”ג – ביאור המילות:פני אלהים – פני השרים הגדולים. או ירצה בזה: פני מלאכי השם; להודיעו שהוא נביא , כדי שיירא מהזיק לו.(ע”כ)
-ופירוש קצר אחר ניתן ב –
(אי אםשר להעתיק ולצטט)
-ועוד אוסף פירושים שמובא ב –
…..רבו הפירושים .
כי כדאי והגון לך שתקבל מנחתי על אשר ראיתי פניך, והן חשובין לי כראיית פני המלאך שראיתי שר שלך, ועוד על שנתרצית למחול סורחני. (רש”י)
נראה לי באור הכתוב: “ולקחת מנחתי מידי”, כי ע”כ כדי שתרצני ראיתי פניך במנחה זו, כמי שרואה פני השרים והשופטים שהמנהג להקדימם במנחה.. .( רבינו בחיי )
…אמר רבי יוחנן מותר להחניף את הרשעים בעוה”ז… (סוטה מא ב)
ובכל זאת , לא מוגזם קצת???
***
רבות עסקו בעשיו , וכנראה עוד יעסקו , אך נראה שרק התחלנו לגעת בשאלות הקשות סביב פרשתו . על מה בעצם הורחק עד כדי כך? האם היתה לו בחירה? במה טוב יעקב ממנו ? ומה בו בעצם כל כך נורא , חמור, איום, מפחיד ,שלא יכולנו להתמודד אתו אלא על ידי הרחקה? מה יש בו, באחינו האדום האדום הזה , שאין לנו קיום אתו , שאין לנו מקום עד להסתלקותו המוחלטת , אך אין לנו משיח וגואל בלי אדמוניותו עם יפה העיניים שלנו?
….
ועל-כן “ראיתי פניך כראות פני אלקים” אמר איש האמת יעקב איש תם, ודברו לא ישוב ריקם,
ואהבת אחים של עשו ויעקב,
של יצחק וישמעאל,
תעלה על כל אותן המהומות, שהרשעה הנכרכת בטומאת הגויה גררה אותן, תתגבר עליהן ותהפכן לאור ולחסד עולם.
דעה רחבה זאת,
) במתקה ודבשה של תורת אמת, צריכה להתלוות עם כל ארחותינו באחרית הימים, למחתם אורייתא בהיכלא דמלכא משיחא בהפיכת מרירא למתיקא וחשוכא לנהורא . ו(ע”כ. לא כל כך הבנתי)
ומתוך ניתוח מעמיק’ של התרפסות יעקב לפני אחיו הבכור ב –
לא פחות משמונה פעמים מכנה יעקב את עשו בשם “אדֹני” במהלך המפגש שלו עם עשו. לא פחות פעמים מכך הוא מכנה את עצמו בלשון “עבד”. יעקב גם משתחווה לפני עשו לא פחות משבע פעמים. והמנחה ששלח לו מוגזמת לא פחות מכך: 580 ראשי צאן ובקר (כמניין שעי”ר)לא פחות משמונה פעמים מכנה יעקב את עשו בשם “אדֹני” במהלך המפגש שלו עם עשו. לא פחות פעמים מכך הוא מכנה את עצמו בלשון “עבד”. יעקב גם משתחווה לפני עשו לא פחות משבע פעמים. והמנחה ששלח לו מוגזמת לא פחות מכך: 580 ראשי צאן ובקר (כמניין שעי”ר).
יש מרבותינו שלא אהבו את התנהגותו זו של יעקב, לפי שראו בה סמל ליחסם המתרפס של יהודים כלפי אדוניהם הגויים לאורך ההיסטוריה. אבל התנהגותו של יעקב מעלה בראש ובראשונה קושי ספרותי. מה פשרה של התרפסות זו? הרי יעקב כבר איננו אותו בחור תמים שברח מפני אחיו. בלילה הקודם הוא נלחם עם אותו איש מסתורי וניצח אותו, וגם עם לבן כבר התמודד בהצלחה. מעבר לכך, אלוהים הבטיח לו הגנה מפני עשו. מדוע אפוא הוא מתנהג בצורה כה כנועה כלפי עשו?
……..
ייתכן לומר שבהתנהגותו של יעקב כלפי עשו אין לראות התרפסות אלא דווקא ההפך מכך. יעקב מבטא בהתנהגותו את השבת הברכה שגנב מעשו לבעליה המקוריים. אם יצחק בירך את יעקב ב”משמני הארץ ורוב דגן ותירוש”, הרי שכעת יעקב מעניק ברכה זו לעשו. 580 הבהמות הן סמל לשפע שניתן ליעקב בעקבות הברכה, שכעת מושב לבעליו. ואם יצחק בירך את יעקב “הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך”, הרי שכעת יעקב משתחווה לעשו שבע פעמים וקורא לו “אדני”. לכן יעקב כה מפציר בעשו שייקח את “ברכתו”, חרף סירובו של האחרון. יעקב מעוניין לסגור את החשבון שפתח עשרים שנה לפני כן, כשגנב מאחיו את הברכה שיועדה לו.
הסיבה שיעקב מרשה לעצמו לעשות זאת כעת היא אותו מפגש מסתורי עם האיש בלילה. בתום המפגש ביקש האיש מיעקב שישלח אותו לדרכו, אך יעקב סירב: “לא אשלחך כי אם ברכתני” (לב, כז). אותו האיש הגיב בצורה הבאה (לב, כח־ל):
ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב. ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל. וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם.
שאלתו של האיש ליעקב “מה שמך” מחזירה אותנו עשרים שנה אחורה, אל הרגע שבו עמד יעקב לפני אביו במקומו של עשו על מנת לקחת את ברכתו. גם שם שאל אותו יצחק “מי אתה בני”, אך יעקב ענה אז “אנכי עשו בכרך”. יעקב אז התכחש לדמותו כדי לזכות בברכות. כעת יעקב עומד שוב בפני איש שרוצה לברכו ושואל אותו לשמו, אלא שהפעם יעקב לא מתחפש לעשו אלא מודה בזהותו – הוא יעקב. רק כעת, כשהוא מכיר באישיות העצמית שלו, יעקב משתחרר מטראומת ההתחפשות לעשו, ויכול לזכות לברכה בזכות עצמו.
ומהי הברכה שאותו האיש בירך אותו שם? המקרא לא מספר לנו זאת, אבל ייתכן שהייתה זו מעין אותה ברכה שנתן לו יצחק בעבר – שפע גשמי והצלחה כלכלית. כך יעקב זוכה באותן ברכות שבהן זכה בראשונה, רק הפעם ביושר, בזכות ניצחונו ובזכות עמידתו האיתנה במאבק.
*
לא לחינם סיפור השבת הברכה לעשו מופיע רגע לפני חזרתו של יעקב ארצה. יעקב, שמעוניין לבנות את ביתו באופן עצמאי לאחר שנים שבהן חי על חשבון לבן, לא יכול לעשות זאת כל עוד רובץ עליו חובו של עשו. (ע”כ. מומלץ)
וַיַּצֵּ֧ב יַֽעֲקֹ֛ב מַצֵּבָ֖ה… וַיִּסַּ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֣ט אָֽהֳלֹ֔ה
מסתבר שאחרי מות רחל, יעקב מתחיל להשתמש בשם ישראל, ומעביר את אהלו אל אהלה????
ומתוך
יסע ישראל. אע”פ שאמר לו המלאך לא [יעקב] יאמר עוד שמך (יעקב) כי אם ישראל (בראשית לב כט), לא נמנע הכתוב לקוראו יעקב, ולא קראו ישראל עד שנגלה עליו הקב”ה וקראו ישראל, ואחר כך קראו יעקב, לפיכך קראו הכתוב פעמים יעקב, ופעמים ישראל. ויש מפרשים ויסע [ישראל] על האב ועל הבנים הוא אומר, קראו עם אחד ומיוחד:
בויט אהלה. ה’ כתיב, לפי שנותרה לאה לבדה גבירה לפיכך נטה אהלה תחלה.
ושוב הארכתי – אז אמליץ על מספר מאמרים ולקריאה נוספת ואסיים
אוסף מאמרי אוניברסיטת בר-אילן ב –
תאריכים בחיי יצחר ויעקב ב –
הסבר רפורמי על אונס דינה
וגם
ומשהו אפיקורסילקינוח ב –
(התורה = מעיין נובע אין סוי)
שבת שלום
שבוע טוב
להת