From:
To:
Subject: …. כי תבוא …וישבת… והלכת…ואמרת… ושמחת
Date: Fri, 23 Aug 2013 13:01:58 +1000
פסוקי השבוע
האיש הרך בך והענג
הרכה בך והענגה
אשר לא נסתה כף רגלה
הצג על הארץ
בני ישראל, אחרי 40 שנות נדודים במדבר, מה הם מבינים מה זה הרך והענג
ערב שבת שלום
פרשת כי תבוא
פרשה שמשדרת עוצמה מוחצת, גם הברכות “ברוך אתה בעיר…” וההבטחות “והיה אם שמע תשמע…” וגם הקללות מ”ארור …” ועד
“והפלא ה’ את מכתך”
ומה יותר גדול בפרשתנו המקל או הגזר
{…בינתיים – עד לימינו התגשמו רבות מהקללות, לעומת זאת…}
ומאיפה צץ לו יוסף ברשימת השבטים במסדר על הר גריזים ועיבל, ובו בזמן שבט לוי גם יחד עם כולם וגם לחוד – פתאום
הלוויים ממלאים תפקיד בנפרד. בקיצור – העניין אומר דרשני
?מה עם אפריים ומנשה?
משה בגיל 120 התחרפן?
הפרשה מתחילה עם נושא הביכורים כולל הפסוק הידוע (ולחא כל כך מובן) ארמי אבד אבי וירד מצריימה, מאשימים את לבן בירידת יעקב ובניו מצריימה
למה לא מאשימים את יעקב האבא שעשה לבנו את כתנת הפסים מה שהביא את מכירת יוסף לעבד
הרבה לא השתנה בנושא של מהרסייך ומחריבייך
אבל אין בכוונתי להיהפך לנביא ומוכיח, קצת נסחפתי בעקבות התוכחה
מאז ילדותי, נחקקה לי במוח – התוכחה , זכורני בילדותי, שהלכתי עם אבי ז”ל לבית כנסת בשבת והבעל קורא, הנמיך את קולו
ושאלתי את אבי למה לא שומעים אותו קורא
הוא ענה לי משהו כמו זה שכשאל-הים רוצה להעניש זה כואב ושאסור ללכת בגילוי ראש עלי ללכת תמיד עם כובע על הראש אחרת ה’ יעניש אותו
אבל אולי אשאיר את נושא המקל – התוכחה, לפעם אחרת
מהביכורים הפרשה עוברת למצוות מעשר עני – כדאי לשים לב למספר הפעמים שמופיע הציווי לעזור לגר – שאגב מקומו באותה “סירה” עם הגר יתום ואלמנה והלוי, בסדר זה או אחר, ובקךךה הוא – הגר, צפתאום עולה מעלה – דורש חקירה מיוחדת
אגב – מתי התחילו להביא ביכורים? אנ י מניח שבתקופת השופטים = ועד לבניית בית המקדש – כ – 400 שנה לא היה לאן להביא – כי המקום עוד לא נבחר
והנושאים הבאים
בחירת ישראל לעם סגולה ומעין טיוטת ברית “נצחית” בין ה’ לעם ישראל, שתיחתם מיד לאחר חציית הירדן
הר גריזים והר עיבל,
וזה קצת מוזר, שבתחילה בנ”י מצוווים לבנות מזבח ולשמוח על הר עיבל (ולמה איננו מחדשים את המסורת -או שזו הייתה שמחה חד פעמית) ולאחר מזה הר עיבל הוא הר הקללה
והנה הנושא הזה של הברכה והקללה כבר הוזכר בפרשת ראה, שוב האי סדר משווע
פרק כז פסוק 21, מתחיל ואומר “אלה יעמדו לברך” אולם המסדר קופץ לקללות 12 במספר, מתוכם 4 עוסקים ביחסים מיניים – מדוע נבחרו אלה,
ורק לאחריהן – באות הברכות 6 במספרן (על תנאי) בסגנון מאוד שונה מהקללות
ואז הזבנג- התוכחה הגדולה עם העונשים השונים והמשונים
ומסיים באופטימיות – ושמרתם… ועשיתם אותם למען תשכילו
הארות
פרק כו’ פסוק ב “מראשית כל פרי האדמה” “מ” =רק משבעת המינים, פרי = ולא משקה
רק כו’ פסוק יז
את ה’ האמרת היום … = אמר הקב”ה לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ( מונותאיזם)שאמרתם “שמע שראל … ה’ אחד” אף אני אעשה אכם חטיבה אחת “מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ
ככה הפכנו לעם סגולה
פרק כז’ פסוק ז = ואכלת שם ושמחת
בזמן שבית המקדש היה קיים, אין שמחה אלא בבשר… ועכשין שאין בי”מק, אין שמחה אלא ביין, = יין ישמח לבב אנוש
פרק כז’ פסוק ט’ – הסכת
עשו כתות, שאין התורה נקנית אלא בחבורה
פרק כז’ פסוק יד = קול רם
מהו קול רם = בקולו של רם, מלמד ששיתף הקב”ה קולו עמהם
או
המעולה שבקולות, לא קטן ולא גדול, אלא בינוני
פרק כז’ פסוקים יב’ יג’ – חלוקת השבטים
יש מי שחישב שחלוקה זו הייתה לאזן עד כמה שאפשר את מספר האנשים
בהר גריזים עמדו 307,950 איש
בהר עיבל עמדו 307.930 איש
זה כולל קיזוז קטן של מספר הלוייים
התוכחה
למי שיש זמן – שיעיין בהבדלים ביו התוכחה בפרשת בחוקותי ובתוכחה בפרשת כי תבוא
ויש הרבה
למשל שם בלשון יחיד, כאן בלשון רבים
ואמרו חז:”ל – שם הקב:ה בירך את ישראל ב-כב (22) אותיות וקחללם בשמונה, כאן משה בירךב-8 וקילל בעשרים ושתיים
ואומרים גם
הראשונה לתקופת בית ראשון, השנייה לתקופת בית שני
וקצת נחמה
פרק כט פסוק ו’ = ותבאו אל המקום הזה
נא לעיין ברש”י
שאילות
ביכורים
האם ביכורים זה רק פירות? אלה “מוצרים” נכללים בביכורים (חיטה?) ואלה כמויות
פרק כז’ פסוק כ
ארור שוכב עם אשת אביו
?בכל ארור יש “ס” (םרשה סתומה) לפניו בזה אין, למה
.3.
פרק כח’ פסוק יג’ והיית לראש ולא לזנב, והיית רק למעלה ולא תהיה למטה
למה כפילויות, אם לראש, בטח לא זנב
ולמה זנב? לאדם אין זנב
, וההיפך מראש זה עקב
פרק כ”ח פסוק ל’ – אשה תיארש ואיש אחר ישגלנה, בית תבנה ולא תשב בו
? אשה – עם איש אחר, בית אתה לא תשב, למה התכוון “המשורר בהבדליו
היה יכול לומר איש אחר ישב בו
כרגיל הפרזתי, איך נאמר הפוך בה והפוך בה
שבת שלום
להת
עמינדב