From:
To:
Subject: FW: …. בשלח… ויהפך…וירדפו…וישיגו…
Date: Fri, 10 Jan 2014 12:50:23 +1100
פסוקי השבוע
הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצריים
חדל ממנו
וילן העם
(וילן שם ??? וילן העם – משחקי לשון)
ערב שבת שלום
בלי לשים לב, ואולי כן, עברנו – מספר בראשית לשמות – שלב מהותי, עד אמצע פרשה קודמת, וקצת קודם, תחילת שמות, “הנה עם בני ישראל” התורה דיברה על בודדים, אדם, נח, אברהם…משה פרעה והנה פתאום יש לנו – “עם”, “וישא”העם…”, :בשלח פרעה את העם”, איך נוצר העם?
היו 12 בנים “ויפרו וירבו…” וזהו יש פתאום – עם בני ישראל, משהו מאוד מוגדר, אתני “רב ועצום ממנו” – נשמע מוגזם האם עם בנ”י היו יותר מעם המצרים? 2 מליון יוצאי מצריים, מה הייתה אוכלסיית העולם, או מצריים באותו זמן?
לפרשה
משהו מוזר מתרחש בתחילת הפרשה, “ולא נחם א-להים ..כי אמר א-להים פן יינחם העם”, אין פה בחירה,אין פה רשות, א-להים מחליט עבור העם, א-להים יודע נפש עמו, עם של פחדנים ???, האם היה להם אומץ לצאת ממצריים?
או
“כי גורשו ממצריים ולא יכלו להתמהמה” מה קרה, הם רצו לצאת או גרשו אותם? לפי פסוק י”ב, בתחילת הפרשה, בני ישראל לא רצו לצאת, אכן גורשו, וזה דורש עיון
אבל פה יש משהו חדש ומוזר, לבנ”י אין ברירה, הקב”ה מוליך אותם (בכח? או מתוך חוסר ידע בגיאוגרפיה) דרך המדבר
מה קרה – נגמרו לא-להים הניסים? עם עמוד אש וענן, ועם הטבעת צבא מצריים, בנ”י יכלו להמשיך ישר לכנען כי בקלות היו הפלישתים בורחים ולא היה צורך במלחמות יהושע
והרי גם נאמר “תפל עליהם אימתה ופחד … נמגו כל יושבי כנען”
ולמרות “פן יינחם העם” שמעיד על עם פחדן, כבר בסוף הפרשה, יש מלחמה עם עמלק, ועם העבדים העברים מנצח “ויחלש יהשע את עמלק ואת עמו לפי חרב”
כנראה שפעם או הרבה פעמים כשהשבט היה יושב מסביב למדורה וזקן השבט היה מספר על העלילות הקדומות שנמצאות בזכרון הקולקטיבי (סלקטיבי) של זקני השבט, והזקן אומר שפעם בנ”י יצאו ממצריים והסתובבו במדבר, ואז אחד מהילדים לתומו שואל, למה הם לא חזרו ישר לארץ כנען, וזקן השבט מגרד בפדחתו, חושב דקה, ממציא תשובה פצצתית, ואומר “כי אמר א-להים פן יינחם”
עובדה שהניסים, כשצריך, מופיעים בפרשה, המתקת מיים, מן, שליו ועוד, אבל בשביל להיכנס לארץ בדרך הקצרה?? א-להים שם שלט, אין מעבר, ניפגש בהר סיני, הכל צפוי והרשות לא נתונה
ומה עושים בנ”י מצד אחד “ויאמינו בה’ ובמשה…” ומצד שני, תוך מספר ימים “וילונו כל עדת בנ”י”, כבר בשחר התהוותו, עם ( ע פתוחה) בנ”י מתלונן בכל הזדמנות, מאמין ולא מאמין. ומה עושה משה – צועק אל ה’
מעניין – ה’ אומר אל משה “הרם את מטך ונטה את ידך” ומשה “ויט משה את ידו” אני מניח שהמטה היה שם
ובהמשך להשיב את הים לקדמתו, אין מטה
והטלנובלה (מי לא ראה סרט אחד לפחות בנושא) ממשיכה באיזו דרמטיות שהולכת וגוברת – בנ”י נעצרים מול הים, האויב מתקרב, או טו טות והנה נס, ויט משה, וכמו בכל קיטש הוליבודי, המקהלה שרה, משה הסוליסט, וקבוצת נשים בהדרכת מרים בקטע של מחול, כל הכבוד, המסך מתחלף – מדבר שומם ויבש, – .
ומאיגרא רמה לבירא עמיקתא,, עם בנ”י עולה על הדרך שמאז עד היום הוא ממשיך ללכת בה, דרך של התרגזות, התלוננות, חטא, עונש, חרטה וגאולה (ניסית??)
ולמרות או במקביל לכל הניסים, מה שקורה בהרבה מדבריות פורצת מלחמה – אינטיפאדה, עמלק מזדנב והורג על בודדת ??), ובנ”י במבצע “תמחה” נלחמים בעמלק,
וכולנו מכירים את השיר “וכי ידיו של משה…” נס גדול קרה שם, נצחון – זמני בינתיים,
למה א-להים לא מכה את העמלקים במגפה? (ראו במדבר י”א לא’-לה’) הרי קודם משה הבטיח “ה’ ילחם לכם ואתם תחרישון”
בינתיים יש לחכות לשאול המלך שישלים את המלאכה המסך יורד, במערכה הבאה צפויות הפתעות נוספות
>>>>>>>>>>>>
ומה יש בפרשתנו
המשך יציאת מצריים וקריעת ים סוף
שירת הים
בעיות ופתרונות באספקת מזון (מן ושליו) ומי שתייה
(ובין לבין) שבת – שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו
(ופה ושם פזורים משפטים מעניינים – וחמשים עלו. ויקח משה את עצמות יוסף” “
<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<
הארות
1.
פסוק יח – וחמשים עלו
מלמד שהיו מזוינים בחמישה עשר (גירסא מתוקנת – בחמישה) מיני זיין
2..
פרק יד פסוק יג
התיצבו וראו
ארבע כתות נעשו לאבותינו על הים, אחת אומרת ניפול לים, אחת אומרת נחזור למצריים, אחת אומרת נעשה עמהם מלחמה ואחת אומרת נצווח נגדם, זאת שאמרה נפול לים, אמר להם משה – התיצבו וראו, זאת שאמרה נחזור למצריים – אמר להם משה … לא תוסיפו לראותם, זאת שאמרה נעשה איתם מלחמה, – אמר להם משה ה’ יילחם לכם, וזאת שאמרה – נצווח, אמר להם משה ואתם תחרישון
3.
,
פרק טי פסוק טז
עד יעבר… עד יעבר
עד יעבר עמך = ביאה ראשונה, עד יעבר עם … זו ביאה שנייה, מכאן אמרו חכמים, ראויים היו ישראל לעשות להם נס גם בימי עזרא… אלא שגרם החטא
4.
פרק טו פסוק כב
ולא מצאו מים
דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה, … כיוון שהלכו שלושה ימים ללא תורה נלאו. עמדו נביאים שביניהם ותקנו להם שיהיו קורין בשבת, שני וחמישי
5. פרק טי פסוקים כ-כא
ותקח מרים הנביאה ,. ותצאנה כל הנשים אחריה…,ותען להם מרים
מסתבר שמרים הייתה הראשונה להציע לומר שירה. היא הייתה נביאה כי ידעה שבעקבותיה יאמר כל הציבור שירה. ולכן נאמר “אז ישיר משה..”, כי הם – בנ”י שרו לאחר שמרים עודדה אותם
(אין מוקדם ומאוחר בתורה – יפה)
שאילות
1. מי היה גדול יותר פרעה או סיסרא?
2. מה פירוש ומצריים נסים לקראתו?
3. פרק טו פסוק כב – ויסע ( 3 פתחים) משה, האם ולמה היה צריך משה “להסיע” את בנ”י? עיינו רש”י
4. ולמה נותנים אוכל לציפורים בשבת פרשת בשלח
אז
וכמובן שיש חכמים ששואלים ועונים – (שעה של הרצאה)
בהנאה
שבת שלום
להת
עמינדב