From: To: Subject: FW: וארא … ואזכר.. Date: Fri, 27 Dec 2013 19:04:13 +1100
פסוקי השבוע
ואני נתתיך אלהים
ויצעק משה
ויעתר
ויפרש כפיו
משה תופש פיקוד ועולה בסולם הדרגות
ערב שבת שלום
פרולוג
הפרשה מתחילה בפסוק ב’, פסוק א’ הוא סוף פרשה קודמת, נא לשים לב
בתור שיר – פואמה עלילתית זו פרשה מרהיבה ביופיה, עלילות ולא פחות התעללות ה’, בפרעה, משהו מעין משחק חתול ועכבר. פרעה נכנס
למלכוד, מצד אחד, אחרי מכה או שתיים, הוא היה משלח את העברים, הוא בטח חושב או מתכנן לטווח רחוק מה לעשות, אבל לפתע הוא חוטף – לא יודע מהיכן,
איזה “זץ” מכת חשמל שמקשה את לבו, ואז הוא דוחה את משה ושות’, הולך לישון, ולמחרת הוא קם, עם כאב ראש כבד וחוטף עוד מכה שמטרידה אותו ושוב מכת חשמל שמקשה את לבו
טוב – הרבה כבר נאמר ונדרש על כל ה- 10 מכות, מבחר של אסונות, וכולם מכות טבע, דם צפרדע, כני … עד החושך בפרשת בא ולסיום מכת בכורות, רצח עם
בשביל מה כל זה? שעשוע, פרעה על הבמה, הצגה ב- 10 מערכות
כנראה שיש לכל זה, אחד או כמה הסברים פשוטים
אבל אחזור לתחילת הפרשה ונתבונן בשני קטעים
התדריך – הדיאלוג בין משה וה’,
שמתחיל בזה שה’ שוב מציג את עצמו, מיהו מה הוא, למה בכלל הוא נכנס פתאום לעניינים, הוא ה’ היה זה שהתחיל בכל העסק בברית בין הבתרים כאשר הובטח לאברהם – כי גר יהיה זרעך … ועבדום … 400 שנה, (ואכן בנ”י קבלו חנינה, היו עבדים רק- פחות מ- 210 שנים) הבטחה שניתנה 200 -300 שנה קודם לכן – אבל אין איזכור של “כי גר יהיה זרעך” מה ה’ מסתיר ממנו?
משה מנסה שוב להתנגד, אבל כלום לא עוזר
ואז מציגים לנו את מגילת היוחסין של משב, דור רביעי ליעקב. האם זה יחוס טוב? האם זו הייתה בחירה :עיוורת” למה משה ולא הנכד של שאול בן הכנענית.
ובכלל היחוס של משה הוא כל כך אי אי …. אי אי יאי – משה הוא לא מגזע טהור – הוא סף הכל – ממזר, כואב לומר את זה
ולמה נמנו פה רק בני ראובן ושמעון ולוי – רק 3 שבטים
ואז נפתח המסך (כמו בתחילת סרטי הסינמסקופ )- ונפרסת כל הבמה
וההצגה מתחילה במשחק המטות שמסתיים בזה שמטה אהרן בולע את המטות האחרים, איזה קסם. אבל מה סיפור זה ללמדנו?
זה הפרומו – לפני שמתחיל – ומופיע הגיבור יש חימום קהל
ולפני סיום קטע זה – הצצה אל סתירה מסוימת
בחלום יעקב נאמר (בראשית פרק כח פסוק 13) ויאמר ה’ – אני ה’ ” והנה בפרשתנו ה’ אומר “ושמי ה’ לא נודעתי להם” כן נודע, או לא נודע
כבר ראינו ונוכחנו שבתור שירה, כשמישהו מדקלם זה ננשמע יפה ומרשים, בתור משהו כתוב/חקוק שחור על לבן, יש הרבה סתירות בין
פסוקי המקרא
לי די ברור שיש משהו לקוי בעריכה, (יש לי חבר מספר סיפורים מקצועי. שמעתי אותו כמה פעמים מספר אותו סיפור – בהמשכים, והנה
בחלק שני הוא אומר משהו בניגוד למסופר בחלק ראשון, שאילתיו איך זה? והוא ענה – מי זוכר את הפרטים. ) סיפורי המקרא סופרו בע”פ
הם עברו מפה לאוזן, ומאוזן לפה, ובמרוצת 400-800 שנה הם עברו דרך כמה צינורות מקבילים, וכשהם הועלו על הקלף וקובצו יחד, הייתה כנראה עריכה כלשהי, ואחרי עוד 200-400 שנה הסיפורים על הקלף קודשו
אבל
רוב האנשים לא ידעו לקרא, מי שקרא או הקריא לא תמיד חשב וניתח את הכתוב, מה שהיה חשוב, זו ההתרשמות והיראה של השומעים באותו רגע
טוב – אותי מענינת קריאת הפרשה ובמיוחד מה שעולה במחשבתי., אינני מתכוון לעורר ויכוח, אני כן מתכוון לעורר עניין והתענינות עצמאית במקרא
הקוראים מוזמנים לקרא את הפרשה אף הם ולחשוב
אז נושאי הפרשה הם
<<<<<
נאום ה’ המציג את עצמו
שלשלת יוחסין של שבט ראובן, שמעון ולוי
הקדמה – תדריך חוזר של ה,
תרגיל מטה/תנין
7 מכות
>>>>>
אז מעניין לראות את פרטי המכות (הסברי רש”י) ואת הבדלי התכנון, הגישה ותוצאותיה של כל מכה -והרבה נאמר/נכתב ועוד
הארות
1.
פרק ז פסוק ד
לתת להם – מניין לתחיית המתים מן התורה – שנאמר לתת להם, לכם לא נאמר, לתת להם
2.
ואהרן אחיך יהיה נביאך
קטן מתרגם ע”י גדול, אבל אין כבוד שיתרגם גדול ע”י קטן, לכן נאמר אהרן אחיך יהיה נביאך
3.
פרק ח פסוק ב
ותעל הצפרדע
רבי עקיבא אומר צפרדע אחת הייתה ומלאה כל ארץ מצריים, רבי אלעזר בן עזריה אומר, צפרדע אחת הייתה ושרקה להם והם באו
4.
פרק ז פסוק טו – ונצבת לקראתו
ריש לקיש אמר – רשע הוא והעז פניך בו, רבי יוחנן אמר – מלך הוא והסבר לו פנים
5.
פרק ט פסוק י
שחין פורח אבעבעת
שחין שהביא הקב”ה היה לח מבחוץ ויבש מבפנים
שאילות
1.
פרק ט’ פסוק כ’
הירא את דבר ה’
מי זה היה?
2.
פרק ח פסוק יד
לא יכלו החרטמים לעשות – למה הם לא יכלו לעשות כנים אבל צפרדעים כן
3. פרק ט פסוק
צאתי את העיר – למה לצאת כדי להתפלל?
שבת שלום
להת
עמינדב