From:
To:
Subject: תצא.. וראית… וחשקת … ושילחת
Date: Fri, 16 Aug 2013
פסוק השבוע
לא יהיה כלי גבר על אשה
ערב שבת שלום
מעניין – הביטוי “אשת” לפי חז”ל – ואפילו אשת איש
מעניין גם “יפת תאר” , הרבה בתורה מדובר על נשים יפות (מה זה בעצם אישה יפה??) והנה גם שלשת האבות היו/בחרו להם נשים יפות, האם
זו המלצה? בעקיפין. ולמה אמרו לנו – שקר היח והבל היופי
כל הקטע הראשון הזה – של לקיחת אישה בשבי, ודרשות חז”ל, ראשונים ואחרונים, בנסיון להכניס בנושא קצת הגיון, – קצת מאוס עלי
ואכן בני ישראל כבר עברו כמה מלחמות עוד לפני כניסתם לארץ וגם אחרי ובאמת שבו להם נשים
אולי באמת מכאן בא למוסלמים הרעיון של 72 הבתולות, ועוד אולי, – אפשר להשתמש בזה כפתוי והבטחת פרס לחרדים שיתגייסו לחילות הקרביים
ולא יודע, למה זה מזכיר לי את הלנה מטרויה
והתלמוד מספר שלדויד המלך היו 400 בנים כולם בני אישה יפת תואר
רש” אומר לא בנים ממש אלא בני חיל גיבורים -נו אוט הער געזוגט
הארכתי בהקדמתי
ואעזוב היום את הבן הסורר והבכור לשנואה
אז לפרשתנו
פרשת כי תצא מתחילה ב- ממשיכה ומסתיימת בענייני מלחמה, והרי כבר בפרשה קודמת נאמרו דיני מלחמה ופתאום השתרבבה לה העגלה הערופה באמצע והפסיקה את ההמשכיות
מי אחראי על הסדר- ושוב כבר אמרו – אין מוקדם ומאוחר בתורה, יחי הבלבול, זה מגוון ובמיוחד זה מאפשר פלפולים הרחבת מערכת החוקים
אז
הפרשה גדושה במצוות, כלן פרט לאחת (איזו?) בין אדם לחברו
מצוות עשה ולא תעשה, חלקן הגיוניות, כגון ועשית מעקה לגגך
חלקן תמוהות, – לא תתעב אדומי … (אולם) מצרי, דור שלישי יבא להם בקהל
וחלקן כלל לא ברורות למה ולשם מה, – שלח תשלח את האם, – או לא תלבש שעטנז
, ושתיים שלוש מנפנפות בגזר, מבטיחות אריכות ימים (מה הפשר ואיך הקשר?) – , לא תקח את האם … למען ייטב לך והארכת ימים: או – איפה שלימה וצדק ,,, למען יאריכון ימיך
והיפוכו חלקן אף גוזרות ענשים אכזרייים – זולל וסובא ורגמהו כל אנשי עירו או – והחזיקה במבשיו וקצתה את כפה לא תחס
ובנוסף, דיני אישות, החל מאונס נערות, בתולים, נישואין וגירושים וגם דיני גילוי עריות
נראה לי שזו הפרשה עם מספר המצוות הגדול ביותר, או השניה בגדלה
ושוב האי סדר זועק
ושוב לשים לב הפרשה מתחילה בפסוק י
קשה לי לדמיין את משה רבנו, עומד במדבר ונואם את כל המצוות הללו – ואולי האי-סדר הזה הוא היצירה של אדם בן 120, שאולי עינו לא כהתה אבל מוחו – ח”ו
הארות
פרק כא’ פסוק יא – וחשקת = אע”פ שאינה נאה
פרק כא’ פסוק טו = וילדו לו בנים = אין בנות בתורת בכורה
פרק כא’ פסוק יט – ותפסו בו, אם אחד מהם (האב או האם) גידם העסק בטל
פרק כב’ פסוק ה – לא יהיה כלי גבר על אשה – מכאן שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה
מכאן גם (תרגום יונתן) שלא תלבש ציצית ולא תניח תפילין
ולעומת זאת היו נשים שהניחו תפילין
פרק כב’ פסוק טז’ – ואמר אבי הנער(ה) = מלמדשאין רשות לאישה לדבר בפני האיש
פרק כב’ פסוקים יג – יט ופסוקים כג’ – כט
והוציא לה שם רע… וענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה
ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנער(ה) חמישים כסף
(ללא מילים)
פרק כג’ פסוק ג’ – לא יבא ממזר … גם דור עשירי
מקור השם ממזר – שם של אומה
דור עשירי, – אפילו אם יש לו חלק אחד מ 1024 של ממזרות
שאילות
האם (ואיך יודעים) – מותר לקחת יותר מאשת יפת תאר אחת – למשל אחת לו ואחת לאביו
איך אשת יפת תאר מתקדשת
פרק כב’ פסוק א’ – “לא תראה… והתעלמת” עד איזה מרחק אסור להתעלם
איך יודעים שסדין פטור מציצית
5
פרק כב’ פסוקים טו’ – יט
שלוש פעמים נער(ה) בלי “ה” פעם רביעית עם “ה” מה ולמה זה
ועוד שאילונת
פרק כא’ פסוק יז
כי את הבכר בן השנואה
? בכור ליצירה או בכור ללידה
ואגב על כל השאילות יש במקורות תשובות
איך אמרתי נחמד להתפלפל
עד כאן – עייפתי
שבת שלום
להת