From:
Date: Sun, Mar 1, 2020 at 2:44 AM
Subject: וזאת התרומה, כְּר֨וּב אֶחָ֤ד מִקָּצָה֙ מִזֶּ֔ה, וְיַחְדָּ֗ו יִהְ, י֤וּ תַמִּים֙ עַל-רֹאשׁ֔וֹ
To:
ערב שבת שלום
פרשת תרומה
וזאת התרומה אשר תקחו
מי הם הלוקחים? – (המשך עיון – להלן)
בינתיים- מעניין לעיין (כללית ) ברביעיית הפרשות האחרונות, החל מהיציאה (או הגירוש) ממצריים.
בשלח – בני ישראל “נשלחים” ממצריים ונודדים לכיוון צפון (בערך).
הפרשה מליאה בעלילות, מעבר ים סוף ניסי כולל שירה, מסעות וחניות, בעיות של מחסור במים ואספקת מזון יומיומיים, ובנוסף מוטלת מצווה מאוד חברתית שימושית – מצוות יום מנוחה שבועי.
יתרו – פרשה שמתחילה בתיאור מפורט של ביקור “מפתיע” של חותן משה והתערבותו בנוהל מערכת השיפוט ע”י חתנו – משה מנהיג העם. הפרשה ממשיכה במסע נוסף ושוב – חנייה שביעית או שמינית שני ובהמשך, תיאור מפורט של ההכנות לקראת הופעה אור קולית על הר סיני, הופעה מאוק דרמטית כשבסיומה ניתנים כ – 3 מצוות (שלא כל כך לעניין)
משפטים – פרשה שרובה מפרטת 53 חוקים/משפטים/מצוות, רובן מצוות שבין אדם לחבירו, ולסיום תיאור הכנות משה, צוות עוזריו לקראת עליית משה להר
תרומה – פרשה שכולה מתארת תוכנית לבניית משכן וכליו כולל “ציווי” לאיסוף תרומות.
מה זה אומר לנו? לא יודע.. משהו על הגישה בעריכת התורה?יש לנו ב – 4 פרשות הללו – המעבר מתיאורי עלילה לרשימת דרישות והטלת משפטים/חוקים/מצוות (ופה ושם מופיעה עלילה נוספת לגיוון)
עיונים קודמים
פרשת תרומה – תשע”ד
http://toratami.com/?p=102
פרשת תרומה – תשע”ה
http://toratami.com/?p=328
(על: למה משכן?, מהו אהל מועד, ועשו לי מקדש… כן תעשו, כל אשר אני מראה אותך…, ועשה כרוב אחד… ועשה אותה כרובים)
פרשת תרומה – תשע”ו
http://toratami.com/?p=536
(על: התורה במספרים, כלי המשכן ומבנהו, ציורים)
פרשת תרומה – תשע”ז
http://toratami.com/?p=725
(על: התפתחות הכתיבה והכתיבה על המשכן, ויקחו לי תרומה , המשכן ומקדש שלמה, חומרים וצבעים, ונועדתי לך שם ודיברתי איתך)
פרשת תרומה – תשע”ח
http://toratami.com/?p=951
(על: כתיבת פרטים חוזרים, משמעות המשכן, מצוות תרומה לפני מעשה העגל או אחריו, ויקחו לי …, וזאת התרומה, ועשית מנורת זהב… גביעים משוקדים, ועשו לי מקדש… תבנית המשכן, ככל אשר אני מראה אותך…הראית)
פרשת תרומה – תשע”ט
(על: ועשו…. ועשית…. תעשה, לי מקדש ושכנתי בתוכם, ….לי מקדש שכנתי בתוכם)
ולפרשתנו —
לרענון – מומלץ לעיין בתיאור מסכם על המשכן ב –
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9F
(לא אצטטhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9F)
ובקריאה רגילה -במבט ראשוני (או שני) יש לנו פרשה “פשוטה” שמכתיבה/מצווה (בחלק ראשון חשוב) מה צריך כדי לבנות מקדש נייד מצוייד בכל הדרוש לעבודה לא-להות. מסתבר שא-להים/ה’ הוא בין השאר גם ארכיטקט וגם בעל דריקות למבנה וריהוט פנים יקר ערך.
הפרשה כוללת – לפי סדר הכתוב (וכבר עיינתי בזה לפני 4 שנים (עם תמונות בגליון -) ב –
(מומלץ לעיון)
ותמונות ו/או ציורים ו/או הסברים של כלי המשכן ו ניתנים ב –
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9F
או כלי המשכן ב
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9F
או תמונות לבחירה ב –
אבל ראשית קצת על מידות עם שווה ערך לימינו. מסתבר שהדעות חלוקות והן נעות בין ערך מינימלי למקסימלי.. מתוך
אצבע – 1.9 ס”מ – 2.4 ס”מ
טפח – = 4 אצבעות
אמה – 6 טפחים – 45.6 ס”מ – 57.6 ס”מ
ומתוך
כיכר זהב = 33 ק”ג – 50 ק”ג
ולמעוניינים/ות בחזרה (קצת משעממת) אז פרשתנו כוללת
קטע ראשון קצר – הקדמה –
— ציווי להתרמה המונית של חומרים = וְזֹאת֙ הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּקְח֖וּ מֵֽאִתָּ֑ם =
— זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת:
— וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים:
— וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַֽעֲצֵ֥י שִׁטִּֽים:
— שֶׁ֖מֶן לַמָּאֹ֑ר בְּשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים:
–אַבְנֵי-שֹׁ֕הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָֽאֵפֹ֖ד וְלַחֹֽשֶׁן:
קטע שני – רשימת תכולה – פירוט ריהוט פנים
— אֲר֖וֹן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אָרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֨צִי֙ רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹֽמָתֽוֹ:
— או בערך 1.5X0.75X075 מטר. הארון מצופה זהב, ובנוסף (ללא מידות)
— אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב
— בַדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָֽב:
— כַפֹּ֖רֶת זָהָ֣ב טָה֑וֹר אַמָּתַ֤יִם וָחֵ֨צִי֙ אָרְכָּ֔הּ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי רָחְבָּֽהּ: (חסר עובי)
— שְׁנַ֥יִם כְּרֻבִ֖ים זָהָ֑ב מִקְשָׁה֙ (חסר משקל וגודל)
— שֻׁלְחָ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֤יִם אָרְכּוֹ֙ וְאַמָּ֣ה רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹֽמָתֽוֹ: 1.0X0.5X0.75 מטר (מצופה זָהָ֣ב טָה֑וֹר) ..
— זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב: .. מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב .. זֵר-זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתּ֖וֹ סָבִֽיב:
— אַרְבַּ֖ע טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב
— בַּדִּים֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָ֑ב
–קְּעָֽרֹתָ֜יו וְכַפֹּתָ֗יו וּקְשׂוֹתָיו֙ וּמְנַקִּיֹּתָ֔יו … זָהָ֥ב טָה֖וֹר
–מְנֹרַ֖ת זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה …כִּכַּ֛ר זָהָ֥ב טָה֖וֹר (כ – 40 ק”ג)
— וּמַלְקָחֶ֥יהָ וּמַחְתֹּתֶ֖יהָ זָהָ֥ב
— הַמִּזְבֵּ֖חַ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חָמֵשׁ֩ אַמּ֨וֹת אֹ֜רֶךְ וְחָמֵ֧שׁ אַמּ֣וֹת רֹ֗חַב רָב֤וּעַ יִֽהְיֶה֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת קֹֽמָתֽוֹ: 2.5X2.5X1.5מטר מצופה נחושת
–קַרְנֹתָ֗יו עַ֚ל אַרְבַּ֣ע פִּנֹּתָ֔יו….:
— סִּֽירֹתָיו֙ לְדַשְּׁנ֔וֹ וְיָעָיו֙ וּמִזְרְקֹתָ֔יו וּמִזְלְגֹתָ֖יו וּמַחְתֹּתָ֑יו …. נְחֹֽשֶׁת:
–מִכְבָּ֔ר מַֽעֲשֵׂ֖ה רֶ֣שֶׁת נְחֹ֑שֶׁת .. עַל-הָרֶ֗שֶׁת אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת נְחֹ֔שֶׁת
— בַדִּים֙ לַמִּזְבֵּ֔חַ .. עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים
קטע שלישי – פרטי המבנה
חֲצַ֣ר הַמִּשְׁכָּ֑ן …
–לִפְאַ֣ת נֶֽגֶב-תֵּ֠ימָ֠נָה קְלָעִ֨ים לֶֽחָצֵ֜ר שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר מֵאָ֤ה בָֽאַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ לַפֵּאָ֖ה הָֽאֶחָֽת: 50 מטר
וְעַמֻּדָ֣יו עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָֽעַמֻּדִ֛ים וַֽחֲשֻֽׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף:
— וְכֵ֨ן לִפְאַ֤ת צָפוֹן֙ …
וְרֹ֤חַב הֶֽחָצֵר֙ לִפְאַת-יָ֔ם קְלָעִ֖ים חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה עַמֻּֽדֵיהֶ֣ם עֲשָׂרָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָֽה:
–וְרֹ֣חַב הֶֽחָצֵ֗ר לִפְאַ֛ת קֵ֥דְמָה מִזְרָ֖חָה …
— וַֽחֲמֵ֨שׁ עֶשְׂרֵ֥ה אַמָּ֛ה קְלָעִ֖ים לַכָּתֵ֑ף עַמֻּֽדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה:..
— לְשַׁ֨עַר הֶֽחָצֵ֜ר מָסָ֣ךְ | עֶשְׂרִ֣ים אַמָּ֗ה תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן וְתוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָ֖ר מַֽעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑ם עַמֻּֽדֵיהֶ֣ם אַרְבָּעָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם אַרְבָּעָֽה:
–כָּל-עַמּוּדֵ֨י הֶֽחָצֵ֤ר סָבִיב֙ מְחֻשָּׁקִ֣ים כֶּ֔סֶף וָֽוֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף וְאַדְנֵיהֶ֖ם נְחֹֽשֶׁת: …
הַמִּשְׁכָּ֥ן
— עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים
–אֹ֣רֶךְ | הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁמֹנֶ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֨חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּֽאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָֽאֶחָ֑ת 14X2מטר
–חֲמֵ֣שׁ הַיְרִיעֹ֗ת תִּֽהְיֶ֨יןָ֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל-אֲחֹתָ֑הּ וְחָמֵ֤שׁ יְרִיעֹת֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל-אֲחֹתָֽהּ:
— לֻֽלְאֹ֣ת תְּכֵ֗לֶת….חֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת… בַּיְרִיעָ֣ה הָֽאֶחָת֒ וַֽחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת … בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית
— חֲמִשִּׁ֖ים קַרְסֵ֣י זָהָ֑ב
— יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים לְאֹ֖הֶל … עַשְׁתֵּֽי-עֶשְׂרֵ֥ה יְרִיעֹ֖ת …אֹ֣רֶךְ | הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁלֹשִׁים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֨חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּֽאַמָּ֔ה… 15X2 מטר
— חֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָֽאֶחָ֔ת … וַֽחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת עַ֚ל שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַֽחֹבֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית:
— קַרְסֵ֥י נְחֹ֖שֶׁת חֲמִשִּׁ֑ים
— מִכְסֶה֙ לָאֹ֔הֶל עֹרֹ֥ת אֵילִ֖ם מְאָדָּמִ֑ים וּמִכְסֵ֛ה עֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים מִלְמָֽעְלָה:
הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן
— עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים עֹֽמְדִֽים: עֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת אֹ֣רֶךְ הַקָּ֑רֶשׁ וְאַמָּה֙ וַֽחֲצִ֣י הָֽאַמָּ֔ה רֹ֖חַב הַקֶּ֥רֶשׁ הָֽאֶחָֽד 5.0X0.75מטר
–וְאַרְבָּעִים֙ אַדְנֵי-כֶ֔סֶף תַּֽעֲשֶׂ֕ה תַּ֖חַת עֶשְׂרִ֣ים הַקָּ֑רֶשׁ
— בְרִיחִ֖ם עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים
פָרֹ֗כֶת
–תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר (אין מידות)
— עַל-אַרְבָּעָה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים מְצֻפִּ֣ים זָהָ֔ב וָֽוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב עַל-אַרְבָּעָ֖ה אַדְנֵי-כָֽסֶף: ….
מָסָךְ֙
–לְפֶ֣תַח הָאֹ֔הֶל תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַֽעֲשֵׂ֖ה רֹקֵֽם: (אין מידות)https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9F
–לַמָּסָ֗ךְ חֲמִשָּׁה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים וְצִפִּיתָ֤ אֹתָם֙ זָהָ֔ב וָֽוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב … חֲמִשָּׁ֖ה אַדְנֵ֥י נְחֹֽשֶׁת:
(מספיק – אני מתבלבל, הכל כתוב ומפורט – פרט לעובי הקרש. צריך לתת את זה לארכיטקט ו/או קבלן בניין, שם ישברו את הראש. טוב יש ציורים. למשל מ=(וכבר הראיתי לפני שנתיים שלוש) אבל מעניין שנית, מתוך
וניתן לראות שלא כל המידות והמשקלים ניתנים ברשימת ההוראות
אז הכל (כמעט) די פשוט, במיוחד אם נתעלם ממה שחסר או סותר, ואז נוכל לבנות משהו דומה. (ויש לפחות דוגמה אחת טובה באתר תמנע)
אבל — הפרשה מפסיקה להיות פשוטה כשמתחילים לשאול שאילות —
שאילות –טכניות מצד אחד- “איך” למשל – איך לבנות את החושן? איך הובילו את כל חלקי המשכן המפורט?
שאילות – מעשיות (הגיוניות) מצד שני – “מהיכן”, – מהיכן החומרים? הזהב, הכסף, עצי שיטים? מי הן התחשים?
ושאילות – פילוסופיות/מהותיות מצד שלישי – “למה ומדוע”, למשל לשם מה ה’ צריך משכן זמני? למה מזבח (והקרבת) קטורת סמים?
בגליונות קודמים כבר עיינתי בשאילות לעיל .אבל עדיין הנושא מעורר את הדמיון והיצר לדעת עוד ועוד. אז אציין שוב כמה :עובדות כמו מידות משקל והערכה כספית לפי דעת מומחים לנושא – או מומחים לבנייה ועיצוב פנים
ובתור תרגול נוסף לקוראים/ות – אוסף (מסורתי של) מאמרים וקטעים על הנושא “אשר על המשכן” מובא ב –
(מומלץ למעוניינים/ות בעיון ולימוד על כל הקשור לנושא “המשכן”)
ומשהו הפוך – מתוך מאמר (יותר אובייקטיבי/חילוני ???) שנותן הערכה מתונה (די מינימלית) ב –
http://ivri.org.il/2019/03/imagined-tabernacle/
…..
התורה הקדישה למשכן המדברי ולעבודה בו עשרות פרקים ואלפי פסוקים, תוך פירוט מדוקדק של מבנהו והחומרים ממנו הורכב, כמו ששמענו במו אוזנינו (=אלו שלא קוראים עלונים) בפרשיות השבוע האחרונות. דא עקא, כשמתעמקים קצת בפרטים מגלים שפרויקט הבנייה המתואר בתורה הוא (כמעט) בלתי אפשרי מבחינה ריאלית.
אז בעקבות דיון מרתק וגדוש עקיצות אישיות (נגדי!) שהיה לי בפורום עצכ”ח, אמרתי לעצמי – למה שרק אני אהנה? לכן אזרתי כגבר מקלדתי לסכם את הדברים בבלוג, ולזכות לתגובות (ענייניות, אני מקווה!) מאת הקוראים, שצמאה נפשם לקצת ארכאולוגיה מדברית עתיקה, במקום דיונים ממוחזרים בפוליטיקת הבחירות.
קודם כל חשוב לציין דבר ברור (ובכל זאת) – מהפירוט הדקדקני בתורה ברור שהכותב לא התכוון לרגע שנחשוב שמדובר כאן בנס: ההתערבות האלוהית היחידה היא בחירת בצלאל ואהליהב לניהול הפרויקט (שמות לה): “רְאוּ קָרָא ה’ בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה… וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן, מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב…” – כל השאר הוא מעשה ידי אדם: החל בחומרים שנלקחו מנדבת העם, דרך העבודה עצמה שנעשתה על ידי העם, וכלה בטכניקת הבנייה שהסתמכה (לכאורה – כמו שנראה מייד) על טכנולוגיות זמינות כמו מבנה מקרשים, טוויית בדים וכדומה. כך שהניתוח הטכני שאעשה פה עולה בקנה אחד עם רוח הדברים – בניגוד, למשל, לנסיונות ה’ריאליסטיים’ להסביר את עשר המכות או קריעת ים סוף שנועדו לכישלון מראש, שהרי הכותב מצהיר שמדובר ביד אלוהים.
העובדה הבעייתית הראשונה שיש לתת עליה את הדעת, היא משך הזמן הקצר עד להפליא של פרויקט הבניה – לפי חישובי חז”ל הנתמכים בפסוקי התורה, המשכן נבנה בין י”א תשרי ל-א’ ניסן, כלומר – תוך כחצי שנה בלבד. ולמה “בלבד”? כי בזמן הזה אמורים היו להספיק: א) לתכנן בפרוטרוט את הבניה. ב) להשיג את כל החומרים המיוחדים (ראו להלן). ג) לחלק את העבודה בין עשרות אלפי המתנדבים (ככל שיש יותר אנשים ככה הבלגן גדל, כנודע). ד) לבנות כבשנים להתכת המתכות. ה) לתקן טעויות שמן הסתם קרו, ועיכבו את הבניה. ו) לבצע את כל העבודה בסופו של דבר.
כל זה נעשה במדבר החשוף לפגעי מזג האוויר (זו תקופת החורף), כשברקע התנכלויות של שבטים עוינים (עמלק היה מן הסתם רק אפיזודה אחת מני רבות), וללא כל סיוע חיצוני, לפי הכתוב. רק לשם השוואה, לבניית מקדש שלמה נדרשו שבע שנים (מל”א ו, לח) – ואמנם מדובר בפרויקט מורכב יותר, אבל המשאבים של שלמה היו לאין ערוך גדולים יותר, ואפילו הוא נזקק לסיוע חיצוני!
מאיפה החומרים?!…….
?העצים…..
טו וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים. טז עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד.
בעברית של ימינו, מעצי השיטים עשו קרשים באורך של 5 (!) מטר וברוחב של 75 ס”מ – העובי לא מוזכר, אבל כמו שנראה בהמשך, הוא היה בערך חצי מטר…..
הכסף, הזהב והנחושת…..
כמויות המתכות שנתרמו (שמות לח):
זהב ~30 כיכר (כ-1.2 טון) : “כָּל הַזָּהָב הֶעָשׂוּי לַמְּלָאכָה בְּכֹל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ וַיְהִי זְהַב הַתְּנוּפָה תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ”
כסף ~102 כיכר (כ-4 טון): “וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ”
נחושת ~71 כיכר (כ-3 טון): “וּנְחֹשֶׁת הַתְּנוּפָה שִׁבְעִים כִּכָּר וְאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁקֶל”
הכיכר הוא 3,000 שקלים, וההערכה היא כי משקל הכיכר הוא בין 30 ל- 50 ק”ג (ויקיפדיה – 33, מכון המקדש – 51 [כיכר של קודש]) – אז הנחתי 40 ק”ג, שיהיה.
לא אלאה אתכם בפרטים (ראו כאן וכאן למשל) אבל חישוב כמות המתכות שנדרשה בפועל גבוהה בהרבה מהמתכות שנתרמו. רק לשם המחשה, 1.2 טון הזהב שנתרם לא היה מספיק אפילו לציפוי הקרשים בעובי סביר – ומה עם כל הזהב הנדרש למנורה, לשולחן, לארון, לכפורת ועוד? ואגב הכפורת – מידותיה היו 2.5X1.5 אמות. העובי לא נמסר, אבל חז”ל טוענים שהוא היה טפח. יוצא מכאן שנפח הכפורת – שכולה זהב טהור – היה כ- 53 ליטר זהב (אמה = 6 טפחים, טפח = 8 ס”מ) מכיוון שצפיפות הזהב היא 19.3 גרם לסמ”ק יוצא שמשקל הכפורת לבדה היה יותר מטון זהב!
איך סחבו את כל זה?!….. (ע”כ. מומלץ)
ועל משקל הכפורת – מתוך
https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/veyakhel/kohe.html
……
כיוון שזהב הוא מן המתכות הכבדות בעולם (משקלה הסגולי הוא 19.3 גרם/סמ”ק), [3] משקלה של הכפורת, העשויה זהב טהור, מעלה תמיהה והשתוממות, ובזה נעסוק להלן.
הכתוב בפרשתנו – ” וַיַּעַשׂ כַּפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ ” (לז:ו), [4] מציין את מידות האורך והרוחב של הכפורת אך מתעלם מעובייה. התלמוד הבבלי (סוכה ה ע”א) השלים עבורנו מידע זה והסיק שעובייה טפח. יוצא אפוא שאפילו אם נחשב את המידות הקטנות ביותר לגבי האמה והטפח (אמה = 44 ס”מ, טפח = 7.33 ס”מ), [5] יתקבל שנפח הכפורת הוא 53,215 סמ”ק. [6] כשנכפיל את הנפח הנ”ל במשקל הסגולי של הזהב, נקבל שמשקל הכפורת הוא 1027 ק”ג, היינו יותר מטונה של זהב: 110 66 7.33 0.0193 =1027 ק”ג.
בתלמוד מובאת מידת עובי הכפורת לא כעניין תיאורטי גרידא אלא כמידה מעשית וקונקרטית שיש לפרשה באופן מילולי, כיוון שהתלמוד (שם) משתמש בה לבסס הלכה, שמינימום גובה הסוכה חייב להיות עשרה טפחים. לפיכך אין אנו רשאים להפחית מעובי “טפח” שקבעו חז”ל. קביעה זו מעלה כמה שאלות ותמיהות, כגון:
[א] הייתכן שמשקל הכפורת בלבד – ללא שאר הכלים והאביזרים הקשורים לארון הברית, הוא 1027 ק”ג? הלוא בחישוב פשוט ומדויק יוצא שמשקלו הכולל של הארון על תכולתו ומרכיביו – כפורת, שני כרובים, ארבע טבעות, ציפוי הזהב הפנימי והחיצוני של ארון, הבדים (מוטות ההרמה) וארון העץ – “עצי שטים” – עולה לכדי 2500 ק”ג (2.5 טונות!). [7]
התמיהה גדלה עוד כשהמסורת שבידינו אומרת שאת הארון נשאו ארבעה כוהנים בלבד, היינו כל אחד מהם נשא עליו בממוצע משקל של יותר מחצי טונה! האפשר שהיו יותר מארבעה כוהנים שנשאו את הארון?
וכבר שאל מי ששאל, מתוך –
https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=3041088&forum_id=1364
… ביום כיפור שנה ראשונה מיציאת מצרים אחרי מעשה העגל, משה מצווה על המשכן.
בחודש כסלו כבר מוכן המשכן אבל משה לא מקים אותו לפני ניסן. (סתם מפסיד שלוש חודשים בשביל יום הולדת יצחק שהיא בניסן)
1, ניסן 2, אייר 3, סיון 4, תמוז וחודש אב אמורים להיכנס לארץ ישראל.
אם הכל היה מתנהל רגיל (אילולי מעשה המרגלים) אז משה נכנס לארץ ישראל יחד עם בני ישראל ומקים את בית המקדש כפי שחז”ל אומרים.
אם כך כל סיפור המשכן (וכל המשתמע מכך) מיועדת לארבע חודשים ? ע”כ. בהמשך יש לזה גם תשובה)
ומאמר שמשווה את מידות המשכן למידות מקדש שלמה מובא ב –
(לא אצטט. מומלץ)
ומתוך עוד מאמר על המשקל
….
לכאורה, קיימת סתירה בין יוקר המשכן, המובא ב”אשר על המשכן” (כ-293 מליון דולר), לבין פשטות המשכן המתואר בחז”ל. וכן מובא במדרש תנחומא (פר’ תרומה, ט’). “אמר הקב”ה, עשו לי יריעות עזים ואבא לשכון אצלכם” … אמר הקב”ה למלאכי השרת “ראו מה אני מחבב את התחתונים, שאני יורד ושוכן בתוך יריעות עזים”. דהיינו, מבנה זול. כיצד מיושבת הסתירה ? …….
קיימת סתירה בין שני סיכומי משקל המשכן. מחד גיסא סיכומי המקרא אינם כוללים את מכלול התרומות. דהיינו, תכלת וארגמן וכו’. ואף לאשר ניתן סיכום במקרא, דהיינו, לזהב לכסף ולנחושת, אין הסיכום מתישב עם פרטי המידות לחלקי המשכן הנתונות במקרא והושלמו ע”י חז”ל. כגון: הזהב לכפורת והכרובים בלבד (2564 ק”ג), עולה על כלל סיכום משקל הזהב שבמקרא (1684 ק”ג). וכן בכסף, משקל האדנים בלבד (82,031 ק”ג) ,עולה על כלל סיכום משקל הכסף שבמקרא ( 5,974 ק”ג). ועוד, ביתרת הכסף (34 ק”ג) נאמר, שנעשו גם ווים, גם חישוקים וגם ציפוי לראשי ששים עמודי החצר (שמות ל”ח, כ”ח). כלום ניתן הדבר להעשות בפועל?
…..
…לכאורה, קיימת סתירה בין נשיאת משקלו הרב של המשכן (כ-340 טון), המובא ב”אשר על המשכן”, לבין פשטות נשיאת המשכן המתואר בחז”ל. המובא ברש”י, והתוספות בסוגית עגלות המשכן (שבת צח.- צט.). שלכאורה, ארבע העגלות שניתנו למררי ( במדבר ז, ג’), נשאו את מ”ח קרשי המשכן (רש”י – שבת צו. ד”ה פטור) . כיצד מיושבת הסתירה ?
ונראה לענ”ד לישב את הסתירה בסוגית נשיאת המשכן, ע”י העמדת קושיות על פשטות פירושי הרש”י, ורבינו תם (ר”ת) בסוגיה:…
ועוד, אם ארבע העגלות נשאו את מ”ח קרשי המשכן (מעל 53 טון), כיצד נשאו בני מררי את יתר חלקי המשכן (263 טון). כגון: אדנים, בריחים, עמודי הפרוכת, עמודי המסך, אדני החצר, עמודי החצר, עמודי שער החצר וכו’ ? (ע”כ. מומלץ לעיון נוסף)
ומשהו על הערכת השווי הכספי בימינו מתוך
ומשהו על השטח והנפח מתוך
https://www.hidabroot.org/article/3546
…..
שלשת הקירות היו באורך כולל של 72 אמה. 72 הוא מספר הקשור בקשר הדוק לבריאת העולם, שכן זהו שמו הגדול של הקב”ה בו הוא ברא את עולמו. רש”י במסכת סוכה (דף מה.) מבאר מהו שם זה העשוי מ- 72 שמות בני 3 אותיות כל אחד. בהמשך נראה כיצד מתקשר המספר 72 לדברים רבים שהיו במשכן.
גובה הקרשים היה עשר אמות ועומקם אמה אחת. סך הכולל של האמות המעוקבות היה אם כן 720 אמה בדיוק. כל אמה היה באורך של שישה טפחים, ואמה מעוקבת היא 216 טפחים (6 טפחים אורך X6 רוחב, X6 גובה) יוצא אם כן שב- 720 האמות המעוקבות שבקרשי המשכן היו 155,520 טפחים מעוקבים ) 216X 720).
למספר זה ישנה משמעות מדהימה כפי שניווכח להלן: החלק הקטן ביותר בשעון העברי נקרא בשם ”חלק”, בשעה אחת ישנם תתר”פ חלקים (1080). בכל ערב ראש חודש כידוע נהוג לפרט באיזה יום יחול המולד הממוצע, באיזו שעה, ובאיזה חלק של השעה בדיוק יחול המולד.
מכיוון שהיממה מחולקת ל- 24 שעות, ישנם כ- 25,920 חלקים ביממה אחת מעת לעת (1080Xׂ24). ועתה אם נתבונן כמה חלקים היו בששת ימי בראשית, זמן בו ברא הקב”ה את עולמנו, ניווכח שהמניין הוא 155,520! בדיוק כמניין הכולל של הטפחים שהיו בקרשי המשכן! נפח קירות המשכן מרמז איפוא לזמן ימי בראשית בדיוק נמרץ! מצאנו אם כן, את הרמז הראשון לקשר מובהק בין ימי בראשית לבין ממדי המשכן. (ע”כ. מומלץ לסקרנים/יות )
(וקצת פסוקים ונושאים לעיון נוסף
והפרשה מתחילה ב –
וְיִקְחוּ-לִ֖י תְּרוּמָ֑ה
תִּקְח֖וּ אֶת-תְּרֽוּמָתִֽי:
וְזֹאת֙ הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּקְח֖וּ
שלוש פעמים בשני הפסוקים מופיע השימוש בשורש ל.ק.ח בלשון רבים גוף שלישי או שני- עתיד.
מדוע “לקחת”. למה לא “לתת” למה ה’ לא אומר “ויתנו”? לתת זה מרצון, לקחת זה בכח. האם זו כוונת הכתוב?
ואכן בעל ה”הכלי יקר” אומר
ויש בענין זה כמה ספיקות כי למה יחס ב’ תרומות ראשונות אל הש”י כי בראשונה אמר ויקחו לי לשמי, ובשניה אמר תקחו את תרומתי, אבל בשלישית לא הזכיר לא זה ולא זה ואדרבה נאמר בה מאתם יחסה אל הנותנים, ועו”ק למה בשני תרומות ראשונות הקדים לשון קיחה ללשון תרומה ובשלישית הקדים לשון תרומה ללקיחה, ועו”ק איך הכניס מאמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו בין ב’ תרומות הראשונים שהיו בקע לגלגולת שהיו חוב גמור על כל איש מישראל ואינן תלוין בנדבת לב הנותן כלל כ”א תרומה שלישית שנאמר בה זהב וכסף ונחושת היא לבדה באה בנדבה ולמה הזכיר בה לשון קיחה משמע בהכרח והדבר הבא בנדבה אין בו הכרח, ועוד בראשונה אמר ויקחו בלשון נסתר ובשנים האחרונים אמר תקחו בנוכח. (ע”כ)
ולמה בלשון רבים?
לפי בעל הטורים
ולא אמר תקח שאין גובין צדקה בפחות מב’.
אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו
מה הןפעמותיו
מתןך מקראות גדולות ב –
http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01425_part_7.html
רש”י …. פעמותיו. כתרגומו זויתיה. ובזויות העליונות סמוך לכפורת היו נתונים, שתים מכאן ושתים מכאן לרחבו של (ר) ארון,
אבן עזרא פעמותיו. חפשתי בכל המקרא ולא מצאתי פעם שהוא זוית רק מל’ רגל. רגלי עני פעמי דלים. וישם לדרך פעמיו.מה יפו פעמיך ורבים ככה. ע”כ הוצרכתי לפרש כי רגלים היו לארון. כי דרך בזיון הוא שישב הארון בארץ. ועוד מה טעם לומר ושתי טבעות זהב בתוספת הוי”ו. ואילו היו הראשונות היה כתוב שתי טבעות. להודיע שהם ארבע טבעות זהב שהזכיר כמשפט הלשון. ויש מחכמי דורינו שהבין זה ואמר כי הבדים היו מושמים בארון בטבעות שהיו על הפעמונים. וכאשר יצטרכו לשאת את הארון יוסרו מהטבעות השפליות ויושמו בטבעות העליונות. וכן כתוב ושמו בדיו. ולפי דעתי שהבדים אחר שהושמו בטבעות העליונות לא הוסרו משם. כי כן כתוב לא יסורו ממנו. ופירוש ושמו בדיו על הכהנים שהיו משימים בדי הארון בכתפות הקהתים וכאשר הושם הארון בדביר הוצרך להיותו סמוך אל הקיר שיסוכו הכרובים על הארון ועל בדיו. על כן האריכו קצה כל אחד מהבדים. וזהו ויאריכו הבדים והנה הד’ הטבעות השפלים היו ליופי ותפארת כמשפט הארונים: (אבן עזרא)
הרמב”ן ארבע פעמותיו.
וזה באמת כך הוא, שבזויות התחתונות היו הטבעות, והארון נשא למעלה, כמו שפירשתי למעלה. אבל לפי דעתי אין פעם רגל, אבל הוא שם הפסיעה, מה יפו פעמיך (שה”ש ז ב), פסיעותיך, כענין שנאמר בתלמוד (ע”ז יח.) כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו, וכן מדוע אחרו פעמי מרכבותיו (שופטים ה כח). ואמר הכתוב בכאן ”פעמותיו” לפסיעות הכהנים הנושאים אותו, רמז שני דברים, שיהיו הטבעות בזויות למטה ממש סמוכים למושב הארון, ושיהיה כל ארכו של ארון מפסיק בין שתי הטבעות, כי הארון ארכו למזרח, והטבעות שנים בצפון אחד בראש המזרחי ואחד במערבי, ושנים בדרום, ופעמי הכהנים הולכים בין טבעת לטבעת, ולפניהם. ובמשנת המשכן שנו ארבע טבעות של זהב היו קבועות בו, שתים בצפונו ושתים בדרומו, שבהם היו נותנין את הבדים ולא היו זזים משם לעולם וכו’,: (הרמב”ן)
וְעָשִׂ֤יתָ סִּֽירֹתָיו֙
וְעָשִׂ֤יתָ לּוֹ֙ מִכְבָּ֔ר מַֽעֲשֵׂ֖ה רֶ֣שֶׁת נְחֹ֑שֶׁת
– מה הן הסירות – ומהו המכבר?רש”י:
סירותיו – כמין יורות.
רשב”ם:
….סירותיו , להוציא בהן הדשן , כאמור ב’צו את אהרן’ (וי’ ו , ד)…..
ראב”ע פירוש א – הקצר:
סירותיו – כדמות “סירות” (עמ’ ד ,
רש”י מכבר. לשון כברה שקורין קריבל”ש, כמין לבוש עשוי לו למזבח, עשוי חורין חורין כמין רשת, ומקרא זה מסורס, וכה פתרונו, ועשית לו מכבר נחושת מעשה רשת: (רש”י)
ותמונה של המזבח מתוך
https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/7/75/Fjellstedt_Br%C3%A4nnoffer-altaret.jpg
יפה. שוב הארכתי על פרשה פשוטה
שת שלום
שבוע טוב
להתראות