Date: Sun, Mar 29, 2020 at 3:09 AM
Subject: ויקרא אל, ולקח הכהן, ועשה לפר, וכיפר עליו
To:
הקורבן בפולחן נועד לשרת מטרות שונות:
1. להאכיל את האלים; במסופוטמיה, למשל, האמינו כי האנושות נבראה כדי לשרת את האלים בקורבנות ובהקמת מקדשים.
2. לרצות את האלוהות הכועסת.
3. ליצור קשר עם האל, ומכאן הנוהג לאכול את בשר הקורבנות.
4. לחדש ולרענן את החיים.
5. לנחש עתידות: במסופוטמיה, ברומא ובעוד תרבויות עתיקות ניחשו על ידי הסתכלות במעי הקורבנות.
6. לחתום על ברית.
7. להרחיק את כוחות הרע.
8. לכבד את המתים, שרפת הקורבנות נועדה להעבירם לאלים.
9. לקיים את הכוהנים אשר זכאים היו לקבל חלק מן…
(ע”כ. ומעניין לבחור את הסיבה הנכונה יותר, איך הפולן התחיל ואיך הוא המשיך)
וַיְהִ֖י מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הָֽאֲדָמָ֛ה מִנְחָ֖ה לַֽיהֹוָֽה:
עיונים קודמים
פרשת ויקרא – תשע”ד
ויקרא – תשע”ה
http://toratami.com/?p=344
על: ספר ויקרא, “ויקרא”, קורבנות – שוגג, נפש כי תחטא),
ויקרא – תשע”ו
http://toratami.com/?p=548
(על: קורבנות, אדם כי יקריב, אם הכהן המשיח יחטא, יחטא… תחטא… וכיפר
ויקרא – תשע”ז
http://toratami.com/?p=752
(על: חיבור ויקרא, קורבנות נדבה, ויקרא אל משה ….., וסמך ידו… ונרצה לו, אדם כי יקריב, כי יקריב…. וכי תקריבו…אם מנחת מרחשת,. קורבן שלמים, וכיפר עליו הכהן,)
פרשת ויקרא – תשע”ח
http://toratami.com/?p=970
(על: חמשת החומשים, ה’ רוצה/מצווה את הקורבנות, אם עולה קורבנו [ל קמוצה], קורבן עןלה ויורד [ל סגולה], נפש כי תחטא)
קטו: מצוות עשה – לעשות מעשה קרבן עולה
קטז: מצוות עשה – לעשות מעשה מנחה
קיז: מצוות לא תעשה – שלא להקטיר שאור ודבש
קיח: מצוות לא תעשה – שלא להשבית מלח מקרבנות
קיט: מצוות עשה – למלוח כל הקרבנות
קכ: מצוות עשה – להקריב פר העלם דבר של הציבור
קכא: מצוות עשה – קרבן חטאת על שגגת כרת
קכב: מצוות עשה – להעיד בבי”ד עדות שיודע
קכג: מצוות עשה – להקריב קורבן עולה ויורד
קכד: מצוות לא תעשה – שלא להבדיל בחטאת העוף
קכה: מצוות לא תעשה – שלא לשים שמן במנחת חוטא
קכו: מצוות לא תעשה – שלא ליתן לבונה במנחת חוטא
קכז: מצוות עשה – המועל בקדשים יתן קרן וחומש ואשם
קכח: מצוות עשה – להביא אשם תלוי על ספק
קכט: מצוות עשה – להשיב את הגזילה אשר גזל
קל: מצוות עשה – שיקריב חוטא אשם ודאי
א. קרבנות הנדבה בפרשתנו
חלקה הראשון של פרשת ויקרא הכולל את שלושת הפרקים הראשונים שלה מוקדש לשלושה סוגי קרבנות: עולה (פרק א’); מנחה (פרק ב’); שלמים (פרק ג’). כל אחד משלושת הקרבנות הללו ניתן להבאה בכמה אופנים, ופירוט האופנים הללו הוא עיקר תוכנם של הפרקים הנידונים1. |
א’, ב אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה’…
|
ופירש רש”י את הצירוף “כי יקריב” – “כשיקריב, בקרבנות נדבה דיבר הענין”…..
|
שכן הגרעינים היו כבר מלאים, אף כי טרם נסתיימה הבשלתם. גרעיני האביב יש בהם מתיקות מסוימת והם טעימים למאכל ונאכלים טריים כמות שהם. אך אפשר גם לקלותם באש.
בציווי על מינחת הביכורים של העומר שהיו מקריבים במקדש נאמר: “אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך” (ויקרא ב’, יד).
בפסוק שלפנינו אנו מוצאים מתכון מפורט להכנת מינחת הביכורים ובו גם המונח “גרש – כרמל”.
“כרמל” הוא כנראה, מונח מקביל לאביב קלוי, כלומר גרעיני התבואה הרכים לאחר קלייתם באש. ו”גרש” (גרס) הוא הרסק של הגרעינים לאחר כתישתם. ברור כי רק לאחר קלייתם ניתן היה לגורסם ואז התקבל “גרש – כרמל”.
הכרמל שימש גם כמאכל מבוקש ללא גריסתו ויתרונו על האביב הבלתי קלוי היה ביכולת ההשתמרות שלו.
כנראה שהכרמל היה מזון דגני ראשון ששימר לו האדם בארץ-ישראל.
בעת הרעב, בימי אלישע הנביא היושב ‘בגלגל, מסופר: “ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו” (מלכים ב’ ד’, מב). תרגום אונקלוס מתרגם את המלה כרמל לארמית: פירוכן”, ובערבית נקרא הכרמל אף בימינו בשם דומה: “פריכה”.
מונח נוסף הנזכר במקורותינו הוא ה”קלי”. במובנו הרחב הוא כולל את כל סוגי גרעיני התבואה הקלויים, הן אלה של הכרמל והן גרעינים שהבשילו לחלוטין והתקשו, במובנו המצומצם הוא מתייחס רק לאחרונים. בראשית הקציר, בטרם הביאו את העומר אל הכוהן במקדש והקריבו את הקורבן המתלווה אליו, נאסרה אכילת כל מאכל שמקורו מהדגן של השנה החדשה (“איסור חדש” – במינוח ההלכתי): “ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם” (ויקרא כ”ג, יד).
כאן מדובר בזמן הקציר, כאשר הגרעינים כבר בשלים וקלים. וכן במגילת רות לאחר המפגש בשדה בין בועז לרות, בעת הקציר, הוא מזמין אותה לאכול עם הקוצרים “ותשב מצד הקצרים ויצבט לה קלי” (רות ב’, יד). הפועל “ויצבט”, שהוא יחידאי במקרא, מרמז כנראה על דרך הכנת הקלי. בפירוט רב יותר ובאופן יותר משוכלל מתוארת פעולה זו במשנה:
“קצרוהו”(את העומר) “ונתנוהו בקופות”(סלים), “הביאוהו לעזרה, היו מהבהבין אותו באור”(באש), כדי לקיים בו מצות קלי, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: “בקנים ובקליחות”(קלחי כרוב) חובטים אותו, כדי שלא יתמוך. נתנהו לאבוב – ואבוב היה מנוקב, כדי שיהא האור שולט בכולו” (מסכת מנחות י’,ד). (ע”כ)
http://toratami.com/?p=114
פרשת פקודי – תשע”ד
HTTP://TORATAMI.COM/?P=116
פרשות ויקהל + פקודי – תשע”ה
HTTP://TORATAMI.COM/?P=340
(על: משה חד-קרן, כפילות פרטי המשכן)
פרשת ויקהל – תשע”ו
http://toratami.com/?p=542
פרשת פקודי – תשע”ו
HTTP://TORATAMI.COM/?P=544
(על: פקודי המשכן משכן העדות, ביד איתמר. 2 משכנים??? ענן ה’ על המשכן יומם ואש…)
פרשות ויקהל + פקודי – תשע”ז
HTTP://TORATAMI.COM/?P=744
(על: הכפילות, ויצאו… ויבואו, ששת ימים… וביום השביעי, אלה פקודי,,, מהיכן הנכסים, ויכס הענן)
פרשות ויקהל + פקודי – תשע”ח
HTTP://TORATAMI.COM/?P=968
(על: וכסף פקודי העדה, בחודש הראשון באחד בחודש…)