From:
Tם:
Subject: FW: בהעלותך … יאירו,,, יעשו… יתקעו
Date: Fri, 6 Jun 2014 18:03:28 +1000
פסוקי השבוע
נתונים נתונים המה לי
ואקח את הלויים
נתונים לאהרון ובניו
{זה נקרא כמו – בכח???}
ערב שבת שלום
פרשת בהעלותך היא פרשה מאוד מאוד יפה ומעניינת (לא, אני לא ציני) בתוכן שלה (כרגיל באי סדר), מתחילה בג’וב היומי של הכהן (הגדול?) הקדשת הלויים, עוברת דרך הליכי המסע של העם במדבר, מוסיפה כמה מצוות וגומרת ברכילות ( לא ברורה) ותלונה על משה
וקצת בציניות – איזה יופי של טלנובלה – אהרון מדליק את נרות המנורה, מניף 23 (!) אלף לויים (ערומים ?) מגולחים (ואולי גם רטובים) מזה עליהם מי חטאת ,מקריב כמה קורבנות, מרכל קצת עם מרים אחותו על הרפתקאות משה בארץ כוש, ומתבונן מהצד איך העם מתלונן, איך משה מפחד ואיך משה אוסף 70 זקנים לעזרה, ואז מגיעה סופת שלווים ומיתת המונים (כתוצאה מקלקול קיבה???) יופי של רקע לתסריט
אין זה פלא שבמרוצת 2000+ שנות – התוכן בפרשה עורר את הדמיון ויצר הרבה מדרשים, החל ממעשה המנורה ועד האשה הכושית והצרעת של מרים
וכבר בהתחלה, מעניין הפסוק “אל מול פני המנורה יאירו שבעת (7) הנרות – למה 7 ולא 6.?
וכמו בפרשות קודמות, יש סתירות, משפטים לא ברורים ועוד תמיהות
ויש המשך לבעיית המספרים – באיזה גיל התחילו הלויים לעבוד? בגיל 30 (פרק ד’ פסוק ג’,) או בגיל 25 (פרק ח’ פסוק כד)
מה הם עשו עד גיל 25, ואחרי גיל 50? עבדו בשירות ציבורי 20-25 שנה ויצאו לפנסיה מוקדמת
טוב כבר אמר מי שאמר לכל בעייה מסובכת יש לפחות פתרון פשוט אחד שהוא כנראה לא נכון (למשל למה אוכלים מאכלי חלב בשבועות ויש לזה כ 8-10 סיבות שכנראה רובן או כולן לא נכונות) –
כמובן שיש לזה הסבר פשוט, לפי המדרש הלויים בגיל 25 מתחילים 5 שנות אימונים
— ואכן, מכאן לומדים שהלויים למדו 5 (חמש) שנים באקדמיה למוסיקה לפי –
http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2480685
אבל חזרה למספרים,25 או 30? מה ולמי זה חשוב, הפתרון הפשוט שלי, לקויי עריכה
ואת הקטע המתמטי הבא רצוי לדלג, (שוב איפה הפרופסור למתמטיקה?)
>>> >>>> אפשר לדלג כ – 10 שורות>>>>
תמיהתני –
א) האם באמת נדרשים 5 שנות לימוד, כדי לדעת איך להעמיס את הקרשים על העגלות?
או ללמוד לשיר?
ב. מה הם עשו עד גיל 25?
ג) , כמה לויים היו בטקס הטיהור? מגיל חודש? 25? או 30? ומה עם אלה מעל גיל 50?
ד) כמה פעמים הניפו אותם? פעם או פעמיים? כמה זמן (ימים?) לוקח להניף 8,500 עד 23,000 לויים?
ה) ולמה היזו עליהם מי חטאת?
ולפי המאמר –
www.tora.co.il/shiurim/gutel_s/leviyim_ola.doc
פשוט
“
– שכן לא כל “שמונת אלפים וחמש מאות ושמונים” בני לוי השתתפו בהריגת שלושת אלפי עובדי העגל (ראב”ע שמות לב, כח), אך כל כ”ב אלף בני לוי היו צריכים לעבור את תהליך ההיטהרות: “בוא וראה, אהרן כשהניף את הלויים כ”ב אלף הניף ביום אחד” (ויקרא רבה כו, ט ועוד). אף משה רבנו נטל חלק בתהליך זה; גם הוא היה בין המתגלחים (סנהדרין קי, א), והוא מן המשוררים (ערכין יא, א)[
אז כאמור אהרן הניף את כל 23 אלף הלויים ביום אחד. (שיהיה) כך
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ מספיק בירברתי עם המספרים ולא החכמתי ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נושאי הפרשה
>>>>>>>>>>>>>>
הדלקת נרות המנורה
טיהור (מלשון טהרה) הלויים
חגיגת פסח ראשונה במדבר ודין פסח שני וכולל התיחסות לגרים
תפקיד הענן כמדריך המסע במדבר
שמוש בחצוצרות להקהלת הקהל למסע,למלחמה ולהעלאת הקורבנות
סדר מסע בנ”י כשנה אחרי מעמד הר סיני
דו-שיח משה עם חותנו רעואל
שני “נון” הפוכים שבינהם קריאה קצרה לתחילת וסוף מסע
תלוונות בנ”י על אוכל תפל
שריפה (כעונש?)
תלונת משה אל ה’ ודרישתו לעזרה
עצת ה’ לאסוף 70 זקנים
הבטחת ה’ לאספקת בשר להפתעת משה
האצלת רוח ה’ על 70 הזקנים וסיפור קצר על אלדד ומידד
סופת הבשר והמגיפה
רכילות מרים ואהרון על האישה הכושית, עונש מרים ותפילת משה
>>>>>>>>>>>>>>>>>>
, אולי רצוי להסתכל ברשימת המצוות בפרשה = מצוות פסח שני
שפ: מצוות עשה – לשחוט פסח שני בי”ד באייר
שפא: מצוות עשה – לאכול פסח שני ליל טו’ באייר
שפב: מצוות לא תעשה – שלא להותיר מפסח שני עד בוקר
שפג: מצוות לא תעשה – שלא לשבור עצם מפסח שני
שפד: מצוות עשה – לתקוע בחצוצרות במקדש ולהתענות על כל צרה שלא תבוא
>>>>>>>>>>>>>>>>..
— , המצווה שפד – מענינת, אבל
כאמור יש בפרשה הרבה נושאים והרבה תמיהות לכל נושא, וקצרה היריעה
למשל
שבעים הזקנים שמוזכרים אחרי השיחה עם רעואל – (הוא יתרו עם 7 שמותיו ???- כידוע, לפי חז”לינו — פתרון פשוט לבלבול בשמות, או שלדעתי זו עריכה לקוייה של אוסף סיפורי פולקלור) – שנבחרו על מנת לעזור למשה, אבל, לא מספרים לנו מה קרה עם עצת רעואל/יתרו בפרשת יתרו שלפיה מונו (כ-600) שרי אלפים וכו’, על מנת לעזור למשה
ופרק יא פסוק ב’ =”ויהי העם כמתלוננים” – סתם הכתוב ולא פירש
ומה היא התלונה על מחסור בבשר? מה עם כל הצאן ובקר שהיה להם? רק בפרשה קודמת הקריבו כ -48 עולות ולמעלה מ- 200 שלמים, כך שהיה להם הרבה בשר?
ומה עושה החציר בין האבטיחים והבצלים?
וכשמשה אומר לה’ “אם ככה את עושה …” משה פונה אל ה’ בפנייה נקבית אז המדרש אומר “תשש כוחו של משה כנקבה”, מי פה הנקבה?
ואגב -= אחת התשובות לשאילה זו, מציעה לשים את הפסיק אחרי המילה “ככה”, אתה ה’ עושה אותי “את”
ומה קרה עם אלדד ומידד?
צריך לחפש או לחשוב על כמה תשובות – בע”ה בסבב הבא
אז תשובה כללית קיבלתי מהרמב”ם
. ב”מורה נבוכים ג, כו.
“וכל מי שמטריד עצמו לתת סיבה לדבר מאלו החלקים [כלומר פרטי המצווה , מספר הקורבנות פרטי מידות הכלים וכו’] הוא בעיני משתגע שיגעון ערוך.”
אז הנה הרמב”ם מנסה לסתום לי את הפה, בטענה שאני משתגע
וזו גישה “טיפוסית” חז”לית, כשאדם שואל שאילות שאין להן תשובות “דתיות”, סותמים לו את הפה, (בתור דוגמה – אסור לשאול 4 שאילות – מסכת חגיגה פרק ב’)
אבל טוב שיש ששואלים וטוב שיש סיבות והסברים ולו אמונתיים או תמוהים.
אני בוחר שני נושאים להסתכלות נוספת,האחד פשוט, פרשת הבשר
ומעניין- בנ”י מתלוננים “מי יאכילנו בשר זכרנו את הדגה” אז מה הם מקבלים “ויגז שלוים מן הים”
הם נמצאים באמצע המדבר, על איזה ים מדובר? שוב לדעתי, בזכרון ההיסטורי של שבטי ישראל (השונים ?) היה כנראה סיפור עממי על הופעת בעלי כנף (?) מן הים, – אולי דגים מעופפים (?)
אציע בסיס לסיפור – היה היה – לפני הרבה הרבה שנים כששוטטנו במדבר, הופיעו שלוים מהיכן שהו, ונערמו בערימות , אז אבותינו אכלו – מה זה אכלו, חודש ימים זללו בשר, וכמה ימים אחרי זה הייתה מגיפה והרבה מתו.
כמובן לכל אירוע ניתן לגלות התערבות א-לוהית
למה הגיעו השלוים? כי מישהו רצה (אנשים רעים כמובן רצו) בשר, אז א-להים סיפק את הדרישה
למה מתו במגיפה? כי א-להים העניש
טוב – מי שקרא בעבר כמה משטויותי, יודע הסבר היותר פשוט ללא התערבות (ניסית) של כח עליון
והאירוע השני היותר מסובך ששובה את דמיוני בפרשתנו הוא טקס הקדשת הלויים וכבר שאלתי – לעיל כמה שאילות בנושא?
טקס מאוד מוזר (הייתי אומר פגנסטי) , כבוס הבגדים, גילוח כל הגוף (פרט לבית הסתרים) הזאת מי חטאת, הנפה והקרבת 2 פרים -ל- 23,000 לויים – ויש לזכור שסך הכל היו 3-4 כהנים, בתקופת המדבר
וכבר שאל מי ששאל – איך זה גילחו את הלויים בתער נגד האיסור לשמוש בתער וגילוח (הזקן והפאה???)
אז כמובן שיש תשובה נהדרת, בסגנון של “כשא-להים רוצה…) ראו
http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=56167
מעניין שהמקרא לא כל כך מתיחס למספר בני משפחת אהרון, שהם היו רק כ 3-4 זכרים, אלעזר הוליד את פנחס, לשאר (לפי דברי הימים) לא היו בנים, וזה 4 כהנים ל- 2 מיליון נפשות????
טוב, הארכתי – ויש הרבה על מה לחשוב, רק אזכיר את הנסיון לעשות סדר באי-סדר, לפי חז”לינו, אין מוקדם ומאוחר בתורה, וזה קצת עוזר, כי יש בלבול די מתסכל באי-סדר המקראי, ואכן חז”לינו וגם הראשונים והאחרונים מנסים לעשות סדר כרונולוגי בבלגן ויש כמה דעות בעניין, אז אצטט אחת
מהמאמר לעיל
www.tora.co.il/shiurim/gutel_s/leviyim_ola.doc
: “שמונה פרשיות נאמרו ביום שהוקם בו המשכן”
בעל ‘סדר עולם’, העוקב אחר מאורעות המדבר בתחילת השנה השניה, מתעלם באופן מפתיע מ’פרשת הלויים’:
וראש חודש ניסן היה, ובו ביום עמדו אהרן ובניו ורחצו את ידיהם ואת רגליהם מן הכיור, ועבדו את כל העבודות, והסדירום על הסדר…בשני בניסן שרף אלעזר הכהן פרת חטאת, והיזו כל ישראל ושנו. בארבעה עשר בו שחטו ישראל את פסחיהם, ויום השבת היה… באחד לחודש השני בשנה השנית וגו’ שאו את ראש וגו’ מבן עשרים שנה וגו’ (במדבר א, ב), ואחר כך פקוד כל בכור זכר לבני ישראל וגו’ (שם ג, מ), ואחרי כן נשוא את ראש בני קהת וגו’ (שם ד, ב), ואחרי כן נשוא את ראש בני גרשון גם הם וגו’ (שם פס’ כב), ואחרי כן (נשוא את ראש) בני מררי וגו’ (שם פס’ כט), ואחרי כן על פי ד’ פקד אותם ביד משה (שם פס’ מט). בי”ד באייר שחטו טמאי נפש פסח שני…
סדר עולם רבה (ליינר) פרקים ז-ח
סתם ולא פירש בעל סדר עולם מה מקומה הכרונולגי של פרשת הלויים. אך משאר המקורות נראית דעת חז”ל ברורה שפרשה זו וביצועה אירעו כבר בחודש הראשון, עם הקמת המשכן[1]. רש”י עצמו (במדבר ז, א) רומז לסוגיה בגיטין:
דאמר רבי לוי: שמונה פרשיות נאמרו ביום שהוקם בו המשכן, אלו הן: פרשת כוהנים, ופרשת לויים, ופרשת טמאים, ופרשת שילוח טמאים, ופרשת אחרי מות, ופרשת שתויי יין, ופרשת נרות, ופרשת פרה אדומה. גיטין ס, א-ב
ומפרש רש”י (שם):
פרשת לויים – קח (נא) את הלוים דבהעלותך, שבה הלכות לויים[…פרשת לויים הוצרכה לבו ביום, שנזקקו לשיר; פרשת טמאים – ויהי אנשים וגו’, משום הלכות הפסח, והמשכן הוקם באחד בניסן והוזהרה להם; פרשת שילוח טמאים – וישלחו מן המחנה, שבו ביום הוקבעו שלוש מחנות, מחנה שכינה ומחנה לויה ומחנה ישראל, והוזקקו להשתלח…; ופרשת פרה אדומה – לפי שביום המחרת נשרפה הפרה להיות נטהרין לפסחיהן, וקודם לכן לא יכלו לעשותה דבעינן והזה אל נכח פני אהל מועד (במדבר יט). והכי אמרינן במסכת מגילה ירושלמי, באחד בניסן הוקם המשכן, ושני לו נשרפה הפרה.
אם כן, לפי רש”י – על פי גמרא זו – לא זו בלבד שפרשת טהרת הלויים שבבהעלותך התקיימה כבר בחודש ניסן, אלא שאז גם החלה עבודת הלויים – “שנזקקו לשיר”[
כמו כן יש לציין שרש”י, כמו בעל סדר עולם, אינו מזכיר במפורש הזאה נפרדת על הלויים, אלא הזאה על כל בני ישראל לצורך הקרבת קרבן הפסח. ברם, בספרי אנו מוצאים את פירוט לוח הזמנים לסדר טהרת הלויים, ומשמע בו שהיתה זו הזאה מיוחדת ללויים: —
בראש חודש הוקם המשכן, בשני נשרפה פרה, בשלישי היזה ממנו, תחת הזאה שניה גילחו הלוים
אופס הארכתי בציטוטים
הארות
פרק ח פסוק יא’ = ולכפר על בני ישראל
תניא, מנין שהשיר קרוי כפרה, דכתיב ולכפר על בני ישראל – זה השיר
2.
פסוק כב’ = ומבן חמישים שנה ישוב
תניא ,,, חנה ע”י שהרבתה בתפילה קיצרה ימיו של שמואל, שאמרה וישב שם עד עולם. והלא אין עולמו של לוי אלא חמישים שנה, דכתיב “ומבן חמישים שנה ישוב … הוא שכתוב “}ודבר שפתיים אך למחסור”
3.
פרק י פסוק י’ = וביום שמחתכם.
– אלו שבתות
.4
פרק יא פסוק לו’ = רבבות אלפי ישראל
…מלמד שאין השכינה שורה על פחות מ- 22,000 מישראל, הרי שהיו ישראל שני אלפים ושני רבבות חסר אחד והיתה אישה מעוברת בינהם וראויה להשלים ונבח בה כלב והפילה, נמצא שזה גורם לשכינה שתסתלק מישראל, מכאן אמרו, לא יגדל אדם כלב אא”כ קשור בשלשלאות
5.
פרק יא פסוק ה’ = זכרנו את הדגה … חינם
פליגי בה… חד אמר דגים ממש וחד אמר עריות
(ומי שרוצה להבין את הקשר לערות שי/תשאל – רמז “חינם”)
6.
פרק יא פסוק ח’ = את הקישואים
לפי רש”י (מומלץ) קישואים = מלפפונים
ופליגי בה – חד אמר טעם כל המינים טעמו במן, טעם חמשת המינים הללו לא טעמו בו, וחד אמר טעם כל המינים טעמו טעמן וממשן, וחמשת המינים הללו, טעמו טעמן ולא ממשן
7.
פרק יא פסוק כ’ עד חודש ימים
עיינו ברש”י
8.
פרק יא פסוק כו’ = אלדד ומידד מתנבאים
מה ניבאו? – משה מת ויהושע מכניס
ולמה הנער לא הגיב על נבואות הזקנים? כי הם היו עם רגל אחת בקבר, והנער לא חשש שהם רוצים להתחרות במשה על המנהיגות.
שאילות
1.
פרק ט פסוק ו’ = ויהי אנשים אשר היו טמאים
מה קרה שם?
2.
פסוק יב’ = ככל חוקת הפסח יעשו
במה פסח שני שונה מפסח ראשון?
3.
לפי פרשתנו, איך לומדים שלא צריך לשחוט דגים?
שבת שלום
להת