אמור תשע”ד

 

From

To:

Subject: FW: אמר = אמור …דבר

Date: Fri, 2 May 2014 22:04:30 +1000

 

פסוקי השבוע

באש תישרף

רגום ירגמו בו

עין תחת עין

ומכה אדם יומת

(מפחיד)

ערב שבת שלום

פרשת אמור – מענינת, גם מבחינת תוכנה וגם מבחינת היקפה, שלל נושאים חשובים, וקצת דרמה, סיפור על בן אישה ישראלית וענשו.

ושוב מה שמגרה בי את הדמיון הוא מתי? מתי נערכו פרקי הפרשה, או כל פרשות התורה’. בא לי לפתח או לאמץ תיאוריה כלשהי בכיוון, שאולי תענה גם על השאילה מדוע?

וכבר הפסוק הראשון = ויאמר ה’ את משה אמר אל הכהנים בני אהרן…- תמוה

איפה אהרון עצמו

. האם אהרון כבר נפטר? נשוי לבטח היה, ואני מניח שאלישבע אשתו, הייתה בתולה עד לנישואיה, גיל 84-85, למרות שהוא לא היה הכהן הגדול עד גיל 84-85

(אני קצת צוחק – לבת שלי קראתי אלישבע)

והרי בפרקים טז, יז ועוד אהרן מוזכר הן בדבור ישיר או דרך משה, וכאן בנושאים מאוד חשובים וקשורים במיוחד לכהנים ולכהן הגדול (מי היה הכהן הגדול הראשון?)  הוא איננו מוזכר, והוא שוב מופיע בפסוק טז

 האם היו לאהרון בנות?

יש בפרשתנו תערובת של מונחים, “כהן גדול”, “מקדש”, “קציר ארצכם” “מחנה”, היכן נאמרו/נכתבו החוקים הקשורים למונחים האלה

 מתי היה הקציר הראשון בתולדות עמינו?

שלא לדבר על התערובת הלא מסודרת של המצוות בחלק הראשון.

 והסיפור המצמרר על בן אישה ישראלית, האיש השני (הראשון לפי הסדר המקראי) שנרגם באבנים ע”י העדה – – שעשוע כנראה נפוץ?? המקושש והנוקב

נוסיף לזה את קורח ועוד כמה מגפות ומלחמות אחים, דבר אחד בטוח – לא היה משעמם במדבר

אז מה יש בפרשתנו

>>>>>>>>>>>>>>>>>

 ארבעה  חלקים עיקריים

מדריך לכהן – שלל חוקים – בתפזורת

מדריך לקרבנות

חגי השנה

בן ישראלית מקלל

בשני החלקים הראשונים יש תערובת מבולבלת של חוקים – אז רשימת המצוות תאיר את המצב

ויקרא, פרשת אמור – מצוות

רסד: מצוות לא תעשה – שלא יטמא כהן למת

רסה: מצוות עשה – שיטמא כהן הדיוט לקרובים ולהתאבל על קרובים

רסו: מצוות לא תעשה – שלא יעבד טבול יום במקדש

רסז: מצוות לא תעשה – שלא ישא כהן זונה

רסח: מצוות לא תעשה – שלא ישא כהן חללה

רסט: מצוות לא תעשה – שלא ישא כהן גרושה

רע: מצוות עשה – לקדש כהנים ולחלוק להם כבוד

רעא: מצוות לא תעשה – שלא יכנס כהן גדול לאוהל המת

רעב: מצוות לא תעשה – שלא יטמא כהן גדול אפילו לקרובים

רעג: מצוות עשה – שישא כהן גדול בתולה בנערותה

רעד: מצוות לא תעשה – שלא יקח כהן גדול אלמנה

רעה: מצוות לא תעשה – שלא יבעול כהן גדול אלמנה

רעו: מצוות לא תעשה – שלא יעבוד במקדש כהן בעל מום קבוע

רעז: מצוות לא תעשה – שלא יעבוד כהן בעל מום עובר

רעח: מצוות לא תעשה – שלא יכנס בעל מום למקדש זר תרומה

רפב: מצוות לא תעשה – שלא יאכל תושב כהן ושכירו תרומה

רפג: מצוות לא תעשה – שלא יאכל כהן ערל תרומה וקודש

רפד: מצוות לא תעשה – שלא תאכל חללה ונשואה לזר תרומה

מצוה רפה: מצוות לא תעשה – שלא לאכול טבל אפילו כהן

רפו: מצוות עשה – שיהיה כל קורבן תמים

רפז: מצוות לא תעשה – שלא להקדיש בעל מום למזבח

רפח: שלא להטיל מום בקודשים

רפט: מצוות לא תעשה – שלא לשחוט בעל מום לקורבן

רצ: מצוות לא תעשה – שלא להקטיר אימורי בעל מום

רצא: מצוות לא תעשה – שלא לזרוק דם בעל מום

רצג: מצוות לא תעשה – שלא להקריב בעל מום אפילו מגוי

רצד: מצוות עשה – שיהיה כל קורבן בן שמונה ימים : מצוות לא תעשה – שלא לשחוט בהמה ובנה ביום אחד

רצו: מצוות לא תעשה – ולא תחללו את שם קודשי

רצז: מצוות עשה – ונקדשתי בתוך בני ישראל

רצח: מצוות עשה – לשבות ביום ראשון של פסח

רצט: מצוות לא תעשה – שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של פסח

ש: מצוות עשה – להקריב קורבן מוסף בשבעת ימי הפסח

שא: מצוות עשה – לשבות ביום השביעי של פסח

שב: מצוות לא תעשה – שלא לעשות מלאכה בשביעי של פסח

שג: מצוות עשה – להקריב מנחת עומר בט”ז בניסן

שד: מצוות לא תעשה – שלא לאכול לחם מתבואה חדשה קודם לעומר

שה: מצוות לא תעשה – שלא לאכול קלי מתבואה חדשה קודם לעומר

שו: מצוות לא תעשה – שלא לאכול כרמל מתבואה חדשה קודם לעומר

שז: מצוות עשה – לספור ספירת העומר ז’ שבועות

שח: מצוות עשה – להביא שתי הלחם בעצרת

שט: מצוות עשה – לשבות ממלאכה בעצרת

שי: מצוות לא תעשה – שלא לעשות מלאכה בעצרת

שיא: מצוות עשה – לשבות ממלאכה בראש השנה

שיב: מצוות לא תעשה – שלא לעשות מלאכה בראש השנה

שיג: מצוות עשה – להקריב קורבן מוסף בראש השנה

שיד: מצוות עשה – להתענות ביום הכיפורים

שטו: מצוות לא תעשה – שלא לאכול ולשתות ביום הכיפורים שטז: מצוות לא תעשה – שלא לעשות מלאכה ביום הכיפורים שיז: מצוות עשה – לשבות ממלאכה ביום הכיפורים

שיח: מצוות עשה – להקריב קורבן מוסף ביום כפור

שיט: מצוות עשה – לשבות ממלאכה ביום ראשון של סוכות

שכ: מצוות לא תעשה – שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של סוכות

שכא: מצוות עשה – להקריב קורבן מוסף בשבעת ימי הסוכות

שכב: מצוות עשה – לשבות ממלאכה בשמיני עצרת

שכג: מצוות לא תעשה – שלא לעשות מלאכה בשמיני עצרת

שכד: מצוות עשה – להקריב קורבן מוסף בשמיני עצרת

שכה: מצוות עשה – ליטול ארבע מינים בסוכות

שכו: מצוות עשה – לישב בסוכות בשבעת ימי הסוכות

62 מצוות – החל מיחסי אישות של כהן בכלל וכהן גדול בפרט, עד לישיבה בסוכה, דרך מצוות הקשורות בישיבה בארץ, וקצת בלבול בקביעת תאריך לחג שבועות

המדריך לכהן כולל כ- 22 מצוות, דיני טומאה, איסור והיתר בחיתון

מעניין להסתכל ברשימה, מעניין אם לאחר הקמת בית המקדש השלישי, תהיה עדיין אפלייה של כהנים נכים (מלידה או מתאונה)

ומעניינת מצווה “רצה” שלא לשחוט בהמה ובנה ביום אחד. כנראה שמותר לשחוט יום אחד אחרי

ועוד כ- 16 מצוות לגבי החגים וכו’

אתעכב על בן הישראלית וכרגיל כל הכבוד לגוגל

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2892563&forum_id=1364

המאמר מנסה לענות על מספר שאילות – אצטט

>>>>>>

“פרשת אמר (פרק כד למנינם)

(י) וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי:

(יא) וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן:

(יב) וַיַּנִּיחֻהוּ בַּמִּשְׁמָר לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל פִּי ה’: פ

הסיפור פשוט, אבל הוא מעורר שאלות ברגע שחושבים עליו, אלא שהסיפור המקראי מקצר ואינו מספק את מלוא המידע שהיינו רוצים לקבל.

(אני יוצא מן ההנחה שהסיפור נועד להוות שלימות. הוא מספר את מלוא הסיפור הדרוש כדי להעביר מסר. והוא משתמש בכלים ספרותיים כדי לעשות זאת. המקרא מחכה לנו שנתשאל אותו ונחשוב כדי לעמוד על מה שאינו גלוי בהכרח במבט ראשון או בהקשבה ראשונה).

“ויצא” – מהיכן יצא?

איך זה שיש בן אשה ישראלית מאיש מצרי?

מדוע נאמר “בתוך בני ישראל”? וכי היכן זה היה אמור להיות? לא שם?

“וינצו” – על מה רבו?

ועוד שאלות:

מדוע נזכר שם אמו רק בהמשך?

וגם: הכיצד לא ידע משה את דינו? שאלה אחרונה זו חשובה מאד, והיא מעידה כי התורה לא ניתנה כולה בסיני אלא חלקה התפרש לאחר מכן. אבל לא אעסוק בנושא חשוב זה כאן…. “

>>>>>

מעניין לעיין במאמר הנ”ל של האתר החרדי – שמודה שהתורה לא ניתנה בסיני

ומאמר אחר מעניין שדן בעיקר בנושא מי הוא יהודי לפי האמור בן איש מצרי וגו’

http://www.biu.ac.il/ICJI/Parasha/emor/klien.docבהנאההארות1.פרק  כא פסוק ט’ =באש תישרף . [כיצד שורפין אותה] א״ר מתנה,. פתילה של אבר היו עושין לה , ומקיףלה חבילי זמורות ונקלה  (?), אתיא שריפה שריפה מבני אהרן מה להלן שריפת נשמה    וגוף קיים , אף כאן שריפת גשמה וגוף קיים2.פסוק יד = לא יקח כי אם בתולהלא יקח . ואפילו בהעראה , דילפינן קיחה קיחה מחייבי כריתות , לא יקח, פרט לכהן גדול שנשא אחותו אלמנה [שאינו לוקח משום אלמנה].לא יקח . אמר רב יהודה כהן גדול באלמנה לוקה שתים , אחת משום לא יקח ואחת משוםלא יחלל , וללקי נמי משום לא יחלל זרעו — כשלא גמר ביאתו .לא יקח. אמר רבא , בעל לוקה, לא בעל אינו לוקה , משום דכתיב לא יקח ולא יחלל , מהטעם לא יקח משום לא יחלל

  1. פסוק יג =או פיסח , בין חיגר בשחי רגליו בין חגר ברגלו אחת , רגלו חלולה ועקומה ודומה למגלמניין, תייל או פסח.או חרום . ת”ר , חרום זה שחוטמו שקוע, חוטמו סולד , חוטמו בולס , חוטבו ניטףמניין, ת״ל או חרום – (חוטמו סולד הוא שקצר בארכו, פ״פ רש״י, וחוטמו בולס הוא שנסתמו נקביו, וחוטמו נוטף הוא ארוך ותלוי מלמטה משפתו, או שרוע, שרוע זה שנשמטה ירכו, פוקה (בליטת עצם) יוצא מגודלו, עקבו יוצא לאחוריו,פרסתו רחבה כשל אווז מניין ת״ל או שרוע4. פרק כב פסוק יא’ קנין כ ס פ ו , תניא , מניין לכהן שנשא אשה וקנה עבדים שיאכלו בתרומה , שנאמר וכהןכי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ,קנין כספו . תניא , מניין לאשת כהן שקנתה עבדים ועבדים שקנו עבדים שיאכלו בתרומה ,שנאמר וכהן כי יקנה נפש קניין כספו הוא יאכל בוו , קניינו שקנה קניין אוכל ,קנין כספו – בת ישראל הניסת לכהן חרש אינה אוכלת בתרומה , מאי טעמא , קנין כספואמר רחמנא , והאי לאו בר קנין הוא קנין כספו , אמר עולא , דבר תורה ארוסת בת ישראל אוכלת ב תרומה , 5. פרק כב פסוק כז = תחת אמו תחת אמו . יכול אפילו יצא ממנה כשהיא מתה , ת״ל (פ׳ משפטים) שבעה ימים יהיה עם אמו, אי עם אמו יכול עד שיהיה עם אמו כל שבעה , ת״ל תחת אמו , הא כיצד , אפילו נתקיימה לו אמו שעה אחת

6. פרק כג פסוק ב’ = מקראי קודש מקראי קודש. ת”ר , זכור את יום השבת לקדשו ( פ ׳ יתרו), מהו לקדשו — לקדשו בברכה , מכאן אמרו , מקדשין על היין בכניסתו , ואין לי אלא שבת , יו״ט מניין, ת״ל אלה מועדי ה׳ וגו 7. פרק כד פסוק ד’ = על המנורה הטהורה על המנורה הטהורה . על טהרה של מנורה , שלא יסמכם בקיסמים ובצרורות

8. פרק כד פסוק יד = ורגמו אותו אותו רוגמים ערום אבל את האישה רוגמים בכסותה

שאילות

1. והוא אישה בבתוליה  מה עם בוגרת בתולה – מותרת לכהן גדול?

2.  פרק כג פסוק ו, = חג המצות איך יודעים שבסוכות לא חייבים מצות? (לא – לא המצאתי את זה)

3. כמה פעמים מופיעה המילה “דבר” בפרשתנו?

שבת שלום

להת

עמינדב

 

Leave a Reply