From:
To:
Subject: FW: בהר סיני … כי תבואו
Date: Fri, 9 May 2014 18:13:24 +1000
פסוק השבוע
וישבתם על הארץ לבטח
וציויתי את ברכתי לכם
(הבטחות על תנאי)
ערב שבת שלום
פרשה קצרצרה ביותר – ס”הכ 57 פסוקים שמהם 55 בפרק אחד ועוד שניים בתחילת הפרק השני – שבשנה לא מעוברת היא מחוברת לפרשת בחוקותי
אז קשה לי (כמו במקרים קודמים) לקבל את הקביעה “הילדותית” (שכך שטפו לי את המוח בילדותי) שכל חוקי התורה (והתורה בכלל) ניתנו בזמן שבני ישראל היו במדבר.
טוב הכל כאילו, ואשתדל לא לחזור על זה.
הפרשה מיוחדת בזה שכל כולה היא מצוות הקשורות בהתישבות בארץ, אין סיפורים, אין קורבנות ורק מצווה אחת שבין אדם למקום,
זו פרשה עניינית ומעשית על נושאי חקלאות נדל”ן וכח אדם – עבדות
ווהמצוות בחלקן אינן ברורות, למשל “וכרמך לא תבצור”. האם רק את הגפנים אסור לבצור?
ויש ששואלים, האם מותר לאכול ישר מהעץ, בלי “לקטוף”. ואכן אין פלא שיש תלמוד בבלי עם 37 מסכתות ו- 2,711 דפים בתור התחלה לכמות הספרים האין-סופית שהצטברה ומצטברת לאוצר התרבות היהודית ההלכתית
אז כבמקרים דומים נסתכל ברשימת המצוות
ויקרא, פרשת בהר
מצוות חקלאיות
שכז: מצוות לא תעשה – שלא לעבוד אדמה בשביעית
שכח: מצוות לא תעשה – שלא לעבוד עבודת אילן בשביעית
שכט: מצוות לא תעשה – שלא לקצור ספיחים בשביעית
של: מצוות לא תעשה – שלא לבצור ענבים בשביעית
שלא: מצוות עשה – לספור שנות יובל ז’ שמיטות
שלב: מצוות עשה – לתקוע בשופר ביום כיפור בשנת היובל
שלג: מצוות עשה – לקדש שנת החמישים
שלד: מצוות לא תעשה – שלא לעבוד אדמה ביובל
שלה: מצוות לא תעשה – שלא לקצור ספיחים ביובל
שלו: מצוות לא תעשה – שלא לבצור ענבים ביובל
דיני מסחר
שלז: מצוות עשה – לדון דין מקח וממכר
שלח: מצוות לא תעשה – שלא להונות במקח וממכר
שלט: מצוות לא תעשה – שלא להונות חברו בדברים
דיני נדל”ן שמ: מצוות לא תעשה – שלא תמכר הארץ לצמיתות
שמא: מצוות עשה – להשיב קרקעות לבעלים ביובל
שמב: מצוות עשה – לגאול בתי ערי חומה עד שנה
שמג: מצוות לא תעשה – שלא לשנות לעשות עיר מגרש ולא מגרש עיר ולא שדה מגרש ולא מגרש שדה
דיני מסחר
שמד: מצוות לא תעשה – שלא להלוות בריבית
דיני עבדים
שמה: מצוות לא תעשה – שלא לעבוד בעבר עברי בבזיון
שמו: מצוות לא תעשה – שלא למכור עבד עברי בבזיון
שמז: מצות לא תעשה שלא לעבוד בעבד עברי בפרך
שמח: מצוות לא תעשה – שלא להניח לגר תושב לעבוד בעבד עברי בפרך
שמט: מצוות עשה – לעבוד בעבד כנעני לעולם
דיני עבודה זרה
שנ: מצוות לא תעשה – שלא להשתחות על אבן משכית
ושאילה
למה לא כוללים ברשימה את שמירת שבת ויראת המקדש?? פרק כו פסוק א – שאולי שייך לפרשה הבאה?
אסתכל על מצווות היובל, שנת ה 50, מה משמעותה הישנה ומשמעותה כיום, האם שנת ה-50 היא שנת ה- 49? האם אנחנו מקיימים את שנת היובל, והספירה של שנות השמיטה מתחילה בשנה ה 51? אז מה עושים? מגוגלים ואכן
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13073
שבו מסבירים את המילה “יובל” במשמעות יוביל” – הובלה לשחרור
(אגב רש” מסביר שיובל זה השופר – והכוונה הי לתקיעה של השופר ביום הכיפור)
המאמר קצת מייגע, חלקו הראשון והאחרון שייכים לפרשתנו, וחלקו מהאמצעי דן בנושא השבת – היום השביעי
מאמר יותר מעניין ומאוד מומלץ הוא
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%95%D7%91%7%9C
מסתבר שאי שם הפסיקו לקיים את מצוות היובל – החקלאית, והעסקית
(לדעתי – מי – שהם החליטו שכל העסק של היובל הזה הוא ——– (צונזר) לא מעשי ??? – וזה מעורר תמיהות למה דווקא מצווה זו בוטלה)
גם נושא השמיטה שכל כך מקפידים עליו בימינו הוא מבולבל, גם השאילה למה?? וגם כל הפרטים של מה מותר ומה אסור.
אם מותר למכור את האדמה לשאינו יהודי, אז למה בכלל, ולמה רק בארץ ישראל
בזמנו חשבתי שאת שנת השמיטה בכל הקשור לגידולי אדמה חד שנתיים אפשר לקבל בהגיון כלשהו. אולי כדאי לתת לקרקע לנוח. את האיסור לבצירת ענבים (פירות) כל שנה שביעית קשה להבין
האם זה טוב לעץ שכל שנה שביעית משאירים את הפרי לרקוב על העץ? או לקטוף את הפירות ולהפקירם? והאם זה רק ענבים או כל פרי העץ? לא יודע
הצצתי בכמה דעות על הציווי לשנת שמיטה ומסתבר שיש דעות שזו לא מצווה חקלאית אלא מצווה של בין אדם למקום – לדוגמא
halachayomit.com/…/AKchidonshemita%201-2.do
אצטט
“בשמיטה אנחנו מכירים שה’ הוא אדון כל…אנחנו מראים שאנחנו מאמינים שה’ נותן כוח לכל
הפירות, הירקות וכל היבול לצמוח?
יפה
בעצם – למה צריך לעשות שמיטה כוללת? כלומר, למה אי אפשר לחלק את השדות ל-7 חלקים,
וכל שנה רק שביעית מהשדות תנוח?
ואת נושאי העבדות והנדל”ן אשאיר למחשבה בסבב הבא וכן נושאי גאולת הארץ, בתי עיר חומה ועוד
הארות
1.
פסוק ב = וכי תבואו אל הארץ
כי תבאו אל הארץ. תניא , יכול משבאו לעבר הירדן, ת״ל אל הארץ , הארץ המיוחדת, ,
יכול משבאו לעמון ומואב ת״ל אל הארץ אשר אני נותן לכם, ולא לעמון ומואב
2.
פסוק ד = ובשנה השביעית
ובשנה השביעית . תניא , באחד בתשרי ר״ה לשמיטין, דכתיב בשנה השביעית
שבת שבתון יהיה לארץ וגמר שנה שנה מראשית השנה (פי עקב ) , מה התם
מתשרי אף הכא מתשרי
3.
פסוק ה = לא תקצור …
ל א תקצור וגו׳ לא תבצור , מהו לא תקצור ולא תבצור , לא תקצור כדרך הקוצרים ולא
תבצור כדרך הבוצרים, אלא אתה קוצר ובוצר בשנוי
(מעניין)
4.
פסוק יג = תשובו איש אל אחוזתו
תשובו. לרבות את המתנה שחוזרת ביובל .
תשובו. לרבות המוכר שדהו ועמד בנו וגאלה שתוזרת לאביו ביובל
5.
פסוק יד – אל תונו
אל תונו . תנן , כמה שיעור אונאה , ארבעה כסף מעשרים וארבע כסף לסלע שתות
למקח
(כלומר לא להעלות מחיר מצרך מעל 16 אחוז רווח)
6.
פסוק לו= נשך ותרבית
נשך ותרבית . איזהו נשך ואיזהו תרבית , נשך זה המלוה סלע בה׳ דינרין סאתים חטים
בשלוש , ותרבית זה המרבה בפירות;
7.
פסוק לו = וחי אחיך עמך
וחי אחיך עמך . תניא , שנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהם קיתון של מים , אם
שניהם שותים שניהם מתים ואם שותה אחד מהם מגיע לישוב , דרש ר׳ עקיבא, וחי אחיך
עמך , חייך קודמין לחיי חברך
שאילות
1.
פסוק כ = ולא נאסוף
2.
מה יש לאסוף? (אם לא זורעים מה אוספים?
3.
פסוק לה = גר ותושב
מה ההבדל בין גר לתושב?
4.
תשע”ד – באיזה מיקום שנה זו היא בלוח שנת ביובל?
שבת שלום
להת
עמינדב