From
To:
Subject: FW: בא אל …. נטה ידך
Date: Fri, 3 Jan 2014 13:51:13 +1100
Subject: בא אל
פסוקי השבוע
ויאמר ה’ אל משה ואהרן … ויקחו
ויקרא משה לכל זקני ישראל …משכו
ערב שבת שלום
ויחזק ה’ את לב פרעה – 3 פעמים בפרשה {בנוסף לפעמים בפרשה הקודמת), לעורך הסיפור כנראה היה חשוב מאד להדגיש את זה,
כי הרי כל מנהיג לאומי אחר,
היה כבר מוותר או לפחות מתפטר אחרי 7 “אסונות טבע או על טבע” שנגרמו עקב רשלנותו או בגלל החלטות שגויות של המנהיג
שלא זכר את פתרונות יוסף לפני הרעב הגדול, ולא הקשיב לאזהרות משה ואהרן, אז פרעה יכול לטעון שהוא בעצם לא אשם, הייתה התערבות של כח עליון
עורך הסיפורים, כמובן, רואה את א-להים כמושך בחוטים,, (ומטיל עליו את האחריות ???) לכל אירוע טבע או התנהגות אנוש
והעורך רוצה בהזדמנות זו לפאר את כוחו וגבורתו של א-להים השולט גם על יצרינו
ואולי המצרים היו כנראה רגילים לכל מיני פגעי טבע שמפעם לפעם פגעו באדם, בבהמה או בצומח, כך ש”חיזוק” לב פרעה בא מתוך עקשנות ונסיון קודם שה”מכה” תעבור איכשהו
לעומת זאת יש לזכור שגם העבדות במצריים לא באה בהפתעה גמורה אלא הייתה גזרה מלמעלה, ויש להניח שאברהם סיפר את זה ליצחק ויעקב והזהיר אותם
זאת אולי הסיבה למה יעקב ובניו נשארו במצריים, הם ידעו על הגזירה והבינו שאין להם ברירה – ה’ החליט וחאלס, ולכן גם בני ישראל סבלו את העבדות, פשוט בסבלנות ספרו את השנים וחיכו לגאולה
והנה במקום 400 שנות עבדות הם עבדו רק 210 שנים, קיבלו (בגלל התנהגות טובה???) חנינה של 190 שנה, ביטול כמעט מחצית (העונש??) הגזירה
וזה אולי לא היה עונש אלא תהליך לחישול אומה
210 שנות עבדות מחשלים גזע, מענייו להשוות את זה עם התפתחות הגזע השחור בארה”ב שהשתחרר אחרי מאות (?) שנות עבדות
נושאי הפרשה
=====
שתי מכות נוספות
הכנות למכה העשירית
הכנות ליציאת מצריים
מכת בכורות
היציאה
חקת הפסח
קידוש בכורים (פסוק אחד)
מצוות זכירת פסח
קידוש בכורים (כולל חמור)
===============
מטרידים אותי כמה משפטים מפוזרים בפרשה, -לדוגמה שתי פסקאות
ואנחנו לא נדע מה נעבד את ה’ עד בואנו שמה
האם משה סתם שיקר? איזו מטרה משמשת הפיסקה הזו? מה פרעה חשב על משה? משה רוצה לצאת למדבר אבל אין לו תכנית פעולה?. האם ה’ הזכיר או ביקש שיקריבו לו במדבר
משה כל הזמן טוען שהוא רוצה לזבח לה’ במדבר ופתאום הוא לא יודע איך ומה? ואם הוא לא יודע אז בשביל מה הצאן והבקר
משפט שני
ויתן ה’ את חן העם בעיני מצריים וישאילוםי. ה’ טורח לטעת במצרים חן להשאיל כלי כסף וזהב לעברים, (אני מניח שבלי זה המצרים לא היו מוותרים על חפציהם,)
והנה הם מסכימים להשאיל תכשיטים וכלי בית- אז למה לא לטעת בהם את הרצון לתת במתנה?
האם בנ”י במצרים גרו בגיטאות, או במעורב
“איש מאת רעהו ואשה מעת רעותה
כלומר היו לעברים (הרבה) חברים מצריים”
אז אם כך מה פירוש במושבותם,
וכדאי לשים לב למדרש שמספר שבנ”י ניצלו את 3 ימי החושך לבקר בחשאי אצל בתי המצרים
וכאן אפשר גם לשאל – האם בנ”י חשבו שהם יוצאים לצמיתות או שהם יוצאים ל- 3 ימים בלבד וחוזרים
האם משה דיווח לבנ”י על ביקוריו אצל פרעה? או על המכות שהוא עומד להנחית?
ולמה העברים לקחו שמלות – ה’ לא הזכיר את החפץ הזה
והאם פרעה באמת נתן לעברים צאן ובקר כמו שמשה ביקש
על כך אחשב ואחפש אי”ה וגם את פסח אשאיר לסבב הבא בע”ה
הארות
ויעל הארבה – למה הביא הקב”ה על עליהם מכת ארבה? מפני שעשאו לישראל זורעי חיטים, שעורים וכל מיני קטניות,
לפיכך הביא עליהם ארבה וכילה כל מה שזרעו להם ישראל,
2
פסוק כא – וימש חושך
מגיד הכתוב דכשהיה המצרי עומד לא יכול היה לישב וכשישב לא יכול לעמוד מפני שהוא מש באפילה
3.
פרק י פסוק כה
זבחים ועלת – זבחים לאכילה ועלת לקרבן
4.
וי]ן ויצא
כרגיל מלפני שליט huיוצאים בהליכה לאחור. משה (ברוב חוצפתו או באומץ לב להתריס) הפנה את גבו לפרעהיויו
5.
עלרק במכה זו עבדי פרעה התחננו לפרעה שימנע את הגזירה, לא כמו במקרים קודמים, הם ידעו מנסיונם מה פירוש מכת ארבה למצרים, לכן הם התערבו
6,
התורה אומרת “לפניו לא היה ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן
והנה בספר יואל הנביא אומר שבימיו ירד ארבה “כמהו לא היה מן העולם ואחריו לא יוסף” מה קורה פה
רש”י מסביר שבפרשתנו מדובר על מין אחד של ארבה, ואצל יואל היו 4 מינים, כל מין אצל יואל היה קטן מזה שבמצריים, וביחד הם היו יותר
במצריים הארבה היה מסוג הזחלים “וינח בכל גבול מצריים בד..” אצל יואל הוא היה ארבה עף “יום ענן וערפל”
ולמי שמעוניין – 4 מיני ארבה = יואל ב’ פסוק כה
שאילות
1.
בחצות – כחצות מה הייתה שעת מכת כבורות – בערך או בדיוק
, 2.
כמה ימים היה חושך – נא לעיין ברש”י
3.
פרק יא פסוק ד
אני יוצא בתוך
(כמו צא בחוץ???)
מה פירוש יוצא?
כרגיל הארכתי
שבת שלום
להת
עמינדב