עקב תשע”ג

 

 

From:
To:
Subject: FW: עקב
Date: Fri, 26 Jul 2013

 

והיה אם שכח תשכח

 (ואגב האם אתם מכירים את השיר שמילותיו “אם אשכחך … תדבק לשוני ללשונך””) יופי של רעיון)

 חזרה למטרה

ערב שבת שלום

אנחנו באמצעיתן של פרשיות הגזר והמקל

פרשת עקב היא בעיקר פרשת הגזר, כמה יהיה טוב אם תשמעון, יש רק 2 פסוקים שמזכירים כמה יהיה רע, עוד נמשיך ונשמע כמה יהיה רע בפרשת המקל – פרשת התוכחה

מעניין סיווג הברכות והעונשים

יש ענשיים פרטיים, שבית דין (לפי התורה) מוסמך לפסוק – מלקות, קרבנות והוצאה להורג

לא זוכר ברכות פרטיות – אולי למען יאריכון ימיך

לא נאמר בשום מקום ברכה ממשית שמתממשת בסגנון “אם תניח תפילין כל יום, תזכה במפעל הפייס

ויש ענשים  )וגם ברכות כמובן (קיבוציים, לכלל עם ישראל – כי אבד תאבדון, פרק ח’ פסוק יט

וברך פרי בטנך,,, דגנך פרק ז פסוק יג

וזה אחד הכוחות החזקים שבעזרתם הדת מושלת ושולטת. האיומים הפחד מפני תגובות טבע הרסניות מצד אחד,  וההבטחה שהטבע יהיה טוב אם … –  שמע נשמע

הדת משתמשת בכוחות הטבע (שמנסיוננו אינם בשליטת בן תמותה. וככל הנראה (לאדם אתיאיסטי בעיקר) אסונות  טבע (וגם ברכות טבע כמו גשם בעיתו) קורים באקראי, או כתוצאה של תהליכים טבעיים כגון תזוזות טקטוניות – רעידות אדמה,

 אולם הדת כורכת את אותם אסונות טבע כתגובתו של כח עליון על התנהגותנו “הרעה”  הדת המציאה את הסיבה לתוצאה

 ופרשת עקב – מתעכבת (עקב – עכב) בעיקר על הברכות הכלליות

אפשר לקרא את מאמריו של הרב בנימין לאו כפי שמוזכרים בשלהי הערך פרשת עקב בויקיפדוה

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%A7%D7%91

(לדעתי קצת מבובלים ויש בהם משפטים קשי הבנה)

 יש בה כ- 8-9 קטעים שמתמקדים על הטוב שיהיה אם — נשמע

והרבה על הטוב הצפון בארץ ישראל – וזה נושא לחוד – מה באמת היה טוב בארץ לעומת מצריים, או ארם נהריים, הבה נחשוב – למה ארץ ישראל

האם החוזרים מבבל – שיבת ציון עם עזרש ונחמיה באמת חשבו על חזרה לארץ זבת חלב

יש גם כמה רמזים שכנראה כל הטוב הזה לא בהכרח יתגשם – וזו דרך מפלט לחוזה שברכותיו לא מתממשות

השמרו לכם פן יפתה לבבכם

העידתי בכם היום כי

 ממרים הייתם עם ה’ מיום דעתי אתכם (איזה משפט מפטח לתולדות עם ישראל)

 עם קשה ערף … הרף ממני (ערף — הרף)  ואשמידם

וכאן אפילו יש רמז לשואה – אוי ואבוי – הגזמתי

?????????????????????

יש בפרשה  כ- 7 פעמים השימוש בשורש המילה “אהבה” בין ה’ והעם, וגם  “ואהב גר” “ואהבתם את הגר” – מעניין – כי חז”לינו אמרו – קשים גרים

גם זה נושא לחוד – האהבה בין ה’ לעם ישראל

המעניין גם השימוש במילה “כי” עם 4 שימושיו – ואפשר היה לראות זה בפרשה הקודמת ועוד

והשימוש בשורש ש.מ.ע, בהתחלה באמצע ולקראת הסוף – כולל  פעמיים הצהרה “וישמע ה’ אלי”, משה מצהיר שהייתה ביכלתו האפשרות  לשנות את גזירות ה’, גם כלפי העם ככלל וגם לגבי אהרן כפרט

 יש בפרשה “אמצעי חינוך “הרמת המקל” – כאזהרה והזכרת אירועים היסטוריים, להראות את המקלות (דתן ואבירם) וה”גזרים” שקבלנו, האכלת המן (שזה גם היה נסיון קיבוצי – “למען נסותך”

וגם הסיבה לכל זה –  ה’ הוא המחנך

(זוכרים את המחנך בבית הספר והעונשים שקבלנו

למען עותך לנסותך פרק ח’ פסוק ב  – ההליכה במדבר 40 שנה הייתה לנסיון

 ופעם שנייה פרק ח’ פסוק טז – האכלת המן, נסיון שני

וידעת … כי כאשר ייסר איש את בנו , ה’… מיסרך – פרק ח’ פסוק ה

(לא בטוח, -אם בהתאם לחוקי החינוך של היום, היו מרשים לו ללמד, ואלי גם היו מאשימים אותו בהתעללות בילדים)

 הארות

1.

וברך פרי בטנך) ך קמוצה)

מניין שאין פרי בטנה של אישה מתברך אלא מפרי בטנו של איש  … – לא נאמר פרי בטנה

.2

לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך

מכאן – אסור לאדם להמתין להטיל מים ואפילו בפני רבים

.3

מרשית השנה – פרק יא פסוק יב

מרשית –  בחילופי אותיות , מתשרי – כמוכן בראשית = ב- א תשרי

4.

ולמדתם אתם את בניכם – פרק יא’ פסוק  יט

 האשה אינה מחויבת ללמד עצמה תורה

 אין האשה חייבת ללמד את בנה תורה

את בניכם ולא את בנותיכם

.5

. למען ירבו ימיכם פרק יא’ פסוק כא

הנשין חייבות במזוזה

(אבל לא בלמוד תורה)

.6

ה’ אלהיך מביאך אל ארץ טובה … ארץ ארץ .. פרקח’ פסוקים ז’-יא

המילה “ארץ” מופיעה 7 פעמים – כי  יש בה 7 אקלימים שונים

(טוב, אני סתם מצטט את רבנו בחיי, ועוד)

שאילות

1.

לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך – אז לוקחים או לא לוקחים

2ואשב בהר – פרק ט’ פסוק ט, —  ואנכי עמדתי בהר, פרק י’ פסוק י’

בהר סיני – משה עמד או ישב

3.

ואתפש בשני הלוחות = פרק ט’ פסוק יז

מה היה גודל וצורה גיאומטרית של הלוחות

 4.

ועד הים האחרון פרק יא’ פסוק כד

מה זה הים האחרון

טוב אשאיר משהו לשנה הבאה

שבת שלום

להת

Leave a Reply