ויחי – תש”פ

From:
Date: Sun, Jan 12, 2020 at 2:31 AM
‪Subject: ויחי יעקב, ויעשו בניו, וישבע יוסף‬
To:

ערב שבת שלום

פרשת ויחי

פסוקים פותחים

וַיְחִ֤י יַֽעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵי-יַֽעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה:

וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵי-יִשְׂרָאֵל֘ לָמוּת֒  וַיִּקְרָ֣א | לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף ….

וַיִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל-רֹ֥אשׁ הַמִּטָּֽה:

וַיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֹּ֣אמֶר לְיוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָבִ֖יךָ חֹלֶ֑ה…

וַיַּגֵּ֣ד לְיַֽעֲקֹ֔ב וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה בִּנְךָ֥ יוֹסֵ֖ף בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וַיִּתְחַזֵּק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖שֶׁב עַל-הַמִּטָּֽה:

וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ אֶל-יוֹסֵ֔ף אֵ֥ל שַׁדַּ֛י נִרְאָֽה-אֵלַ֥י בְּל֖וּז…

 וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָֽרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵֽעוֹדִ֖י….

התחלה מאוד דרמטית ועצובה. אברהם ויצחק מתו ללא דרמות מיוחדות. פסוק אחד או שניים וזהו. ליעקב, עד שהוא מת הוא לוקח כמעט את כל הפרשה. אבל מה שכן, הפרשה מאד מעניינת מתחילתה ועד סופה. כי במבט מעל, נראה שיעקב הוא בעצם אבי האומה. א-להי אברהם הוא גם א-להי ישמעאל + 6 בנים אחרים, שלפחות בילדותם בילו במחיצת אביהם. כך גם יצחק שאצלו אל-הי יצחק הוא גם (היה צריך להיות) א-להי עשיו רק יעקב שא-להיו הוא גם א-להי 12 בניו ( ולא  א-להים לאחרים) במיוחד לאחר שחזרו מחרן, ולפני הולדת בנימין, כשיעקב החליט לחזור בתשובה עם משפחתו, או לפחות לעשות סדרת חינוך ולהחזיר בתשובה את בניו

הבה נראה את סדרת האירועים בחיי יעקב.

בתור הקדמה מומלץ גם לעיין ב –

https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vaygash/yba.html

(כבר הזכרתיו בגליון קודם,אבל רצוי לחזור ולקרא)

ועוד אגב – התאריכים בחיי יעקב לקוחים מ –

https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%AA%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%97%D7%99%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%9D

אז אולי אתחיל מההתחלה -להלן  ה -CV של יעקב – לפי ציטוטים מהתורה

 יעקב ועשו נולדו בשנת 60 ליצחק, כלומר בשנת 2108. ויש לשער לפי הכתוב שחיי המשפחה, הורים וזוג תאומים לא היים אידיאליים מההתחלה.

הנושא– הולדת תאומים ועיסקה ממולחת

….

וַיֵּצֵ֤א הָֽרִאשׁוֹן֙ אַדְמוֹנִ֔י כֻּלּ֖וֹ כְּאַדֶּ֣רֶת שֵׂעָ֑ר וַיִּקְרְא֥וּ שְׁמ֖וֹ עֵשָֽׂו:

וְאַֽחֲרֵי-כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗יו וְיָד֤וֹ אֹחֶ֨זֶת֙ בַּֽעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יַֽעֲקֹ֑ב וְיִצְחָ֛ק בֶּן-שִׁשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה בְּלֶ֥דֶת אֹתָֽם:

וַֽיִּגְדְּלוּ֙ הַנְּעָרִ֔ים וַיְהִ֣י עֵשָׂ֗ו אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ צַ֖יִד אִ֣ישׁ שָׂדֶ֑ה וְיַֽעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם ישֵׁ֖ב אֹֽהָלִֽים: וַיֶּֽאֱהַ֥ב יִצְחָ֛ק אֶת-עֵשָׂ֖ו כִּי-צַ֣יִד בְּפִ֑יו וְרִבְקָ֖ה אֹהֶ֥בֶת אֶת-יַֽעֲקֹֽב:

וַיָּ֥זֶד יַֽעֲקֹ֖ב נָזִ֑יד וַיָּבֹ֥א עֵשָׂ֛ו מִן-הַשָּׂדֶ֖ה וְה֥וּא עָיֵֽף:

וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶֽל-יַֽעֲקֹ֗ב הַלְעִיטֵ֤נִי נָא֙ מִן-הָֽאָדֹ֤ם הָֽאָדֹם֙ הַזֶּ֔ה כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי עַל-כֵּ֥ן קָֽרָא-שְׁמ֖וֹ אֱדֽוֹם:

וַיֹּ֖אמֶר יַֽעֲקֹ֑ב מִכְרָ֥ה כַיּ֛וֹם אֶת-בְּכֹרָֽתְךָ֖ לִֽי:

וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו הִנֵּ֛ה אָֽנֹכִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לָמ֑וּת וְלָֽמָּה-זֶּ֥ה לִ֖י בְּכֹרָֽה:

וַיֹּ֣אמֶר יַֽעֲקֹ֗ב הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ כַּיּ֔וֹם וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּמְכֹּ֥ר אֶת-בְּכֹֽרָת֖וֹ לְיַֽעֲקֹֽב:

וְיַֽעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ,,,

וכ  X שנה לאחר מכן (אולי אחרי נישואי עשו בגיל 40) – ערמומיות וקנוניה של האמא האוהבת ושיתוף פעולה

וְרִבְקָה֙ אָֽמְרָ֔ה אֶל-יַֽעֲקֹ֥ב בְּנָ֖הּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה שָׁמַ֨עְתִּי֙ אֶת-אָבִ֔יךָ מְדַבֵּ֛ר אֶל-עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יךָ לֵאמֹֽר:

הָבִ֨יאָה לִּ֥י צַ֛יִד וַֽעֲשֵׂה-לִ֥י מַטְעַמִּ֖ים וְאֹכֵ֑לָה וַֽאֲבָֽרֶכְכָ֛ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לִפְנֵ֥י מוֹתִֽי:

וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י לַֽאֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מְצַוָּ֥ה אֹתָֽךְ:

לֶךְ-נָא֙ אֶל-הַצֹּ֔אן וְקַח-לִ֣י מִשָּׁ֗ם שְׁנֵ֛י גְּדָיֵ֥י עִזִּ֖ים טֹבִ֑ים וְאֶֽעֱשֶׂ֨ה אֹתָ֧ם מַטְעַמִּ֛ים לְאָבִ֖יךָ כַּֽאֲשֶׁ֥ר אָהֵֽב:

וְהֵֽבֵאתָ֥ לְאָבִ֖יךָ וְאָכָ֑ל בַּֽעֲבֻ֛ר אֲשֶׁ֥ר יְבָֽרֶכְךָ֖ לִפְנֵ֥י מוֹתֽוֹ:

 בצוע הנחיות האם והתוצאה

וַיֹּ֨אמֶר יַֽעֲקֹ֜ב אֶל-אָבִ֗יו אָֽנֹכִי֙ עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ עָשִׂ֕יתִי כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֵלָ֑י קוּם-נָ֣א שְׁבָ֗ה וְאָכְלָה֙ מִצֵּידִ֔י בַּֽעֲב֖וּר תְּבָֽרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ:…

וַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶֽל-יַֽעֲקֹ֔ב גְּשָׁה-נָּ֥א וַֽאֲמֻֽשְׁךָ֖ בְּנִ֑י הַֽאַתָּ֥ה זֶ֛ה בְּנִ֥י עֵשָׂ֖ו אִם-לֹֽא:

וַיִּגַּ֧שׁ יַֽעֲקֹ֛ב אֶל-יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיְמֻשֵּׁ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַֽעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו:

וְלֹ֣א הִכִּיר֔וֹ כִּֽי-הָי֣וּ יָדָ֗יו כִּידֵ֛י עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יו שְׂעִרֹ֑ת וַֽיְבָֽרֲכֵֽהוּ:

וַיֹּ֕אמֶר אַתָּ֥ה זֶ֖ה בְּנִ֣י עֵשָׂ֑ו וַיֹּ֖אמֶר אָֽנִי:

וַיֹּ֗אמֶר הַגִּ֤שָׁה לִּי֙ וְאֹֽכְלָה֙ מִצֵּ֣יד בְּנִ֔י לְמַ֥עַן תְּבָֽרֶכְךָ֖ נַפְשִׁ֑י וַיַּגֶּשׁ-לוֹ֙ וַיֹּאכַ֔ל וַיָּ֧בֵא ל֥֥וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ: ….

וַיִּגַּשׁ֙ וַיִּֽשַּׁק-ל֔וֹ וַיָּ֛רַח אֶת-רֵ֥יחַ בְּגָדָ֖יו וַֽיְבָֽרֲכֵ֑הוּ

כִּשְׁמֹ֤עַ עֵשָׂו֙ אֶת-דִּבְרֵ֣י אָבִ֔יו וַיִּצְעַ֣ק צְעָקָ֔ה גְּדֹלָ֥ה וּמָרָ֖ה עַד-מְאֹ֑ד וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֔יו בָּֽרֲכֵ֥נִי גַם-אָ֖נִי אָבִֽי:

וַיֹּ֕אמֶר בָּ֥א אָחִ֖יךָ בְּמִרְמָ֑ה וַיִּקַּ֖ח בִּרְכָתֶֽךָ:

וַיֹּ֡אמֶר הֲכִי֩ קָרָ֨א שְׁמ֜וֹ יַֽעֲקֹ֗ב וַֽיַּעְקְבֵ֨נִי֙ זֶ֣ה פַֽעֲמַ֔יִם אֶת-בְּֽכֹרָתִ֣י לָקָ֔ח וְהִנֵּ֥ה עַתָּ֖ה לָקַ֣ח בִּרְכָתִ֑י ….

וַיִּשְׂטֹ֤ם עֵשָׂו֙ אֶת-יַֽעֲקֹ֔ב עַ֨ל-הַבְּרָכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּֽרֲכ֖וֹ אָבִ֑יו וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו בְּלִבּ֗וֹ יִקְרְבוּ֙ יְמֵי֙ אֵ֣בֶל אָבִ֔י וְאַֽהַרְגָ֖ה אֶת-יַֽעֲקֹ֥ב אָחִֽי:

  ושוב התערבות האמא – הבריחה והשליחות

וַיֻּגַּ֣ד לְרִבְקָ֔ה אֶת-דִּבְרֵ֥י עֵשָׂ֖ו בְּנָ֣הּ הַגָּדֹ֑ל וַתִּשְׁלַ֞ח וַתִּקְרָ֤א לְיַֽעֲקֹב֙ בְּנָ֣הּ הַקָּטָ֔ן וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ עֵשָׂ֣ו אָחִ֔יךָ מִתְנַחֵ֥ם לְךָ֖ לְהָרְגֶֽךָ:

וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י וְק֧וּם בְּרַח-לְךָ֛ אֶל-לָבָ֥ן אָחִ֖י חָרָֽנָה:  {מד}וְיָֽשַׁבְתָּ֥ עִמּ֖וֹ יָמִ֣ים אֲחָדִ֑ים עַ֥ד אֲשֶׁר-תָּשׁ֖וּב חֲמַ֥ת אָחִֽיךָ:  {מה}עַד-שׁ֨וּב אַף-אָחִ֜יךָ מִמְּךָ֗ וְשָׁכַח֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר-עָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ וְשָֽׁלַחְתִּ֖י וּלְקַחְתִּ֣יךָ מִשָּׁ֑ם לָמָ֥ה אֶשְׁכַּ֛ל גַּם-שְׁנֵיכֶ֖ם י֥וֹם אֶחָֽד:  {מו}וַתֹּ֤אמֶר רִבְקָה֙ אֶל-יִצְחָ֔ק קַ֣צְתִּי בְחַיַּ֔י מִפְּנֵ֖י בְּנ֣וֹת חֵ֑ת אִם-לֹקֵ֣חַ יַֽ֠עֲקֹ֠ב אִשָּׁ֨ה מִבְּנוֹת-חֵ֤ת כָּאֵ֨לֶּה֙ מִבְּנ֣וֹת הָאָ֔רֶץ לָ֥מָּה לִּ֖י חַיִּֽים:

וַיִּקְרָ֥א יִצְחָ֛ק אֶֽל-יַֽעֲקֹ֖ב וַיְבָ֣רֶךְ אֹת֑וֹ וַיְצַוֵּ֨הוּ֙ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֹֽא-תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן:  {ב}ק֥וּם לֵךְ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם בֵּ֥יתָה בְתוּאֵ֖ל אֲבִ֣י אִמֶּ֑ךָ וְקַח-לְךָ֤ מִשָּׁם֙ אִשָּׁ֔ה מִבְּנ֥וֹת לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמֶּֽךָ:  {ג}וְאֵ֤ל שַׁדַּי֙ יְבָרֵ֣ךְ אֹֽתְךָ֔ וְיַפְרְךָ֖ וְיַרְבֶּ֑ךָ וְהָיִ֖יתָ לִקְהַ֥ל עַמִּֽים:  {ד}וְיִֽתֶּן-לְךָ֙ אֶת-בִּרְכַּ֣ת אַבְרָהָ֔ם לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֣ אִתָּ֑ךְ לְרִשְׁתְּךָ֙ אֶת-אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֔יךָ אֲשֶׁר-נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים לְאַבְרָהָֽם:  {ה}  שביעי וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת-יַֽעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל-לָבָ֤ן בֶּן-בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י…

החלום (הידוע) בדרך לחרן

וַיַּֽחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשׁ֖וֹ מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹֽרְדִ֖ים בּֽוֹ:  {יג}וְהִנֵּ֨ה יְהֹוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֘ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵֽאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ:…

וְהִנֵּ֨ה אָֽנֹכִ֜י עִמָּ֗ךְ וּשְׁמַרְתִּ֨יךָ֙ בְּכֹ֣ל אֲשֶׁר-תֵּלֵ֔ךְ וַֽהֲשִׁ֣בֹתִ֔יךָ אֶל-הָֽאֲדָמָ֖ה הַזֹּ֑את כִּ֚י לֹ֣א אֶֽעֱזָבְךָ֔ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר אִם-עָשִׂ֔יתִי אֵ֥ת אֲשֶׁר-דִּבַּ֖רְתִּי לָֽךְ:

וַיִּיקַ֣ץ יַֽעֲקֹב֘ מִשְּׁנָתוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר אָכֵן֙ יֵ֣שׁ יְהֹוָ֔ה בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וְאָֽנֹכִ֖י לֹ֥א יָדָֽעְתִּי:

וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה-נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם-בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם:

וַיִּדַּ֥ר יַֽעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם-יִֽהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֨נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן-לִ֥י לֶ֛חֶם לֶֽאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ:  {כא}וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל-בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לִ֖י לֵֽאלֹהִֽים: וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר-שַׂ֨מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִֽהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּֽתֶּן-לִ֔י עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ

הערת אגב – בסולם עולים ויורדים  מלאכי א-להים. אבל ה’ ניצב עליו ומברך אותו. ואז יעקב מבטיח על תנאי – אם…..אז… ה’ יהיה א-להיו.. ואכן עברו 20 שנה והוא חוזר בשלום, אז דבר ראשון יש לבנות מזבח

נישואין ל- 2+2 ומעורבות ה’ בהולדת הילדים

וַיַּ֤רְא יְהֹוָה֙ כִּֽי-שְׂנוּאָ֣ה לֵאָ֔ה וַיִּפְתַּ֖ח אֶת-רַחְמָ֑הּ וְרָחֵ֖ל עֲקָרָֽה:  {לב}וַתַּ֤הַר לֵאָה֙ וַתֵּ֣לֶד  …

וַתֵּ֣רֶא רָחֵ֗ל כִּ֣י לֹ֤א יָֽלְדָה֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב וַתְּקַנֵּ֥א רָחֵ֖ל בַּֽאֲחֹתָ֑הּ וַתֹּ֤אמֶר אֶל-יַֽעֲקֹב֙ הָֽבָה-לִּ֣י בָנִ֔ים וְאִם-אַ֖יִן מֵתָ֥ה אָנֹֽכִי:

וַיִּֽחַר-אַ֥ף יַֽעֲקֹ֖ב בְּרָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר הֲתַ֤חַת אֱלֹהִים֙ אָנֹ֔כִי אֲשֶׁר-מָנַ֥ע מִמֵּ֖ךְ פְּרִי-בָֽטֶן:

וַתֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה אֲמָתִ֥י בִלְהָ֖ה בֹּ֣א אֵלֶ֑יהָ וְתֵלֵד֙ עַל-בִּרְכַּ֔י וְאִבָּנֶ֥ה גַם-אָֽנֹכִ֖י מִמֶּֽנָּה:

וַתִּֽתֶּן-ל֛וֹ אֶת-בִּלְהָ֥ה שִׁפְחָתָ֖הּ לְאִשָּׁ֑ה וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ יַֽעֲקֹֽב:

וַתַּ֣הַר בִּלְהָ֔ה וַתֵּ֥לֶד לְיַֽעֲקֹ֖ב בֵּֽן:

וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ דָּנַ֣נִּי אֱלֹהִ֔ים וְגַם֙ שָׁמַ֣ע בְּקֹלִ֔י וַיִּֽתֶּן-לִ֖י בֵּ֑ן עַל-כֵּ֛ן קָֽרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ דָּֽן: וַתַּ֣הַר ע֔וֹד וַתֵּ֕לֶד בִּלְהָ֖ה שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֑ל בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַֽעֲקֹֽב:  …

וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת-רָחֵ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלֶ֨יהָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַיִּפְתַּ֖ח אֶת-רַחְמָֽהּ:  {כג}וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֹּ֕אמֶר אָסַ֥ף אֱלֹהִ֖ים אֶת-חֶרְפָּתִֽי:

וַתִּקְרָ֧א אֶת-שְׁמ֛וֹ יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר יֹסֵ֧ף יְהֹוָ֛ה לִ֖י בֵּ֥ן אַחֵֽר:

עשיית רכוש בגולה

וַיְהִ֕י כַּֽאֲשֶׁ֛ר יָֽלְדָ֥ה רָחֵ֖ל אֶת-יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ אֶל-לָבָ֔ן שַׁלְּחֵ֨נִי֙ וְאֵ֣לְכָ֔ה אֶל-מְקוֹמִ֖י וּלְאַרְצִֽי:

תְּנָ֞ה אֶת-נָשַׁ֣י וְאֶת-יְלָדַ֗י אֲשֶׁ֨ר עָבַ֧דְתִּי אֹֽתְךָ֛ בָּהֵ֖ן וְאֵלֵ֑כָה כִּ֚י אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֶת-עֲבֹֽדָתִ֖י אֲשֶׁ֥ר עֲבַדְתִּֽיךָ: …

כִּ֡י מְעַט֩ אֲשֶׁר-הָיָ֨ה לְךָ֤ לְפָנַי֙ וַיִּפְרֹ֣ץ לָרֹ֔ב וַיְבָ֧רֶךְ יְהֹוָ֛ה אֹֽתְךָ֖ לְרַגְלִ֑י וְעַתָּ֗ה מָתַ֛י אֶֽעֱשֶׂ֥ה גַם-אָֽנֹכִ֖י לְבֵיתִֽי:

וַיֹּ֖אמֶר מָ֣ה אֶתֶּן-לָ֑ךְ וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ לֹֽא-תִתֶּן-לִ֣י מְא֔וּמָה אִם-תַּֽעֲשֶׂה-לִּי֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אָשׁ֛וּבָה אֶרְעֶ֥ה צֹֽאנְךָ֖ אֶשְׁמֹֽר:

הערת אגב – וזה מה שקרה וקורה עם היהודים בגולה, הם מעשירים את הארצות בהן הם גרים וומתעשרים עד שהם בורחים או מגורשים.

ואז -חלום תזכורת א-להית והבריחה השנייה

וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י מַלְאַ֧ךְ הָֽאֱלֹהִ֛ים בַּֽחֲל֖וֹם יַֽעֲקֹ֑ב וָֽאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי:

וַיֹּ֗אמֶר שָׂא-נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙ כָּל-הָֽעֲתֻּדִים֙ הָֽעֹלִ֣ים עַל-הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣י רָאִ֔יתִי אֵ֛ת כָּל-אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ:

אָנֹכִ֤י הָאֵל֙ בֵּית-אֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר מָשַׁ֤חְתָּ שָּׁם֙ מַצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֥רְתָּ לִּ֛י שָׁ֖ם נֶ֑דֶר עַתָּ֗ה ק֥וּם צֵא֙ מִן-הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְשׁ֖וּב אֶל-אֶ֥רֶץ מֽוֹלַדְתֶּֽךָ: …

 וַיָּ֖קָם יַֽעֲקֹ֑ב וַיִּשָּׂ֛א אֶת-בָּנָ֥יו וְאֶת-נָשָׁ֖יו עַל-הַגְּמַלִּֽים:  {יח}וַיִּנְהַ֣ג אֶת-כָּל-מִקְנֵ֗הוּ וְאֶת-כָּל-רְכֻשׁוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁ מִקְנֵה֙ קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֑ם לָב֛וֹא אֶל-יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן:

וְלָבָ֣ן הָלַ֔ךְ לִגְזֹ֖ז אֶת-צֹאנ֑וֹ וַתִּגְנֹ֣ב רָחֵ֔ל אֶת-הַתְּרָפִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לְאָבִֽיהָ:

וַיִּגְנֹ֣ב יַֽעֲקֹ֔ב אֶת-לֵ֥ב לָבָ֖ן הָֽאֲרַמִּ֑י עַל-בְּלִי֙ הִגִּ֣יד ל֔וֹ כִּ֥י בֹרֵ֖חַ הֽוּא:

וַיִּבְרַ֥ח הוּא֙ וְכָל-אֲשֶׁר-ל֔וֹ וַיָּ֖קָם וַיַּֽעֲבֹ֣ר אֶת-הַנָּהָ֑ר וַיָּ֥שֶׂם אֶת-פָּנָ֖יו הַ֥ר הַגִּלְעָֽד:

וַיֻּגַּ֥ד לְלָבָ֖ן בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֥י בָרַ֖ח יַֽעֲקֹֽב:

}וַיִּקַּ֤ח אֶת-אֶחָיו֙ עִמּ֔וֹ וַיִּרְדֹּ֣ף אַֽחֲרָ֔יו דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וַיַּדְבֵּ֥ק אֹת֖וֹ בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד:

 פגישת האחים התאומים

בשנת ב’ר”ה – יעקב בן 95

וַיִּשָּׂ֨א יַֽעֲקֹ֜ב עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּ֣ה עֵשָׂ֣ו בָּ֔א וְעִמּ֕וֹ אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וַיַּ֣חַץ אֶת-הַיְלָדִ֗ים עַל-לֵאָה֙ וְעַל-רָחֵ֔ל וְעַ֖ל שְׁתֵּ֥י הַשְּׁפָחֽוֹת:

וַיָּ֧שֶׂם אֶת-הַשְּׁפָח֛וֹת וְאֶת-יַלְדֵיהֶ֖ן רִֽאשֹׁנָ֑ה וְאֶת-לֵאָ֤ה וִֽילָדֶ֨יהָ֙ אַֽחֲרֹנִ֔ים וְאֶת-רָחֵ֥ל וְאֶת-יוֹסֵ֖ף אַֽחֲרֹנִֽים:

וְה֖וּא עָבַ֣ר לִפְנֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֤חוּ אַ֨רְצָה֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים עַד-גִּשְׁתּ֖וֹ עַד-אָחִֽיו:

וַיָּ֨רָץ עֵשָׂ֤ו לִקְרָאתוֹ֙ וַֽיְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל-צַוָּארָ֖ו וַ֗יִּ֗שָּׁ֗קֵ֑֗ה֗וּ֗ וַיִּבְכּֽוּ:

  פרק נוסף בחיי יעקב שהתחיל לפני 20  שנה כאשר יעקב היה(לפי גרסאות שונות) בגיל 61 + או בן 71 _הוא ברח מאחיו עשיו הזועם והשואף להרגו. מצא 4 נשים והוליד 11 בנים ובת, גדל צאן ובקר ונעשה איש אמיד חזר לארץ מולדתו, נפגש עם והם התחבקו והתנשקו והנה הוא ומשפחתו, ב”ה. טפו טפו נפגש עם אחיו עשו הגיע לסיום.,

ואז מתחיל פרק חדש שבמהלכו מתרחשים אירועים חלקם טובים חלקם לא.

1, קניית אדמה

וְיַֽעֲקֹב֙ נָסַ֣ע סֻכֹּ֔תָה וַיִּ֥בֶן ל֖וֹ בָּ֑יִת וּלְמִקְנֵ֨הוּ֙ עָשָׂ֣ה סֻכֹּ֔ת עַל-כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם-הַמָּק֖וֹם סֻכּֽוֹת:

וַיָּבֹא֩ יַֽעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם עִ֣יר שְׁכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיִּ֖חַן אֶת-פְּנֵ֥י הָעִֽיר:

וַיִּ֜קֶן אֶת-חֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֤ר נָֽטָה-שָׁם֙ אָֽהֳל֔וֹ מִיַּ֥ד בְּנֵֽי-חֲמ֖וֹר אֲבִ֣י שְׁכֶ֑ם בְּמֵאָ֖ה קְשִׂיטָֽה:

  1. אונס, רצח עם וביזה

וַתֵּצֵ֤א דִינָה֙ בַּת-לֵאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָֽלְדָ֖ה לְיַֽעֲקֹ֑ב לִרְא֖וֹת בִּבְנ֥וֹת הָאָֽרֶץ:

וַיַּ֨רְא אֹתָ֜הּ שְׁכֶ֧ם בֶּן-חֲמ֛וֹר הַֽחִוִּ֖י נְשִׂ֣יא הָאָ֑רֶץ וַיִּקַּ֥ח אֹתָ֛הּ וַיִּשְׁכַּ֥ב אֹתָ֖הּ וַיְעַנֶּֽהָ: …

וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיוֹתָ֣ם כֹּֽאֲבִ֗ים וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵ֣י-בְנֵי-יַֽ֠עֲקֹ֠ב שִׁמְע֨וֹן וְלֵוִ֜י אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁ חַרְבּ֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ עַל-הָעִ֖יר בֶּ֑טַח וַיַּֽהַרְג֖וּ כָּל-זָכָֽר:

וְאֶת-חֲמוֹר֙ וְאֶת-שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ הָֽרְג֖וּ לְפִי-חָ֑רֶב וַיִּקְח֧וּ אֶת-דִּינָ֛ה מִבֵּ֥ית שְׁכֶ֖ם וַיֵּצֵֽאוּ:

בְּנֵ֣י יַֽעֲקֹ֗ב בָּ֚אוּ עַל-הַ֣חֲלָלִ֔ים וַיָּבֹ֖זּוּ הָעִ֑יר אֲשֶׁ֥ר טִמְּא֖וּ אֲחוֹתָֽם:

אֶת-צֹאנָ֥ם וְאֶת-בְּקָרָ֖ם וְאֶת-חֲמֹֽרֵיהֶ֑ם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר-בָּעִ֛יר וְאֶת-אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶ֖ה לָקָֽחוּ:

וְאֶת-כָּל-חֵילָ֤ם וְאֶת-כָּל-טַפָּם֙ וְאֶת-נְשֵׁיהֶ֔ם שָׁב֖וּ וַיָּבֹ֑זּוּ וְאֵ֖ת כָּל-אֲשֶׁ֥ר בַּבָּֽיִת: …

  1. מייד אחרי זה – התגלות שנייה

  ואולי זה בא כאשר רק כאשר א-להים מזכיר ליעקב את ההבטחה שהוא הבטיח 20 שנה קודם לכן, בבוקר אחרי חלום הסולם –   ואז גם בני יעקב (ואולי גם האבא יעקב) חוזרים בתשובה מלאה

….וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶֽל-יַֽעֲקֹ֔ב ק֛וּם עֲלֵ֥ה בֵית-אֵ֖ל וְשֶׁב-שָׁ֑ם וַֽעֲשֵׂה-שָׁ֣ם מִזְבֵּ֔חַ לָאֵל֙ הַנִּרְאֶ֣ה אֵלֶ֔יךָ בְּבָ֨רְחֲךָ֔ מִפְּנֵ֖י עֵשָׂ֥ו אָחִֽיךָ:

וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ אֶל-בֵּית֔וֹ וְאֶ֖ל כָּל-אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ הָסִ֜רוּ אֶת-אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתֹֽכְכֶ֔ם וְהִֽטַ֣הֲר֔וּ וְהַֽחֲלִ֖יפוּ שִׂמְלֹֽתֵיכֶֽם:

וְנָק֥וּמָה וְנַֽעֲלֶ֖ה בֵּית-אֵ֑ל וְאֶֽעֱשֶׂה-שָּׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ לָאֵ֞ל הָֽעֹנֶ֤ה אֹתִי֙ בְּי֣וֹם צָֽרָתִ֔י וַֽיְהִי֙ עִמָּדִ֔י בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר הָלָֽכְתִּי:

וַיִּתְּנ֣וּ אֶֽל-יַֽעֲקֹ֗ב אֵ֣ת כָּל-אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדָ֔ם וְאֶת-הַנְּזָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּטְמֹ֤ן אֹתָם֙ יַֽעֲקֹ֔ב תַּ֥חַת הָֽאֵלָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עִם-שְׁכֶֽם: …

וַיָּבֹ֨א יַֽעֲקֹ֜ב ל֗וּזָה אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן הִ֖וא בֵּית-אֵ֑ל ה֖וּא וְכָל-הָעָ֥ם אֲשֶׁר-עִמּֽוֹ

וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ וַיִּקְרָא֙ לַמָּק֔וֹם אֵ֖ל בֵּית-אֵ֑ל כִּ֣י שָׁ֗ם נִגְל֤וּ אֵלָיו֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים בְּבָרְח֖וֹ מִפְּנֵ֥י אָחִֽיו:

  1. הולדת בן מס. 12 ומות האישה האהובה

וַיִּסְעוּ֙ מִבֵּ֣ית אֵ֔ל וַֽיְהִי-ע֥וֹד כִּבְרַת-הָאָ֖רֶץ לָב֣וֹא אֶפְרָ֑תָה וַתֵּ֥לֶד רָחֵ֖ל וַתְּקַ֥שׁ בְּלִדְתָּֽהּ:

וַיְהִ֥י בְהַקְשֹׁתָ֖הּ בְּלִדְתָּ֑הּ וַתֹּ֨אמֶר לָ֤הּ הַֽמְיַלֶּ֨דֶת֙ אַל-תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי-גַם-זֶ֥ה לָ֖ךְ בֵּֽן:

וַיְהִ֞י בְּצֵ֤את נַפְשָׁהּ֙ כִּ֣י מֵ֔תָה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן-אוֹנִ֑י וְאָבִ֖יו קָֽרָא-ל֥וֹ בִנְיָמִֽין:

וַתָּ֖מָת רָחֵ֑ל וַתִּקָּבֵר֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔תָה הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם:

  1. נסיון נוסף להתבססות וגילוי עריות

וַיִּסַּ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֣ט אָֽהֳלֹ֔ה מֵהָ֖לְאָה לְמִגְדַּל-עֵֽדֶר:

ויְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔֗ן וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּהְי֥וּ בְנֵי יַֽעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר

  1. עוד נסיון להתבוססות וחזרה לבית אבא

וַיָּבֹ֤א יַֽעֲקֹב֙ אֶל-יִצְחָ֣ק אָבִ֔יו מַמְרֵ֖א קִרְיַ֣ת הָֽאַרְבַּ֑ע הִ֣וא חֶבְר֔וֹן אֲשֶׁר-גָּר-שָׁ֥ם אַבְרָהָ֖ם וְיִצְחָֽק

ופה אפשר לגמור עוד פרק בחיי יעקב, ומתחיל פרק חדש – יעקב, בניו ויוסף

  1. סכסוכים משפחתיים

אֵ֣לֶּה | תֹּֽלְד֣וֹת יַֽעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן-שְׁבַֽע-עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת-אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת-בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת-בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת-דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל-אֲבִיהֶֽם:  {ג}וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת-יוֹסֵף֙ מִכָּל-בָּנָ֔יו כִּֽי-בֶן-זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים:

וַיִּרְא֣וּ אֶחָ֗יו כִּֽי-אֹת֞וֹ אָהַ֤ב אֲבִיהֶם֙ מִכָּל-אֶחָ֔יו וַֽיִּשְׂנְא֖וּ אֹת֑וֹ וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ דַּבְּר֥וֹ לְשָׁלֹֽם:

  1. כמעט רצח משפחתי וקנוניית 9 או 10 הבנים

 וַיֵּ֤לֶךְ יוֹסֵף֙ אַחַ֣ר אֶחָ֔יו וַיִּמְצָאֵ֖ם בְּדֹתָֽן

וַיִּרְא֥וּ אֹת֖וֹ מֵֽרָחֹ֑ק וּבְטֶ֨רֶם֙ יִקְרַ֣ב אֲלֵיהֶ֔ם וַיִּתְנַכְּל֥וּ אֹת֖וֹ לַֽהֲמִיתֽוֹ:

וַיֹּֽאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל-אָחִ֑יו …| לְכ֣וּ וְנַֽהַרְגֵ֗הוּ וְנַשְׁלִכֵ֨הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הַבֹּר֔וֹת

וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם | רְאוּבֵן֘ אַל-תִּשְׁפְּכוּ-דָם֒ הַשְׁלִ֣יכוּ אֹת֗וֹ אֶל-הַבּ֤וֹר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר…

וַיַּֽעַבְרוּ֩ אֲנָשִׁ֨ים מִדְיָנִ֜ים סֹֽחֲרִ֗ים וַֽיִּמְשְׁכוּ֙ וַיַּֽעֲל֤וּ אֶת-יוֹסֵף֙ מִן-הַבּ֔וֹר וַיִּמְכְּר֧וּ אֶת-יוֹסֵ֛ף לַיִּשְׁמְעֵאלִ֖ים בְּעֶשְׂרִ֣ים כָּ֑סֶף וַיָּבִ֥יאוּ אֶת-יוֹסֵ֖ף מִצְרָֽיְמָה:

וַיִּקְח֖וּ אֶת-כְּתֹ֣נֶת יוֹסֵ֑ף וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ שְׂעִ֣יר עִזִּ֔ים וַיִּטְבְּל֥וּ אֶת-הַכֻּתֹּ֖נֶת בַּדָּֽם:

וַֽיְשַׁלְּח֞וּ אֶת-כְּתֹ֣נֶת הַפַּסִּ֗ים וַיָּבִ֨יאוּ֙ אֶל-אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּֽאמְר֖וּ זֹ֣את מָצָ֑אנוּ הַכֶּר-נָ֞א הַכְּתֹ֧נֶת בִּנְךָ֛ הִ֖וא אִם-לֹֽא:

וַיַּכִּירָ֤הּ וַיֹּ֨אמֶר֙ כְּתֹ֣נֶת בְּנִ֔י חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ טָרֹ֥ף טֹרַ֖ף יוֹסֵֽף:

וַיִּקְרַ֤ע יַֽעֲקֹב֙ שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם שַׂ֖ק בְּמָתְנָ֑יו וַיִּתְאַבֵּ֥ל עַל-בְּנ֖וֹ יָמִ֥ים רַבִּֽים:

(אבל כידוע, יוסף היה כמה שנים עבד, הוכנס למאסר, פתר חלומות, כולל חלום פרעה ועלה לגדולה) ואז עברו

  1. 7 שנות שובע, 2 שנות רעב והתגלות יוסף

 וַתִּכְלֶ֕ינָה שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

וַתְּחִלֶּ֜ינָה שֶׁ֣בַע שְׁנֵ֤י הָֽרָעָב֙ לָב֔וֹא כַּֽאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֤י רָעָב֙ בְּכָל-הָ֣אֲרָצ֔וֹת וּבְכָל-אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם:

וַיַּ֣רְא יַֽעֲקֹ֔ב כִּ֥י יֶשׁ-שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ לְבָנָ֔יו לָ֖מָּה תִּתְרָאֽוּ:

וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ-שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם רְדוּ-שָׁ֨מָּה֙ וְשִׁבְרוּ-לָ֣נוּ מִשָּׁ֔ם וְנִֽחְיֶ֖ה וְלֹ֥א נָמֽוּת:

וַיֵּֽרְד֥וּ אֲחֵי-יוֹסֵ֖ף עֲשָׂרָ֑ה לִשְׁבֹּ֥ר בָּ֖ר מִמִּצְרָֽיִם:…..

וַֽיַּֽעֲל֖וּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֶֽל-יַֽעֲקֹ֖ב אֲבִיהֶֽם:

וַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִי-ה֥וּא משֵׁ֖ל בְּכָל-אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פָג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא-הֶֽאֱמִ֖ין לָהֶֽם:

וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו אֵ֣ת כָּל-דִּבְרֵ֤י יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיַּרְא֙ אֶת-הָ֣עֲגָל֔וֹת אֲשֶׁר-שָׁלַ֥ח יוֹסֵ֖ף לָשֵׂ֣את אֹת֑וֹ וַתְּחִ֕י ר֖וּחַ יַֽעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶֽם:

 וַיֹּ֨אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֛ב עוֹד-יוֹסֵ֥ף בְּנִ֖י חָ֑י אֵֽלְכָ֥ה וְאֶרְאֶ֖נּוּ בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת

  1. הירידה למצריים,  התבססות, ביקור משפחתי, העדפת נכד צעיר

וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ וְכָל-אֲשֶׁר-ל֔וֹ וַיָּבֹ֖א בְּאֵ֣רָה שָּׁ֑בַע …

וַיָּ֥קָם יַֽעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּשְׂא֨וּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת-יַֽעֲקֹ֣ב אֲבִיהֶ֗ם וְאֶת-טַפָּם֙ וְאֶת-נְשֵׁיהֶ֔ם….

וַיִּקְח֣וּ אֶת-מִקְנֵיהֶ֗ם וְאֶת-רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֤ר רָֽכְשׁוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יְמָה יַֽעֲקֹ֖ב וְכָל-זַרְע֥וֹ אִתּֽוֹ:

 וַיּוֹשֵׁ֣ב יוֹסֵף֘ אֶת-אָבִ֣יו וְאֶת-אֶחָיו֒ וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֤ם אֲחֻזָּה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּמֵיטַ֥ב הָאָ֖רֶץ בְּאֶ֣רֶץ רַעְמְסֵ֑ס כַּֽאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה פַרְעֹֽה:  {יב}וַיְכַלְכֵּ֤ל יוֹסֵף֙ אֶת-אָבִ֣יו וְאֶת-אֶחָ֔יו וְאֵ֖ת כָּל-בֵּ֣ית אָבִ֑יו לֶ֖חֶם לְפִ֥י הַטָּֽף:

וַיֹּ֣אמֶר לְיוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָבִ֖יךָ חֹלֶ֑ה וַיִּקַּ֞ח אֶת-שְׁנֵ֤י בָנָיו֙ עִמּ֔וֹ אֶת-מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת-אֶפְרָֽיִם:

וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת-יְמִינ֜וֹ וַיָּ֨שֶׁת עַל-רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֨יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת-שְׂמֹאל֖וֹ עַל-רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת-יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֽוֹר:

  1. הצוואה והמוות

ובשנת  ב’רנ”ה

וַיִּקְרָ֥א יַֽעֲקֹ֖ב אֶל-בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר-יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַֽחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים:  …..

  {וַיְכַ֤ל יַֽעֲקֹב֙ לְצַוֹּ֣ת אֶת-בָּנָ֔יו וַיֶּֽאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל-הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל-עַמָּֽיו…

 וַיְצַ֨ו יוֹסֵ֤ף אֶת-עֲבָדָיו֙ אֶת-הָרֹ֣פְאִ֔ים לַֽחֲנֹ֖ט אֶת-אָבִ֑יו וַיַּֽחַנְט֥וּ הָרֹֽפְאִ֖ים אֶת-יִשְׂרָאֵֽל:

וַיִּמְלְאוּ-לוֹ֙ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י הַֽחֲנֻטִ֑ים וַיִּבְכּ֥וּ אֹת֛וֹ מִצְרַ֖יִם שִׁבְעִ֥ים יֽוֹם:

האם ליעקב היו חיים טובים???

מתוך

https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayshlah/mela.html

….

בעולמנו זה, ששולטים בו עשָׂו ולבן, אנו הולכים בדרכי יעקב אבינו שלימדנו להיות הולכי תמים ופועלי צדק ודוברי אמת בלבבנו, [8] אבל פעמים שעל כורחנו עלינו לעשות כמעשה עשָׂו ולבן. וכותב מחבר הפירוש “ליקוטי אנשי שם” לספר בראשית: [9]

בעניין הוא דהנה המשורר הק’ (=הקדוש) אמר ‘ עִם-נָבָר תִּתָּבָר וְעִם-עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל ‘ (תה’ יח: כז) ירצה, כי באותה מידה שרצה ה’ לזכות את ישראל וכו’ כן באותה מידה מצוה עלינו להתנהג בכל מיני ערמה ומרמה נגד רשעים, נחשים ערומים, תיתו טרף, אשר במחשך יערימו ויתכלו עלינו. וכמו שמצווה התורה עלינו ‘לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ ‘ (ויק’ יט:טז) היינו שהחיוב לעשות כמה תחבולות להציל את חברנו הטובע בנהר וכדומה, כן מצוות התורה ‘הבא להרגך השכם להורגו’ ולולא זה יהיה צדיק אובד בצדקו ורשע מאריך ברעתו וכו’.

הסיבוכים בחיי יעקב אבינו באו ללמדנו אורחות חיים, שבעולמנו זה המלא אוון ומרמה לפעמים אין מנוס, ואנו נאלצים ללכת בדרכי לבן הארמי ועשָׂו הרשע ולהשיב לרשע רע כרשעתו, רק בהבדל אחד יסודי: לעולם, גם כשאנו נאלצים לעשות כמעשיהם, לא תמוש מנגד עיננו דמותו של יעקב אבינו, איש האמת, שגם כשנאלץ לעשות כמעשיהם לא הפך לבו להיות כמותם, ובפנימיותו נשאר הפכם של לבן ועשָׂו, כדברי המהר”ל מפראג שהובאו לעיל. כך באין ברֵרה צריך לנהוג בעולמנו זה, עד שיפציע שחר גאולתנו, כדברי המלאך ליעקב ” שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּחַר “. ועל תקופה זו, כשיהיה ה’ אחד ושמו אחד, נתברך יעקב מפי המלאך, והסכים הקב”ה עִמו כי ” לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל “. באותם ימים לא יצטרך עוד יעקב לנהוג בעקבה ובמרמה אלא בשם ” יִשְׂרָאֵל ” יכונה, וכל הנהגתו תהיה של ” הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ “. ולימים אלו, שבהם תפציע שמשו של יעקב ותתגלה צדקתו, מייחלים אנו שיבואו ויגיעו בקרוב. (ע”כ. מומלץ)

 לעומת זאת, רק לפני שבוע קראנו

וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ אֶל-פַּרְעֹ֔ה יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י מְגוּרַ֔י שְׁלשִׁ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה מְעַ֣ט וְרָעִ֗ים הָיוּ֙ יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י חַיַּ֔י

האם יעקב נותן תודה לא-להים, או להיפך – מתלונן?

מעניין להיזכר שסבא אברהם נפטר כשיעקב הנכד היה בן 15. ואבא יצחק נפטר כשהבן יעקב היה בן 120. אבל יעקב מזכיר את הקשר בין סבו ואביו לא-להים, אבל מאומה על הקשר שלו עמהם

וגם מעניין שלעומת אברהם ויעקב אירועי יצחק תופסים מקום מזערי בסיפורי בראשית לעומת היקף הסיפורים על אבא אברהםהבן יעקב והנכדים

בהשוואה בין סיפורי אברהם אבינו ליעקב אבינו, יעקב מנצח בגדול. אבל יש הרבה מהשווה

אברהם נולד באור כשדים, מת בארץ כנען –יעקב נולד בארץ כנען מת במצריים

אברהם היו לו 3 נשים נולדו לו 8 בנים — יעקב יו לו 4 נשים נולדו לו 12 בנים ובת

אברהם היה לו צאן ובקר וכו’ – יעקב היה לו צאן ובקר וכ’

אברהם כמעט שחט את בנו – הבן של יעקב כמעט נרצח על ידי אחיו

על קורות אברהם  יש 13 פרקים (כולל הסיפור על מציאת שידוך ליצחק – על יעקב יש 20 + פרקים (כולל קורות יוסף במצריים וקורות יהודה)

במבט מעל,יעקב הוא אבי האומה “ב-ה הידיעה. . יעקב הוא האבא של 12 השבטים. נכון, אברהם הוא האבא של יצחק וישמעאל (+עוד כמה ילדים שגדלו לשבטים אבל הם לא משמעותיים בהיסטוריה, כולל מדיין ועמלק.)

ההתחלה של האנושות (לפי המסורת) הייתה עם בניו של נח, שם חם ויפת. יפת הוא אבי השבטים האירופיים. חם הוא אבי השבטים האפריקניים ושם הוא אבי השבטים  שיישבו את המזרח התיכון. יופי של היסטוריה מדינית/אנתרופולוגית

(ברור שעורך התנ”ך (או שא-להים שהכתיב את התורה ו)לא רצה להזכיר את האינדיינים ,ואת האבוריג’ינים ועוד. בטח יש לזה סיבה.

כך שעברנו את אברהם והרפתקאותיו, יצחק ומקצת הרפתקאותיו, וכעת בפרשת ויחי, אנחנו מסיימים את 6  הפרשות על הרפתקאות יעקב ובניו

עברנו את

— ויצא יעקב

— וישלח יעקב

— וישב יעקב

— מקץ שנתיים… ויאמר ישראל-

— ויגש  אליו יהודה

— ויחי יעקב –

הארכתי ב CV של יעקב, חשבי שזה יהיה קצר, אבל….. אז רק לפני שאעבור לפרשה, מומלץ לצפייה הרצאת מאיר שלו ב –

http://video.tau.ac.il/events/index.php?option=com_k2&view=item&id=1478&Itemid=556

 והצצה בסדרת תמונות ה –

https://www.google.com/search?sa=N&rlz=1C1CHBF_en-GBAU802AU802&sxsrf=ACYBGNQEvoyKDSghtoI09YjOg86a1cMu3w:1578752459041&q=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95&tbm=isch&source=univ&ved=2ahUKEwieqYmc3_vmAhVmzzgGHeZTDSA4ChDsCXoECAoQJA&biw=1229&bih=578

וקצת -קצת לפרשתנו

עיונים קודמים

פרשת ויחי – תשע’ד
HTTP://TORATAMI.COM/?P=79

פרשת ויחי – תשע”ה
HTTP://TORATAMI.COM/?P=295
(על – יעקב בחומש, העדפת אפריים על מנשה – שיכל ידיו, אשר יקרא אתכם באחרית הימים, פחז כמים, לו ישטמנו זה, חניטת יעקב)

פרשת ויחי – תשע”ו
HTTP://TORATAMI.COM/?P=496
(על- ויחי יעקב..- ותחי רוח יעקב, 17 שנה, יעקב ישראל, ברכת יעקב לנכדיו,..)

פרשת ויחי – תשע”ז
HTTP://TORATAMI.COM/?P=694
(על” תאריכים בתולדות האבות, צוואות השבטים – צוואת בניימין, פרו ורבו, בלבול מספרי שנים, ויקרבו ימי ישראל…בני יעקב…ישראל, והעליתם את עצמותי, קבורת יעקב. מסלול ההליכה, ויחנטו אותו)

פרשת ויחי – תשע”ח

(על: סיכום ימי יוסף האחרונים, פרשה סתומה, ויחי יעקב… ויאסוף רגליו, ישימך א-להים כאפרים ומנשה, האספו ואגידה לכם….ויברך אותם איש..,)

פרשת ויחי – תש”פ

http://toratami.com/?p=1157

(על: אבות ואמהות, שים נא ידך…, אל נא תקברני במצריים,וישתחו ישראל,  ויקח את שני נערי עמו,  שכם אחד על אחיך….. אשר לקחתי….,בחרבי..)

 פסוקים ונושאים נבחרים

(אולי כדאי להפסיק או לצמצם, כי קשקשתי מספיק לגליון אחד. אלא שפטור בלא כלום …..???)

וּמֽוֹלַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר-הוֹלַ֥דְתָּ אַֽחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִֽהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּֽרְא֖וּ בְּנַֽחֲלָתָֽם

מה זה?

אוסף פירושים מסורתיים, ניתן ב –

https://www.mgketer.org/tanach/1/48/6

(לא אצטט)

וקצת פירוש שד”ל מתוך

https://www.facebook.com/440649306105238/posts/687089474794552/

 “: אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי: האם נלמד מכאן דין בכור יורש פי שניים מאחיו? שד”ל: “לא אמר שיהיה יוסף הבכור כראובן … ולא אמר ליוסף שיהיה הוא הבכור, על כן נראה לי כי עד יעקב לא היה (דין) פי שניים (בבכור) נוהג, רק מאהבתו את יוסף רצה שיהיו שני בניו (אפרים ומנשה) במספר השבטים, ואולי מזה נמשך אחר כך משפט פי שניים לבכור”. החידוש הוא שאין משמעות לבן הבכור, אלא כוונת יעקב לצרף את מנשה ואפרים לבניו היורשים את הארץ.

מח,ו: ומולדתך אשר הולדת אחריהם – לך יהיו, על שם אחיהם יקראו בנחלתם: מה טעם ‘על שם אחיהם’? שד”ל: “יעקב לא ידע, או שכח באותה שעה שאין ליוסף אלא שני בנים, ועל כן כשראה אותם אמר מי אלה, כי נולד לו ספק אם הם מנשה ואפרים או אחיהם הדומים להם, ויוסף השיבו שאין לו בנים אחרים זולתם”. ניתן להבין שלקראת מותו ועקב מחלתו, יעקב לא ידע בדיוק מה קורה סביבו.

מח,יט: הקטון יגדל ממנו: במה אפרים היה גדול ממנשה? שד”ל: “וכן היה, כי במניין במדבר היו בני אפרים 40,500, ובני מנשה 32,200, וארץ ישראל נחלקה ליוצאי מצרים, למספר גולגלותם”. מכאן שאפרים היה גדול ממנשה בנחלתו.

מח,כב: אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי: וכי יעקב לחם באמורי? שד”ל: “עבר (לקחתי) במקום עתיד (אקח), והכוונה שייקחו בניו”. למעשה יעקב כאן הכווין את בניו להילחם על הארץ. ע”כ)

ומתוך

https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?t=3836

…..

אמנם הרמב”ן כ’ “יראה שכבר היו לו בנים שהוליד אחרי בואו אליו מצרימה ממה שהוצרך להאריך, ולא אמר “ועתה שני בניך הנולדים לך אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי ומולדתך אשר תוליד לך יהיו”. וזה טעם מה שאמר (לעיל מא נ) וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב, כי אחרי הרעב נולדו לו עוד בנים אחרים, והכתוב לא יזכיר אותם כי אין בהם צורך:”

וכ”כ הר’ חיים פלטיאל ז”ל “לפי הלשון משמע שהיו ליוסף בנים מדקאמר אשר הולדת אחריהם ולא אשר תוליד.” וכן הוא ברד”ק.

והנה יש לדון לפי”ד אותם בנים באיזה שבט נטלו נחלה בארץ ישראל, אם בחלקו של שבט מנשה, או בחלקו של אפרים.

וכ’ ר’ צבי רוטברג בספרו ‘למיסבר קראי’ : “יש לעיין האיך ובאיזה סדר יכללו בנחלתם של אפרים ומנשה ובפשוטו צריך לומר דמחצה לגולגלותם יהיו מצורפים לאפרים ומחצה יצטרפו למנשה” עכ”ל.

ובספר ‘דברי טובה’ כ’ : “אולי הפשט שאותם בנים שנולדו ליוסף אחרי מנשה ואפרים נחלו נחלה שהיתה גם של אפרים וגם של מנשה כלומר נחלה של שני האחים יחד כאמור בפסוק ביהושע והערים המבדלות “לאפרים בתוך מנשה” שאלו הם ערים מיוחדות שהם של אפרים אבל בתוך ארץ מנשה ובזה גם נתקיים הפסוק ומולדתך אשר הולדת אחריהם על שם אחיהם יקראו בנחלתם שיקחו נחלה אשר שייכת לשני האחים יחד”. (ע”כ)

ולסיכום – מבט מכיוון אחר -מבט רפורמע ניתן ב –

http://www.reform.org.il/Heb/holidays/WeeklyPortionArticle.asp?ContentID=1090&gclid=Cj0KCQiAgebwBRDnARIsAE3eZjTG_Htstmnt7UG1FZrnNJ437jOdQnIj4WNouP49PW9aB7QIvu_67z4aAmh7EALw_wcB

(לא אצטט. מומלץ)

 וקצת אפיקורסיות מעניינת, (נראה לי שהזכרתי את המאמר בגליון קודם, אבל מומלץ שוב) לעיין ב –

https://www.hofesh.org.il/freeclass/parashat_hashavua/02/04_vayechi/1.html

ולקינוח (בעיקר לחילונים בלבד) ניתן לעיין ב –

https://drorfo.wordpress.com/2004/01/09/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2-%e2%80%93-%d7%95%d7%99%d7%97%d7%99/

ה

CV

  של יעקב קצת איתגר אותי

ומספיק להיום.

שבת שלום

שבוע טוב

Leave a Reply