Torat Ami

ולמן תספר באזני בנך. כ ‘בפי’ הרא”ש “וא”ת משה היאך היה יודע שהקב”ה היה עתיד להביא את המכת ארבה. וי”ל שהרגיש והתבונן בג”ש דתספר ספרו גבי יואל שיש ארבה בפי ‘וכל הנביאים ניתנו למשה על פה עד בא כל נביא ונביא על נקבים דברי קבלה שלא ניתנו ליכתב אבל בקבלה ואע”פי שאמרו אין דנין דברי תורה מדברי קבלה אם למדה משה רבינו א”כ דנין “. אבל בפי ‘הריב”א כ'” הנני מביא מחר ארבה בגבולך תימא שלא מצינו שאמר הקב”ה מכת ארבה וא”כ למה המזכיר אותה ופרש בפשטי הר”מ מקוצי שלא כלה הברד לפי שנכנע מט ואחר שנכנע הוסיף לחטא. ואמר לו משה אם אינך משלך את עמי בשביל שראית שלא כלה הברד אמר הנני מביא דבר אחר שיגירה הכל והיני הארבה וזהו שנא ‘ויאכל את כל העשב הארץ וכל פרי העץ אשר הותיר הברד. ורבינו יוסף ב”ש פי ‘

ובפי ‘רח”פ כ’ “תימה אנה דבר ה ‘למשה, וי”מ דיליף סיפור סיפור דכת’ כאן למען תספר וכתיב ביואל לבניכם ספרו. היה הרבה נביאות מצינו שאמרו הנביאים ואינו מפורש היכן אמרו הק ‘י”ש, וגם משה בפ’ מן. א”נ שי”ל שנאמרה למשה בפיר ‘הרעצר הדברים נכתב כן בסיפור ובצווי אבל בשליחות שהוצרך לכתוב מה אמרו עבדי פרעה ומה שאמר פרעה למשה לשם ההתחלה והמקומות האחרים שאין להם הסיפור השליחות כמו בצפרדעים ובמכות אחרת לשם המזכיר המכות בציווי אבל אן בארבה לא חש להאריך בציווי רק לרמוז שידעו הדורות שכאן נצטוה משה דבודאי משה לא היה מתרה רק ממה שהיה אומר לו הק” י”ש. וי”מ דארבה רשום כאש”ר התעללתי במצרים “,” וק ‘היכן מצינו שאמר הק’ למשה שום רמז מארבה לומר זאת על פי חקלאות במטה בסימן דצ”ך עד”ש באח”ב בו סיפור לדורות כ”א ארבה, יחד מצינו בארבה של יואל שכתוב בו עלי לבני ‘ספרו ובניכם לבנים ובניהם לדור אחרון וגו’. והלשון של סיפור הדורות הבין משה שהוא מכת ארבה. ורשב”ם פי ‘רמז לו הק’ שנ ‘ואת אותותי אשר שמתי בם ארבה חשך מכת בכורות “. ועי ‘גם דעת זקנים והדר זקנים. והלשון של סיפור הדורות הבין משה שהוא מכת ארבה. ורשב”ם פי ‘רמז לו הק’ שנ ‘ואת אותותי אשר שמתי בם ארבה חשך מכת בכורות “. ועי ‘גם דעת זקנים והדר זקנים. והלשון של סיפור הדורות הבין משה שהוא מכת ארבה. ורשב”ם פי ‘רמז לו הק’ שנ ‘ואת אותותי אשר שמתי בם ארבה חשך מכת בכורות “. ועי ‘גם דעת זקנים והדר זקנים.

וצריך לבאר איזה ענין מיוחד יש בארבה שראוי להיות מסופר לבנים וכו ‘, יותר משאר מכות וניסים. ויתכן דהארבה נקרא צבא ה ‘וחילו וזה הענין המיוחד הנמצא בו, וכמבו’ בחז”ל ע”פ קראי דיואל “כתיב יתרונות הגם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל, עצום עשה דברו כי גדול יום ה ‘ונורא מאד ומי יכילנו, בוא וראה גדולתו של מלך מ”ה הקב”ה שהרי מלך בשר ודם מזמן חיילותיו לעשות מלחמותיו. והוא צריך לפרנסן, בין שהן נלחמין ובין שאינן נלחמים, אבל הקב”ה יש לו הם היו מיני ארבה. שאינן לא אוכלין ולא שותין, הם חיים בגזירתו של הקב”ה. וכשהוא גוזר שיש לי את המלחמה למקום מכעיסיו להשלים את יבול ארצם, הרי הם ננערין ומתגברין לעשות שליחותו, שנא ‘ננערתי כארבה, וכתיב וה’ נתן קולו לבני חילו, וכתיב אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילו הגדול, חיילותיו של מלך בשר ודם אין הפרשים יכולין לעלות בחומה ולכנוס בחלונות, אבל חילויים של הקב”ה כתיב בהו העיר ישקו בחומה ירוצון בבתים יעלו בעד החלונים יבואו כגנב, להב אש כלכלה קש כ”עודום ערוך מלחמה וכתיב ובעד השלח יפלו לא יבצעו, ותרגם יונתן בן עוזיאל ולתר דאינון שליחין אזלין קטלין ולא מקבלין ממון, ולפי שמשלחתם מכה גברתנית היא, הדיג והעיד והתרה שם, כי על פי הכוכין את עמו להיותם לעשות את כל העבודה בשדה, ומינום כורמים ויוגבים ואוספין קייציה, לפיכך הוא דיג להם חילו גרנד מאנה מינים, שרב מאה מינים, צלצל מאה מינים, ילק מאה מינים, חסיל מאה מינים, גברת מאה מינים, חנמל מאה מינים. בכתיב בהו בעיר ישקו בחומה ירוצון בבתים יעלו בעד החלונים יבואו כגנב, וכתיב כקול מכבויות על ראש ההרים ירקדון כקול להב אש כלכלה ככ עצות ערוך מלחמה וכתיב ובעד השלח יפלו לא יבצו ולפי שמשלחתם מכה גברתנית היא, דיג והעיד והתרה שם, כי על פי הקודם כופין אתה צריך לעשות את כל עבודתם בשדה, ומינים כורמים ויוגבים ואוספין קייציה, לפיכך הוא יכתוב את זה החייל הגדול שמנה ומיני ארבה, שהארה יש לו מאה מינים, סלעם יש לו מאה מינים, חרגל מאה מינים, חגב מאה מינים, צלצל מאה מינים, ילק מאה מינים, חסיל מאה מינים, גזם מאה מינים, חנמל מאה מינים “. בכתיב בהו בעיר ישקו בחומה ירוצון בבתים יעלו בעד החלונים יבואו כגנב, וכתיב כקול מכבויות על ראש ההרים ירקדון כקול להב אש כלכלה ככ עצות ערוך מלחמה וכתיב ובעד השלח יפלו לא יבצעו, ותרגם יונתן בן עוזיאל ולאתר דאינון שליחין אשללין מללין ולפי שמשלחתם מכה גברתנית היא, דיג והעיד והתרה שם, כי על פי הקודם כופין אתה צריך לעשות את כל עבודתם בשדה, ומינים כורמים ויוגבים ואוספין קייציה, לפיכך הוא יכתוב את זה החייל הגדול שמנה ומיני ארבה, שהארה יש לו מאה מינים מאה מינים, חרגל מאה מינים, חגב מאה מינים, צלצל מאה מינים, ילק מאה מינים, חסיל מאה מינים, גזם מאה מינים, חנמל מאה מינים “.