Torat Ami

שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים.

האם מספר זה תואם את גודל האוכלוסייה הכללית של בני ישראל? הבה נבדוק: מספר הבוגרים בישראל מבן עשרים שנה ומעלה היה כ1,200,000- זכרים ונקבות. אולם הבכורות נמנו מבן חודש ומעלה, וכדי לקבל את היחס בין מספר הבכורות לבין האוכלוסייה כולה, עלינו להשלים בקירוב את מספרם של הצעירים עד גיל עשרים שנה. מבחינה דמוגרפית סביר שמספרם גדול בהרבה מאלו שהם בני עשרים ומעלה. אנו נתפוס את המועט ונשער שמספרם היה כעין המספר הקודם, ונקבל אוכלוסייה כללית של 2,400,000 לפחות. באוכלוסייה זו ישנם כ44,000- בכורות – בנים או בנות שנולדו ראשונים. נמצא כי לכל נולד ראשון ישנם בממוצע כ55- אחים ואחיות!

הסעיף הקודם בעיוננו מאפשר לנו להשוות תוצאה מדהימה זו לתוצאה שתתקבל בשבט לוי, אלא ששם – על פי פירושם של חז”ל – אנו נמצאים על בסיס מדויק יותר: על אוכלוסייה כוללת של 22,300 זכרים ישנם 300 בכורות זכרים, ואם כן מספר הילדים הממוצע במשפחת לוויים היה 74!

…..מספר הבכורות הוא אפוא קטן בצורה בלתי-אפשרית, והדבר מעיד כי משהו משובש בהבנתנו. קדמונינו לא שאלו שאלה זו, אולם אנו איננו פטורים מלחפש לה תשובה.

פרשת נשא – תשע”ד
http://toratami.com/?p=155

תשע”ה
http://toratami.com/?p=392
(על: (מבן 30 עד 50…, כל צרוע וכל זב, תורת הקנאות אשר תשטה אישה, ויהי ביום כלות משה להקים יקריבו הנשיאים)

פרשת נשא – תשע”ו
http://toratami.com/?p=582
(על – נשא את ראש בני גרשון…,ושכב איש איתה שכבת…,איש או אישה כי יפליא לנדור…, אסקיזם, ושמו את שמי על…,

פרשת נשא – תשע”ז
http://toratami.com/?p=781
(על: סמיכות נושאים, ספירות/מיפקדים, כי יעשו מכל חטאת, סוטה, ויקריבו הנשיאים)

פרשת נשא – תשע”ח
http://toratami.com/?p=995
(ועל: וישלחו מן המחנה…, למעל מעל, איש איש כי תשטה אשתו ומעלה…, איש או אישה כי יפליא…, כה תברכ

חובות הלוויים (פרק ד’).

· דיני קרבן חטאת וסוטה (פרק ה’).

· דיני נזיר וברכת כוהנים (פרק ו’).

· טקס חנוכת המשכן (פרק ז’).

עם קצת דמיון נוכל, כמובן, למצוא נקודת השקה כלשהי בין כל זוג פרשיות, אך ברור שעל פי הפשט אין להן כמעט דבר במשותף. מדוע, אם כן, כורכת אותן התורה יחדיו?

פשוטו של מדרש

אם המבנה המיוחד של במדבר מכוון, מתבקש הדבר שנתפתה למצוא קשר, אפילו רופף, בין המצוות ‘הבלתי-קשורות’ הללו לבין הסיפור המסודר שבספר במדבר. תבנית זו עשויה להיות פשט של דרש: התורה סומכת בכוונה תחילה פרשיות מסוימות זו לזו, על אף שניתנו בזמנים שונים ואף על פי שהן נראות בלתי-קשורות, על מנת שנחפש קשר תוכני ביניהן! כך רומזת לנו התורה באמצעות פשט המבנה, כי אנו חייבים לחפש אחר הדרש. סגנון יחידאי זה של ספר במדבר מעמיד בפנינו את האתגר למצוא קשר תוכני בין ‘המצוות לדורות’ לבין הסיפור השוטף [זה גם מסביר את השאלה ‘למה נסמכה’ החוזרת במפרשים לעתים קרובות].

וְהַלְוִיִּ֗ם יַֽחֲנ֤וּ סָבִיב֙ לְמִשְׁכַּ֣ן הָֽעֵדֻ֔ת וְלֹֽא-יִהְיֶ֣ה קֶ֔צֶף עַל-עֲדַ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָֽׁמְרוּ֙ הַלְוִיִּ֔ם אֶת-מִשְׁמֶ֖רֶת מִשְׁכַּ֥ן הָֽעֵדֽוּת:

(פסוק קצת ל ברור, אי”ה בפעם הבאה – בנושא עבודת 22,300 הלוויים ב – 40 שנות הנדודים????)

והשבוע קראנו —

בְּנֵ֖י מְרָרִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֥ם לְבֵית-אֲבֹתָ֖ם תִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם:

 מִבֶּן֩ שְׁלֹשִׁ֨ים שָׁנָ֜ה וָמַ֗עְלָה וְעַ֛ד בֶּן-חֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּפְקְדֵ֑ם כָּל-הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַֽעֲבֹ֕ד אֶת-עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%98_%D7%9C%D7%95%D7%99  

כאשר בית המקדש התקיים באופן ראשוני על ידי משכן נייד הניתן לפירוק והרכבה, היה על הלויים תפקיד לפרק ולהרכיב את המשכן, ולשאתו בדרך ממקום למקום. משפחת קהת נשאה את כלי המשכן – ארון הברית, שולחן לחם הפנים ועוד, ומפאת קדושתם של הכלים נדרשו הקהתים לשאת את הכלים בידיהם, ולא בעגלה, ככתוב: “כי עבודת הקדש עליהם, בכתף ישאו”^[10]. משפחות גרשון ומררי, הנושאות את קרשי המשכן ויריעותיו, קיבלו לשם כך עגלות.

בזמן חנייתם של בני ישראל במדבר, חנה שבט לוי במרכז מסביב למשכן ואזור חנייתם כונה בשם מחנה לויה אשר קדושתו הייתה גדולה מקדושת כלל מחנה ישראל ולכך היו השלכות הלכתיות.

• אוהליהם של משפחות משה ואהרון היו ממזרח לאוהל מועד במקביל לשבטים, יהודה יששכר וזבולון. שבטי דגל המזרח, היו הראשונים בסדר המסע וסדר החניה. אחריהם צעדו שבטי דגל דרום וכן משפחת הקהתי וכלי המשכן.
• אוהליהם של בני משפחת הקהתי היו מדרום לאוהל מועד, במקביל לשבטים ראובן שמעון וגד. במחלוקת קרח ועדתו היה ביטוי לשכנות זו כאשר לסיעתו של קרח חברו דתן ואבירם ואון בן פלת משבט ראובן.
• אוהליהם של בני משפחת המררי היו מצפון לאוהל מועד, במקביל לשבטים: דן, אשר ונפתלי.
• אוהליהם של בני משפחת הגרשוני היו ממערב לאוהל מועד, במקביל לשבטים: אפרים, מנשה ובנימין. שבטי דגל המערב היו האחרונים בסדר המסע. (ע”כ)

בגליונות קודמים יש עיון בנושא למה הלוויים. והתשובה המסורתית ידועה. ברור גם ששבט לוי הוא שבטו של משה המנהיג .וכך גם משפחת קהת הייתה משפחתו של משה כך שהקהתים הם שקבלו את עבודת הקודש, שיש להניח שהייתה עבודה קלה. וד”ל) אם כי, הם לא זכו לעזרה מהעגלות שניתנו כמתנה. מעניין רק להיווכח שאהרן ושני בניו היו צריכים לנקות ולכסות את כלי המשכן, ש(לדעתי) הייתה יחסית קשה יותר מנשיאת הכלים על ידי 2,750 קהתים בגיל 30-50.

והרוצה להעמיק, ניתן לעיין בפירוש אברבנאל, ב –

פסוק קצת מזר, אז משהו רוחני מתוך –

(לא אצטט) 

מעניין גם לנסות ולהבין לפי מה נבחר סדר הנשיאים – נשיא ליום. בעצם השאילה היא יותר כללית. לפי מה נקבע סדר שמות הנשיאים או סדר השבטים בכל פעם שהם מוזכרים. הנשיאים והשבטים מוזכרים מספר פעמים בפרשות במדבר  ונשא.

 …לא הוברר לחלוטין עד כה מהי משמעות “נשיא” בהקשרים אלו – האם אדם מכובד באופן כוללני או בעל תפקיד מוגדר, ומהי משמעות הרשימות השונות….

על פי הספרי^[3], הנשיאים שבתחילת דור המדבר היו מבין השוטרים היהודיים שמינו המצרים בשעבוד מצרים, אותם השוטרים שהוכו על ידי השוטרים המצרים כאשר סירבו לדחוק באחיהם העבדים. ….