חידון – בפרשתנו בפרשיה המספרת על מבנה המנורה – (פרק כה פסוקים לא’ – מ’) מופיעים כל אותיות ה- א-ב’ מלבד אות אחת. כך גם בפרק א, בראשית, סיפורבריאת העולם, גם שם חסרה אותה אות.
איזו אות חסרה?
הקדמה כללית
התורה מחולקת לחומשים, פרשות, פרשיות, פסוקים. מומלץ לקרא את ויקיפדיה על הנושא ב –
כללית התורה מחולקת ל –
5 – ספרים = חומשים
54- 53 – פרשות
669 פרשיות
פרקים –
— בראשית = 50
— שמות = 40
— ויקרא = 27
— במדבר = 36
— דברים = 34
ופירוט נוסף מתוך
|
ספר
|
חומש
|
סדרות*
|
פרשיות
|
סדרים
|
פסוקים
|
|
א
|
בראשית
|
12
|
92
|
43
|
1533
|
|
ב
|
שמות
|
11
|
165
|
29
|
1210
|
|
ג
|
ויקרא
|
10
|
99
|
23
|
859
|
|
ד
|
במדבר
|
10
|
159
|
32
|
1288
|
|
ה
|
דברים
|
11
|
159
|
27
|
956
|
|
|
|
54
|
674
|
154
|
5846
|
* הכוונה לפרשות השבוע – בראשית, נח, לך לך, וירא וכו’.
וניתן גם למצא את מספר המילים והאותיות מתוך
… איך יש 60 רבוא אותיות בתורה??
לפי הזהר יש 600,000 אותיות בתורה, הזהר מלא סודות. בפועל, אם נספור נמצא 304,805 אותיות בתורה.
ננסה למצוא הסבר; הרווחים בין המילים נחשבים כאות, ועכשיו נספור את המילים, ומאחר שליד כל מילה יש רווח, אז זה יהיה מספר הרווחים.
התשובה ברווחים
בתורה יש 79,980 מילים, וזה גם מספר הרווחים בתורה (נעזוב כרגע בצד את הדרך בה כתוב בפועל ספר התורה) נחבר לאותיות:
304,805+ 79,980 = 384,785.
נחסר 384,785
מ-600,000 ונקבל 215,215.
או, עכשיו יש כבר כיוון, מספר יפה וכפול; פעמיים רדו (210) + ה’ (5). לזכר שתי הירידות למצרים,
של אברהם ושל יעקב שנעשו בעזרת ה’ כמובן. (יפה)
וסטטיסטיקה מפורטת ניתנת ב –
http://www.kaye7.org.il/torah_statistics.htm
(לא אצטט)
סביר להניח שהקורא/ת הרגיל/ה, נראה שיש פרשות חשובות יותר וכך גם קטעים/פסוקים וחלקי פסוקים חשובים יותר – (לפחות) ליהדות, וכאלה שחשובות פחות. יש גם כפילויות, וגם פסוקים בודדים, בקיצור יש הכל
אפשר לעבור על ספר בראשית ולסמן את החשוב – למשל מצוות ברית מילה, ואת הלא חשוב, למשל שמות אנשים שאינם שייכים לרצף העלילה, או אפילו לשוליה. ויש לציין שאפילו רש”י פעם או פעמיים כתב “איני יודע מה בא ללמדנו”
(וכרגע אינני מציע עריכה מחודשת, טוב ,סתם)
כך גם בספר שמות – לדעתי הצנועה, יש סיפורים ופסוקים חשובים יותר וחשובים פחות.
המשמעות החשובה של ספר שמות, טמונה ביציאת מצריים. נכון יש לנו את 10 הדיברות, אבל הצופן הפותח שלהם הוא “אנכי ה’.. אשר הוצאתיך..מארץ מואפילו צריים”. הבסיס החשוב עליו נשענת היהדות הוא סיפור יציאת מצריים. נכון היו אבות ואמהות האומה עם כל חולשותיהם ועלילותיהם, נעימים יותר, נעימים פחות, מטרידים או מחרידים לעיתים, אבל זה מה יש. לא ניתן לסנן או לצנזר את התורה, נשאר רק לנסות להסביר “מה ולמה”.
ואז יצאנו/שולחנו/הוצאנו/גורשנו ממצריים תחת ה”מטריה” של “אהיה אשר אהיה” (שכנראה משמעותו לאור ההיסטוריה של כ – 3,000 שנה, ש”אהיה לטוב וגם לרע, מה שיהיה יהיה, ומה שהיה (כולל וזה בעיקר – הרע ) – היה, והארץ נוע תנוע, והיהדות ממשיכה בשלה.
אבל מסתבר שלא די ב – 10 דיברות, ועוד כ – 90 + מצוות, יש צורך דחוף לבנות בית (ובינתיים שיהיה זמני) לשכן בו את “אנוכי ה’ אלהיך”.
אז לפרשה – וזאת התרומה
פסוקי השבוע
ועשו לי מקדש
ועשו ארון
ועשית כפורת.. שלחן… מנורת זהב…חמישים לולאות………….את חצר המשכן
ערב שבת שלום
פתיחה
אי אפשר לבנות בית ציבורי ללא תרומה. אבל היות ובעת יציאת מצריים, לא היו הרבה יהודים/תורמים בחו”ל, קשה היה למצא תורמים בודדים (מלבד 12 הנשיאים) שיתרמו לבניית המשכן, אז על כולם הוטל לתרום,
“דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה” אולי משמעות הכתוב שכל אחד ילך אל שכניו או חבריו ויתרים אותם.
וכבר קשקשתי על זה לפני שנה ושנתיים ב –
תשע”ד
תשע”ה
נא לעיין
כי זה קצת הרבה מוזר, מהיכן בא כל העושר, למשל ….”ועורות אילים מאדמים ועורות תחשים (???) … אבני שהם…זהב…”
והיות ואף אחד לא ידע/יודע מה הם אותם תחשים, אז הוחלט שהקב”ה ברא במיוחד את החיה ששמה תחש, זמנית בלבד לשימוש בבניית המשכן, ומייד אחרי זה החייה נעלמה. ברור
(ואולי ייתכן שבמקור המקורי סופר על עורות נחשים, שאיכשהו בגלל ה “נ” קשת ההגייה, ה – נ הפכה ל – ת.
אז פרשתנו כוללת
הקדמה –
— ציווי להתרמה המונית
רשימת תכולה
— ארון
— כפורת
— כרובים
— שולחן + כליו
— מנורה
— מזבח עץ מצופה נחושת + מכבר נחושת + וכו’
רשימת בנייה
— קירות = יריעות
— מכסה = עורות
— עמודים = קרשים + אדנים
— פרוכת
— גדר= עמודים+אדנים +קלעים
על מנת להבין את שהתרחש מוטב לעיין בציורים/איורים של בעלי הדמיון המפותח והמוכשרים לזה
כלי המשכן
מתוך
ארון
שולחן
וסתם תמונה כוללת
או מתוך
9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA
ארון
על כתפיים
שולחן
כולל
חצר המשכן
מתוך
חֲצַר הַמִּשְׁכָּן הייתה החצר שסביב המשכן אשר שמשה לעבודת הקרבת הקורבנות. אורכה של החצר היה מאה אמות(כ-50 מטרים) ורוחבה חמישים אמות (כ-25 מטרים). בחצר הוצבו מזבח הנחושת והכיור. סביב החצר הייתה גדר שלקלעים (מעין רשת) התלויה על 56 עמודי עצי שיטים.
השטח של החצר מהווה גם מקור לכך שמקום ששטחו הוא בית סאתים, שהוא 5000 אמות רבועות, מותר לטלטל בו בשבת
קרשים ועמודים – ועשית את הקרשים…
הסבר על בניית עמודי/קרשי החצר ניתן ב –
(לא אצטט. מומלץ)
מתוך אוסף מדרשי והסברי חז”ל ב –
אברבנאל:
עצי שטים – שהם חזקים וקלים, ומסתבר כמאן דאמר שלמעלה חדים בעובי אצבע, שלא יכבד משאם, ולא זכר עובים כלל, כי אינו נחשב, וחותך באמצע הקרש מלמטה כמין ח’ בגובה אמה, ומצדיו הידות, אל הטבעת האחת – בשתי המקצועות, ועשה הטבעות חזקות, כדי שיהיו מחוברים, ולשאר הקרשים עשה רק בתים לבריחים… (שם כו טו)
ספורנו:
אל הטבעת האחת – אל אותה טבעת אשר בעובי קרש המקצוע, אשר הוא שוה בהנחה לרוחב קרשי הצלע, כי באותו העובי היתה טבעת אחת למעלה מכוונת בקו טבעות בקרשי הצלע של מעלה, וטבעת אחת באותו העובי למטה מכוונת בקו טבעות קרשי הצלע של מטה, והיו הבריחים נכנסים בטבעת עובי קרש המקצוע, וטבעות קרשי הצלע למעלה ולמטה, ובזה היה מתחבר הכותל המערבי עם הצפוני והדרומי. (שם שם כד)
כלי יקר:
הקרשים – בה”א הידיעה, היינו אותם שנטע להם יעקב במצרים, סימן לדבר הקרשים למשכן עולה למספר “יעקב אבינו נטע להם ארזים במצרים”, כי מספר שניהם תתרצ”ה, כי אמר יעקב להקב”ה במה תתרצה להם על מעשה העגל, ואמר לו בעצי שטים, וכן במדרש, עומדים – שמוכנים ועומדים לכך… ובא הרמז בארזים, שנאמר “צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה”, ומאחר שגוף הצדיק נמשל לארז זה, על כן השכין הקב”ה שכינתו תוך מחיצת עצי ארזים, ללמד בקל וחומר שהוא שוכן גם בתוך בני ישראל שנמשלו לארזים עלי מים. (שם שם טו)… (ע”כ)
וציור יכול לעזור – מתוך
יריעות המשכן
מתוך
יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן הן שם כולל לארבעה כיסויים שכיסו את המשכן. האוהל שימש כתיקרה למשכן שלא הייתה לו תיקרה קבועה, ובכך הסתיר את תוכנו של המשכן ואת כלי הקודש מעיני מתבונן חיצוני, הגן על כלי הקודש מאיתני הטבע ואף היה אחד האמצעים ששימשו לפאר את המשכן.
היריעות שימשו “מכסה” לאוהל מועד, כפי שמצוין בספר שמות, פרק מ’, פסוק י”ט:
- “וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֶת מִכְסֵה הָאֹהֶל עָלָיו מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֶת מֹשֶׁה;”
ארבעת הכיסויים שכיסו את המשכן היו:
- יריעות המשכן
- יריעות האוהל
- עורות אילים מאדמים
- עורות תחש
(ע”כ. מומלץ לעיון גם בנספחיו)
וקצת ציורים, מתוך אוסף נחמד ב –
https://www.google.com.au/search?q=%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9F+%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA&espv=2&biw=1517&bih=714&tbm=isch&tbo=u&source=univ&sa=X&ved=0ahUKEwjk4s7C9_TKAhVFsJQKHWn2CI4QsAQIGg&dpr=0.9
ובכלל – תצוגת בית המקדש ניתנת ב –
וכמובן אי אפשר בלי יוטיוב
מה יש לדבר, מבנה למופת. יופי של ארכיטקטורה ועיצוב חוץ ופנים נפלאים ומרשימים.
אוסף מאמרים על תכנון ובניית המשכן ניתן ב –