From:
To:
Subject: FW: … ויגש… באזני אדני -..אדני שאל..ונאמר לאדני
Date: Sat, 7 Dec 2013 01:21:03 +1100
פסוקי השבוע
לא אתם שלחתם אותי, כי אם הא-להים
לכלם נתן לאיש חליפת שמלת ולבנימין … חמש
ויקן יוסף את כל אדמת מצריים
(מה לומדים מהנ”ל על אופיו של יוסף?)
ערב שבת שלום
מעניין שנשמר בפירוט די נרחב הדו-שיח בין יהודה ויוסף
מעניינים גם הרבה שיחות מפורטות אחרות בחומש בראשית, למשל מה אמר א-להים לאדם, או לנח, או ההתמקחות של אברהם עם א-להים
האם כל זה הוקלט. האם מישהו /מישהי ישבו וכתבו כל מילה? למדו את הכל בע”פ והעבירו מאב לבן?מי ידע והכתיב מה כל אחד הרגיש?
רק לחשוב על זה שה’ הכתיב הכל למשה? אין לא-להים מה לעשות בחיים? שאילה אידיוטית
מעניין גם שיעקב ובניו לא חשבו על האפשרות לחזור ארצה – פשוט ירדו (ככה אמר א-להים בחלום = מראת הלילה, ההיסטוריה של העם העברי בנוייה הרבה על חלומות) ונשארו – טוב זה קורה גם בימינו
(גם לי – במראה – נאמר לרדת לאוסטרליה)
את יצחק ה’ ציווה אל תרד מצריימה (גם שם מעניינת השאילה למה וה? (אז אולי נגיע לזה בעוד כשנה
וכאן פתאום ה’ מעודד, ואולי גם מצווה את יעקב לרדת מצריימה עם משפחתו
כלומר לשבט העברי אין ברירה, אין בחירה
מי הביא את הרעב? מי סיבב את האירועים וגרם לכך שישראל ובניו ירדו מצריימה?
מי גרם לכך שנעשינו עבדים לפרעה?
מי אשם?
אז פרשתנו = איזה סיפור ארוך וקצת גם משעמם בפרטי פרטים, במיוחד אם קראנו את הפרשה לפני שנה ואנחנו יודעים את הסוף
כולל חוצפת יוסף לטרטר את המצרים, ולהפכם לעבדי פרעה, אז מה הפלא שדור וחצי לאחר מכן “ויקם מלך חדש אשר לא ידע את יוסך” – וזה אחד המאפיינים את היהודים בגלות – להיות שרי אוצר (רוטשילד) או גובי מיסים
איך מגיבים הגויים “האחד בא לגור וישפט?” או פתגם ידוע – “עבד כי ימלוך” האם יש היכן שהו ניתוח אופיו של יוסף?
אז מה יש לנו בפרשתנו
נאום הגנה דרמטי של יהודה
התודעות (מעוררת דמעה) יוסף לאחיו
עצת/ציווי פרעה ליוסף מה לעשות עם משפחתו
(מה פתאום פרעה מתערב – מה זה בא ללמדנו?)
משלוח מנות לאבא – (כולל אמצעי תחבורה)
פירוט שמזכיר את משלוח המנות של יעקב לעשיו
ירידת בנ”י מצריימה
פגישת יעקב ופרעה
התנחלות בנ”י במצריים
(קצת בערמומיות – הישראלי המצוי בחי”ל)
מיפקד היורדים – אולי לא כל הנכדים ירדו
הפיכת המצרים לעבדי פרעה
הסיפור בכללותו יפה – עלילה מותחת ומתפתחת שמסבירה בדרכה שלה את הדרך בה הגיעו אבותינו למצריים. הסתכלות בוחנת בפרטים מעלה שאילות רבות
החל מההכנעה (הדרמטית) של נאום יהודה (משהו שייקספירי) דרך העדפת בניימין על אחיו (יוסף היה אמור ללמוד משהו מנסיונו) הזכרת/אי הזכרת נכדי יעקב וסיום הפרשה “ויפרו וירבו” – פרשה טעונה אז אשאיר משהו אי”ה לפעמים הבאות
הארות
1.
פרק מ פסוק
עינכם הראת ועיני אחי בנימין
מהי ההפרדה בין העשיריה הפותחת לבין בנימין – אפלייה)
אז חז”ל –
כשם שאין בלבי על אפריים (שלא היה מערב במכירה) כך אין בלבי עליכם
לכלם נתן חליפות ….לבנימין
פעם עם “וו” פעם (אצל בנימין, בלי :וו”
“חליפות = במחיר מלא, וחמש חליפת שמלות. ובי אפשר, דבר שנצטער בו אותו צדיק יכשל בו), א״ר בגימין
בר יפת, רמז רמז לו, שעתיד לצאת ממנו בן שיצא מלפגי המלך בחמשה לבושי
טלכות, [ואיזה הוא , זה מרדכי], שנאמר (אסתר טי) ומרדכי יצא מלפגי המלך בלבוש מלכות
תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן’)
5 חליפת בנימין היו במחיר שווה ל- 1 מהחליפות של כל אח\
שאילות
1.
כמה פעמים בנאומו, השתמש יהודה במילים “עבדך” :אדני”
ומה היה ענשו של יוסף על שלא מחה?
2.
פרק מד פסוק כ, ואחיו מת
האם יהודה שיקר?
3.
פרק מה פסוק יד
ויפל על צוארי בנימין
כמה צוארים היו לבנימין – או יותר נכון (אם נוציא את הפשט שהמשורר קצת הגזים) למה התכוון הכותב?
שבת שלום
להת