במדבר תשע”ה

 

From:
To:
Subject: FW: במדבר … תפקדו אתם לצבאותם
Date: Sun, 24 May 2015 01:46:59 +1000

הקדמה כללית

סיימנו את תורת כהנים = חומש ויקרא. בימינו, היו מכניסים את חומש ויקרא בתור נספח ל- 4 החומשים האחרים ולא דוחפים אותו באמצע.
ספר במדבר הוא בעצם ההמשך לספר שמות שבסיומו בנו את המשכן, ואז הקדישו כהנים, והמשיכו לנדוד 40 שנה. פרט לשמונה ימי המילואים, לא זכור לי אם אי שם בתורה כתוב משהו על הקורבנות היומיומיים,  האם הקריבו במדבר? יש מצוות לכל יום חול, יום שבת וכו’, (כולל עגלה ערופה ועיר הנדחת) האם כל זה אירע במדבר? וקורבנות הנשיאים? אגיע לזה בע”ה בשבוע הבא
פסוקי השבוע
ויהיו כל הפקודים 603,550
כל בכור זכר. 22,273
ערב שבת שלום
ערב חג ביכורים שמח
פתיחה
עברו שנה וחודש מאז שבני ישראל יצאו ממצריים, והגיע הזמו לעשות סדר, למיין את היוצרים לשבטיהם
.האם באמת במצריים בני  ישראל התגוררו ב”גיטאות” שונים – כל שבט והגטו שלו?
יש לזכור שחודשיים לאחר יצאת מצריים, בנ”י עמדו למרגלות הר סיני, ופחות משנה (לפי המסורת) לאחר מכן נבנה המשכן.
כך שהמיפקד היה אחרי מפעל הבנייה.
ומי שרוצה ללמוד קצת על התאריכים במקרא, נא לעיין ב –
אז כבר כתבתי על המיפקד והמספרים עוד לפני שנה ב –
סקירה מעניינת על הפרשה מנקודה רפורמית נמצאת ב –
(לא אצטט)
וכנ”ל גם ב –
0לבחור את הפשה המתאימה ובכלל אתר מעניין לאפיקורסים)
נראה מה תוכן הפרשה
>>>>>>>>>>>>>>>>
ציווי לספור את הזכרים מבני 20 שמה ומעלה
תוצאות הספירה
ציווי לספור את הלוויים בנפרד,  והגדרת מיקומם
סידורי החנייה סיב המשכן  וסיכום מספרי וסדר המסע
ספירת הכהנים
בחירת שבט לוי לתפקידים מיוחדים
ציווי לספירת הזכרים של שבט לוי מבן חודש ומעלה
ציווי לספירת בכורי בני ישראל מבן חודש ומעלה – לפדיון
חלוקת עבודת המשן בין הלוויים ואזהרת משפחות קהתי
>>>>>>>>>>>>>>>>>
מצוות הפרשה
פרשה “משעממת” = אין מצוות
לקח טוב
1. רצוי לשמור על כלי העבודה
2. מומלץ לעובדי ציבור לצאת לגימלאות בגיל 50 שנה
3.בטיול במדבר יש להקפיד על סדר ההליכה
נושאים ופסוקים לעיון נוסף
פתאום בתחילת פרשתנו, מופיעים  (פעם ראשונה??? )שבטי מנשה ואפריים במקום שבט יוסף. ואכן אפריים נזכר לפני מנשה. וזאת בנראה כהמשך להעדפת אפריים הנכד הצעיר ע”י סבו החולה, למה באמת הועדף אפריים? – אנסה לזכור לדון בזה לעומק לכשאגיע אי”ה לפרשת ויחי)
1. לבני יוסף לאפריים… למנשה (פרק א פסוק י’
עוד רשימה של בני יעקב, והסדר קצת שונה, אז על “הבלבול” בנושא, על 15 הפעמים שבהם מופיעה רשימת השבטים מדובר ב –
(מומלץ, לא אצטט)
הסבר מעניין (על ההעדפה של בני יוסף בפרשת ויחי) ניתן ב –
“מכאן יכול יעקב לראות עצמו כעין “אב המון גויים”; אב הבונה את העם מהשבטים, ויש לו מעין זכות לקבוע את מספר השבטים ומבניהם. כשיעקב נותן ליוסף שתי נחלות בכנען, הוא מעניק לו מעין מעמד של בכור הנוחל “פי שנַיִם” (דב’ כא:יז), כלומר שני חלקים. כשיעקב אומר על שני בני יוסף “כראובן ושמעון יהיו לי” (מח:ד), פירוש הדבר שהם ייחשבו כאילו נולדו מיעקב עצמו, או שהראשון בבני יוסף ייחשב בכור, כאילו הוא ראובן. אולי כך הבין זאת בעל דברי הימים בכתבו על ראובן “כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכֹרתו לבני יוסף בן ישראל” (דבהי”א ה:א).
(ע”כ – מומלץ)
2. הלוויים
יש לי בעייה רגשית בנושא של שלש המעמדות ביהדות, כהן, לוי וישראל. למה ואיך? איך מתיחסים לזה חז”לינו?
2.1  אך את מטה לוי לא…
בנוסף לההעדפת בני יוסף, פתאום (פעם נוספת) העדפה של שבט לוי שבטו של משה המנהיג, מה קורה כאן? אז לפי
 

בפרשת במדבר ישנה הבדלה ברורה ובולטת של שבט לוי משאר העם. בפרק א’ פס’ מ”ט מצווה הקב”ה את משה “אך את מטה לוי לא תפקוד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל”. שבט לוי לא נמנה יחד עם בנ”י, ומסביר רש”י ע”פ המדרש, מדוע נמנה שבט לוי בפני עמו:”כדאי הוא ללגיון של מלך להיות נמנה לבדו”. לשבט לוי יש תפקיד מיוחד: “ואתה הפקד את הלווים על משכן העדות”.

אמנם בשבט לוי יש דרגות – גם כהנים וגם לווים – כהנים רק מזרע אהרון ולווים משאר השבט, אבל בכללו נבדל משאר העם. 

 מהו תפקידו של שבט לוי?

יעקב אבינו רומז לתפקידו של לוי בברכתו “אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל”, בפרשת “ויחי”, שם רומז יעקב לתפקיד השבטים, מהותם, תכונותם וכוחם הפוטנציאלי. מהי התכונה של לוי, ומדוע יעקב משתמש בביטוי “אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל” שלכאורה נראה כמו קללה כדברי המדרש: “בקש לקללם, וקלל את אפם שנאמר “ארור אפם כי עז”?

 

תפקידו של שבט לוי, שבט הכהונה, הוא לחבר, לקשר בין ישראל לקב”ה. האומה הישראלית בנוייה ממס’ כוחות המרכיבים אותה. לכל שבט יש תכונה מיוחדת וכוח מיוחד, שאותו השבט צריך לגלות בפועל: יהודה=מלכות; זבולון=מסחר; יששכר=אנשי הספר; וכד’. תפקיד שבט לוי הוא לקשר בין עם ישראל לקב”ה ע”י עבודת הקודש במשכן, הן הכוהנים והן הלווים. הכוהנים הם מורי ההוראה והמלמדים בעם, ואליהם יבואו לשאול שאלות ולהישפט – “…ובאת אל הכהן או אל השופט אשר יהיה בימים ההם”, ונאמר ב”וזאת הברכה” – “יורו משפטך ליעקב ותורתך לישראל”, ולכן צריכים הם להיות בכל תפוצות ישראל בארץ ישראל. כך ניתן להסביר שאכן דברי יעקב הן ברכה או ניבוי תכונת שבט לוי ולא קללה כפי הנראה לכתחילה.

 ….

ידוע ששמו של אדם מבטא את מהותו וייעודו של האדם, לא זאת בלבד אלא אף ההורים הם שלוחים של הקב”ה בקריאת השם לילדם, ולהורים יש מעין רוח הקודש במצב זה. אם כן, גם תפקידו, יעודו ומהותו של שבט לוי, אמור להיות רמוז בנתינת שמו. לאה יולדת את הבן השלישי ליעקב ומנמקת את שמו כך: “הפעם ילווה אישי אלי, כי ילדתי לו שלושה בנים, על כן קרא שמו לוי” – הפשט הוא שהאם יכולה לשאת שני ילדים (יש לה רק שתי ידים) ואת השלישי יצטרך בעלה, אישה, לשאת וכך יתלווה אליה.

 

אולם, כיצד פס’ זה רומז לתפקידו ומהותו של שבט לוי?

 

ועלה בדעתי, שאפשר לפרש את הפס’ שהכוונה שהקב”ה יתלווה לכנסת ישראל. “אישי” – זה הקב”ה הנקרא איש – “ה’ איש מלחמה”, והוא יתלווה “אלי” – לעמ”י ע”י שבט לוי, וזהו התפקיד המחבר ומקשר לקב”ה.

 

אולם, זה נראה כדבר יומרני, לדרוש מילים בפס’ ללא ביסוס, רק ע”פ היקש וכד’… חיפשתי וחיפשתי, ומצאתי מדרש בבראשית רבה: “רבי יודן אמר: לוי זה עתיד ללות את הבנים לאביהם שבשמים”, ואכן זהו תפקידו של שבט לוי, לחבר בין עמ”י, בני יעקב, לקב”ה. וכך מובן מדוע כתוב: “קרא שמו לוי” ולא “ותקרא שמו לוי”, בלשון נקבה שהרי לאה קראה שמו, ומסבירים שפס’ זה קאי על הקב”ה, שקרא את שמו לוי…

(מעניין)

וסקירה מקיפה על התפתחות תפקידי הלוויים במקרא ניתנת ב –

 
לא אצטט (מומלץ)
 
ומאמר מעניין אחר
 
שואל ומשיב
 
השאלות הן:
א] מדוע משה לא כלל את שבט לוי במפקד טרם הציווי מה’- לא לפקוד אותם בתוך ישראל?
ב] מה טעם הציווי לא לפקוד את הלוויים בתוך ישראל ?
ג] מהו הגורם למיעוט האנשים בשבט לוי?
ד] שבט לוי נמשלו לתמר- מה הטעם לכך?
התשובה לשאלה א]
הרמב”ן משיב :הקב”ה נתן למשה רשימת נשיאי השבטים בטרם יפקוד אותם, למען יסייעו לו במפקד העם, אלא שמשה הבחין כי בראש שבט לוי לא הוזכר שום נשיא, מטעם זה לא ערך מפקד לשבט זה טרם ציווי ה’. אך כאשר משה סיים את המפקד ולא ידע כיצד לנהוג עם הלווים אז ה’ ציווה עליו לא לפקוד אותם כמו את יתר בני ישראל ,אלא בצורה שונה.
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי הרמב”ן: הקב”ה ציווה את משה שאין למנות את הלוויים מגיל עשרים כמו את שאר השבטים ,אלא יש למנותם בנפרד: “מבן חודש ומעלה” והטעם שהם מופקדים על המשכן וכליו ולכן הם היו חונים תמיד סביב המשכן.
ה”כלי יקר” מפרש כדעת רש”י : כי הכוונה שמשה לא ימנה את שבט לוי בתוך בני ישראל לבדו אלא- השכינה הייתה מקדימה אותו ובאותו זמן הייתה יוצאת בת קול מן האוהל ומכריזה- כך וכך יש תינוקות באוהל.
לכן לגבי שבט לוי הודגש למשה – שהוא לבדו לא יפקוד אותם, אלא בסיוע השכינה.
התשובה לשאלה ג]
הרמב”ן מתפלא על המספר הקטן של הלוויים: שמבן חודש ומעלה היו עשרים ושנים אלף, ומבן שלושים- שמונת אלפים וחמש מאות שמונים, זהו מספר קטן בהרבה לעומת השבט הקטן ביותר,
הוא מביא את דברי חז”ל: כי שבט לוי לא היו בשעבוד מצרים ולא השתתפו בעבודת הפרך, לעומתם יתר העם שעבדו במצרים והמצרים מיררו את חייהם במטרה למעט את מספרם, הקב”ה היה בדרך נס מרבה אותם, ככתוב: “כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ” ועוד נאמר: “וירב העם ויעצמו מאד”. כי הקב”ה רצה להוכיח כי רק תוכניתו מתקיימת ,על אף רצונם של המצרים למעט את ישראל.
לעומת יתר עם ישראל, הלוויים היו מתרבים בדרך הטבע ולכן לא התרבו בדומה ליתר שבטי ישראל.
הרמב”ן מביא עוד פירוש: מיעוט שבט לוי הוא – תוצאת רוגזו של יעקב אביהם-וקללת האב נתנה את אותותיה במספרם.שהם יהיו שבט קטן.
אור החיים מפרש: כי שבט לוי התמעטו מהסיבה-ש נהגו כמעשיו של עמרם ,הם פרשו מהאישה בגלל גזרת פרעה להשליך את הבנים ליאור, ולא השלימו עם גזירה כה איומה.
עמרם נפרד מאשתו וכך נהגו כל השבט.
ה”כלי יקר” אומר פירוש דומה: ולדעתו מה שסברו חז”ל שאחרי שעמרם גירש את אשתו –גרשו כולם את נשותיהם, הכוונה לשבט לוי בלבד שגרשו את נשותיהם.
ולמרות ששבט זה לא היה כלול בשעבוד מצרים, הרי הגזרה: להשליך את הבנים ליאור- חלה גם עליו שהרי לפי דעת חז”ל נגזרה גזרה זו גם על המצרים למשך יום אחד. ומסיבת הפרישות נתמעטו במספרם.
(ע”כ)
 

למי שמאמין שהאדם הוא המחוקק, מה בדיוק קרה?

האני ה”עני” טוען, – ציווי מלמעלה, זה ביאור פשוט, גם הצונאמי הגדול היה גזירה משמיים. אבל בני אדם הם רק אדם. ואנחנו גם לא כל כך סומכים על התערבות כוחות סופר-עלת אנו יודעים גם יודעים שבמשך “40 שנות נדודים במדבר, היו מספר מרידות נגד השלטון = משה רבנו, והם דוכאו על ידי נאמניו= שבט לוי – של משה המנהיג וקבלו על  ידי כך את הפרס להיות עובדי ציבור.
ומי בעצם  יותר מתאים להיות הכהן (הגדול) אם לא אחיו של השולט. השאילה היא – למה 11 השבטים לא התמרדו גם נגד הוספת אפריים ומנשה במקום יוסף?
 
2.3 … וְנָתַתָּה אֶת הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל  
        

אל-הים מצווה את משה לפקד את בני ישראל ככלל, ללא שבט לוי. וכאמור לעיל פתאום נוצרו לנו שני שבטים שאינם בני ישראל = יעקב, וה’ מתשיך ומסביר למה, “ואני לקחתי את הלוויים… תחת כל בכור… כי לי כל בכור” הסבר נאה ביותר. אל-הים הוא גם הרשות המחוקקת גם השופטת וגם המוציאה לפועל. אין פה שום התמקחות, לא מצד משה (מה איכפת לו? השבט שלו נבחר. לא מצד בני ישראל – המעמד הנמוך “ישראלים”, שאולי הם  מעדיפים להיות סתם בני אדם, ולא משרתים במשכן. האמנם???). טוב, זה מה שכתוב.

אז המאמין באל=הים כרשות המחוקקת, אין בעיות, ככה הוחלט מלמעלה..

ואמשיך בציטוט

עד עתה עמדנו על שני צדדים במעמד הלוויים: מצד אחד – זיקתם היסודית לבני ישראל, ומצד שני – שייכותם לקב”ה. היבט שלישי של מעמדם הוא נתינתם לאהרן ולבניו, …. על כך

חוזרת התורה כמה פעמים. כך נאמר כבר בציווי הראשון על לקיחת הלוויים

הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְשֵׁרְתוּ אֹתוֹ. וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן… וְנָתַתָּה אֶת הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל           (ג’, ו-ט).

בדומה לשני ההיבטים הקודמים שנידונו במעמדם של הלוויים – היותם מתוך בני ישראל והיותם לה’ – תופסת גם הנתינה לכוהנים מקום מרכזי בתהליך טהרתם וכניסתם לעבודה:

כלומר: הקב”ה לקח לו את הלוויים מתוך בני ישראל תחת הבכורות; ואַחַר שלקחם לו, חזר ונתנם לכוהנים.[1]

כמובן, השלבים השונים בתהליך אינם מוציאים זה מיד זה, אלא הם בנויים נדבך על גבי נדבך: הבדלת הלוויים לה’ מתוך בני ישראל אינה מנתקת אותם מן העם, אלא הופכת אותם לקבוצה נבחרת, המייצגת את שאר העם; ונתינתם לאהרן אינה מפקיעה אותם מרשות ה’, אלא היא הביטוי המעשי לשייכותם לו. מדובר אפוא בשלושה מרכיבים משלימים במעמדם של הלוויים

 


[1]   דגם זה – שדבר ניתן לה’, ואז נותנו ה’ לכוהנים – מוכר גם ממקומות אחרים. דוגמה בולטת לכך היא מתנות הכהונה (הנזכרות אף הן בציווי לאהרן לאחר מרד קורח): “זֶה יִהְיֶה לְךָ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִן הָאֵשׁ כָּל קָרְבָּנָם לְכָל מִנְחָתָם וּלְכָל חַטָּאתָם וּלְכָל אֲשָׁמָם אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי – קֹדֶשׁ קָדָשִׁים לְךָ הוּא וּלְבָנֶיךָ… כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַה’ – לְךָ נְתַתִּים. בִּכּוּרֵי כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַה’ – לְךָ יִהְיֶה” (י”ח, ט, יב-יג; ועוד שם בפרשה). וכפי שניסחו זאת חז”ל: “שאני מתנות כהונה, דכי קא זכו – משלחן גבוה קא זכו” (בבא קמא יג ע”א, ובלשון דומה במקומות נוספים בש”ס).

ומתוך מבחר מאמרי חז”ל ב –

http://www.aspaklaria.info/030_LAMED/%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9D%20%20%20%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94.htm

.. מדרש רבה

דבר אחר במה היה שבטו של לוי מעולה מישראל, שישראל היו מהלכין לבושים סנדלים, אבל שבטו של לוי שהיו טוענין בכל המשכן, היו מהלכין יחיפים, הרי למדנו שהיה שבט לוי מעולה מכל השבטים. ומעולין בשבט לוי משפחת קהת, שהיה בן לוי נותן משאו או הקרשים או הבריחים או האדנים או כל דבר על העגלות, אבל משפחות קהת היו טוענין בכתפיהם, שלא היה להם רשות ליתן הארון על העגלות. ועוד בדבר אחר היו מעולים מכל הלוים, שכל הלוים היו טוענין בכלי המשכן, והיו מהלכין כדרכן ופניהם כנגד הדרך, אבל בני קהת היו מהלכין אחוריהם ופניהם לארון, כדי שלא ליתן אחור לארון… נמצאת אתה אומר, אף על פי שהיתה משפחת קהת פלאטיני, אלא כיון שהיו באין לטעון את הארון היו טוענין בו כעבדים… אהרן ובניו יבואו, ושמו אותם וגו’, מכאן היה רבי שמואל ברבי נחמן אומר, מפני שהיו בני קהת יודעין שכל מי שטוען בארון שכרו מרבה, והיו מניחין השלחן והמנורה והמזבחות וכו’ עד אהרן ובניו יבואו וגו’. (שם ה ח)
…בן לוי אין נכנס לעזרה לעבודה אלא אם כן למד ה’ שנים, שנאמר (במדבר ח’) זאת אשר ללוים, מבן חמש ועשרים שנה, ולהלן הוא אומר מבן שלשים שנה… שמבן כ”ה ועד בן ל’ היה למד, מכאן ואילך מקרבין אותו לעבודה, מכאן אמרו כל שאינו רואה סימן ברכה במשנתו בתוך ה’ שנים, שוב אינו רואה…
(מספיק)
ועוד משהו דומה ב –


http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/13580
(מומלץ לעיון – לא אצטט)


ולספקנים כדאי לעיין ב –

http://www.hofesh.org.il/freeclass/parashat_hashavua/02/10_bamidbar/1.html

(לא אצטט)

(הנושא של המעמדות ביהדות, מעניין וכנראה יישאר ביהדות “חוקת עולם”. מישהו אמר משהו לפני 3,000 שנה, מישהו כתב משהו לפני 2,000 שנה וזהו. היהדות נשארה תקועה וקפואה  עד היום הזה)

2. איש על דגלו  באותות לבית אבותם יחנו פרק ב פסוק ב’

מתוך

http://acheinu.co.il/?CategoryID=457&ArticleID=2617

 

כל שבט זכה לדגלו שלו. דגלו של ראובן היה: אדום ומצויר עליו דודאים. צבע דגלו של שמעון היה: ירוק ומצויר עליו שכם, ועל דגל לוי היו מצוירים ה”אורים ותומים” על רקע הצבעים אדום, לבן ושחור.

פעולה זו העניקה את ההכרה ואת הזהות העצמית לשבט, לקבוצה ולעדה. העם הוא אחד, אולם בלא טשטוש הקבוצות השונות המרכיבות אותו. כולן בעלות ערך עצמי, לכולן הזכות להניף ברמה את דגליהן על צבעיהן המיוחדים. אינטגרציה אין פירושה התמסמסות בתוך הרוב וויתור על הייחודיות.

אומות העולם התבוננו בדגלים וקנאתן התעוררה.

מה המיוחד בסידור המחנות במדבר ובהענקת הדגלים לשבטים? לכל יחידה בכל צבא בעולם יש דגל – נס היחידה. מה מקום כאן לקנאה?

אולם העמים הבינו. הם שמו לב לאיזון שנוצר בעם. היחיד זכה למלוא ערכו, אם כי ידע היטב את מקומו בתוך הכלל. הם הבחינו באיזון בין השבטים, שתפסו כל אחד את מקומו הראוי והייחודי בפסיפס הלאומי,

(מעניין, איך הכותב יודע מה חשבו העמים??)

ומתוך ויקיפדיה

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99)כל משפחה במחנה השתייכה לבית אב ולשבט – עם הדגל האופייני לו- ומחנה, אליו היה השבט שייך, אשר היה מהלך בו בזמן המסע במדבר סיני. דגל השבט היה הסמל אשר סביבו היה תושב המחנה מתרכז בעת החנייה ובעת הנסיעה. אך לא רק משמעות טכנית הייתה לדגל וזאת אנו יודעים עד היום.
הדגל, בהוראת אות וסימן, הוא מסימני הריבונות של עם ובמדרש כתוב : “וכיון שעלו ישראל מן הים, אמר הקב”ה למשה עשה אותם דגלים דגלים שיהיו מהלכין בטקסיסי מלכים” (דברים רבה (ליברמן) פרשת דברים, טז). עם היוצא ממצרים, מעבדות, בדרכו לארץ ישראל הוא כבר חופשי ומתחיל להניף דגל המורה על חרותו. וכך אומר רמב”ן ( שמות יד:ה) : “וזה טעם ‘ובני ישראל יוצאים ביד רמה’, שעשו להם דגל ונס להתנוסס, ויוצאים בשמחה ובשירים בתוף ובכִנור כדמות הנגאלים מעבדות לחירות, לא כעבדים העתידים לשוב לעבודתם”. (ע”כ)
ותמונת מצב מתוך
https://www.google.co.il/search?q=%D7%A1%D7%93%D7%A8+%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8&rls=com.microsoft:en-AU:IE-Address&biw=1093&bih=514&tbm=isch&tbo=u&source=univ&sa=X&ei=w5pgVYyiDIfiUanVgMAI&ved=0CCkQsAQ#imgrc=z2wetdI0LQcv6M%253A%3BYm81NjTnxASmuM%3Bhttp%253A%252F%252Fwww.mbb.co.il%252FUploadFiles%252Fmarpad%252F%252Fmall%252Fmmb%252F252.JPG%3Bhttp%253A%252F%252Fwww.mbb.co.il%252FwebPro%252Fmallfree%252Findex.asp%253Fkodcategory%253D1108%2526topLevel%253DLevel1ID1107%2526codeClient%253D1506%2526codeSubWeb%253D0%3B448%3B309
יפה

הארות ושאילות

עקב יציאת העורך לחופשה – שני מדורים אלו לא נערכו.


שבת שלום וחג שבועות שמח
להת

Leave a Reply